ארגון ה-OECD, שמאגד 38 מדינות מפותחות ובהן גם ישראל, פרסם היום (רביעי) דוח בינלאומי על מגמות בתחום החינוך במדינות החברות בארגון בשנים 2021-2020. הסקר, המכונה Education at a Glance (חינוך במבט חטוף) ומתפרסם מדי שנה, מצביע על עלייה בשכר העובדים עם עלייה ברמת ההשכלה הן בישראל והן ב-OECD.
עם זאת, בחטיבה העליונה, מספר השעות שמורה מלמד בישראל נמוך מזה שבממוצע ה-OECD. מנגד, בחינוך היסודי, מספר שעות ההוראה בישראל גבוה מזה שבממוצע הארגון.
המורים מרוויחים פחות מבמדינות אחרות
המחקר, שנתוניו לא כוללים את השפעת הסכם השכר האחרון שנחתם מול הסתדרות המורים, חשף כי השכר של מורה בישראל היה נמוך מזה של עמיתו ב-OECD. בכל שלבי החינוך, השכר הממוצע של מורי ישראל בגילי 54-25 נמוך מזה של עמיתיהם ב-OECD. עם זאת, המורים הוותיקים יותר בחינוך הקדם יסודי נהנים ממשכורת גבוהה יותר לעומת המקבילים במדינות החברות בארגון.
ביחס לבעלי תואר מכלל המשק הישראלי, שכר המורים בישראל גבוה מאותו יחס בממוצע מדינות ה-OECD בכל שלבי החינוך, מלבד החינוך היסודי.
מאפיין כמעט חריג של מערכת החינוך בישראל הוא שכר המורות לעומת המורים: הבדל השכר הוא לטובת הנשים בהשוואה לגברים, כשנשים משתכרות כ-10% יותר מגברים בחינוך הקדם יסודי, וכ-3% יותר בחטיבות הביניים. בחינוך היסודי, השכר זהה. רק בחינוך היסודי באוסטריה ובחינוך הקדם יסודי בבלגיה ובהונגריה הנתונים דומים.
בחטיבה העליונה, מורי ישראל מלמדים פחות שעות מהממוצע ב-OECD. בחטיבות הביניים המצב בישראל דומה לממוצע הארגון ובבתי הספר היסודיים מספר שעות ההוראה גבוה יותר ממנו. הרוב המוחלט של המורים בישראל ובשאר מדינות ה-OECD הם אקדמאים: יותר מ-90% מהמורים הם בוגרי תואר ראשון או יותר מכך, בדומה לממוצע ה-OECD. בחינוך העל יסודי, למשל, כ-50% מהמורים האקדמאים הם בעלי תואר שני או דוקטורט.
המנהלים משכילים יותר, אך עובדים פחות
בכל שלבי החינוך, מספר שעות העבודה של מנהל מוסד חינוך נמוך מזה של עמיתיו ב-OECD. כך למשל, בשנת 2021 מנהלי בתי הספר בישראל עבדו 1,602 שעות בחינוך היסודי ו-1,552 בחטיבות הביניים והעליונות. נתון זה דומה לזה של ממוצע הארגון בחינוך היסודי, וגבוה ממנו בחטיבות הביניים והעליונות.
בכל שלבי החינוך, רוב המנהלים הם בוגרי תואר שני או דוקטורט. בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה, מנהלי המוסדות בישראל משתכרים יותר מעמיתיהם בארגון ובחטיבות הביניים הם משתכרים פחות. בהשוואה לשאר עובדי המשק, מנהל מוסד חינוך בישראל בכל שלבי החינוך משתכר יותר מעובדים אחרים בוגרי אקדמיה, עד פי 1.7-1.5 יותר מעובדים אחרים.
העובדים במשק משכילים יותר, מועסקים יותר ומרוויחים יותר
אחוז בעלי ההשכלה השלישונית גבוה בהרבה מזה של ממוצע ה-OECD (49.7% לעומת 39.7%). במקביל, אחוז מעוטי ההשכלה נמוך למדי: 12.1% בישראל לעומת 20.1% בממוצע ה-OECD. כ-88% מהאוכלוסייה בישראל השלימו השכלה תיכונית, מעל לממוצע OECD העומד על כ-80%.
בישראל וב-OECD, שיעור הנשים האקדמאיות גבוה הרבה יותר מזה של הגברים. גם שיעור בעלי ההשכלה התיכונית בלבד, שנמוך יותר אצל הנשים בהשוואה לגברים, דומה לממוצע ה-OECD.
הן בישראל והן ב-OECD, שכר העובדים עולה עם רמת ההשכלה. כך למשל עובד בעל השכלה נמוכה, בוגר חטיבת ביניים, ישתכר כ-77% מהשכר הממוצע של עובד בעל השכלה תיכונית. לעומתו, בוגר תואר ראשון יקבל 150.7% משכר ממוצע זה, ובעל תואר שני ומעלה יקבל 208.2% מממוצע זה.
גם שיעור התעסוקה עולה עם רמת ההשכלה. בדומה לממוצע ה-OECD, גם בישראל שיעור התעסוקה בקרב בני 64-25 עולה עם רמת ההשכלה. שיעור התעסוקה אצל בעלי השכלה אקדמית נע בין 84% ל-92%, כשב-OECD השיעור הממוצע הוא 81%-93%. נתון חריג אחד הוא אחוז התעסוקה לבעלי דוקטורט, הנמוך יותר מממוצע ה-OECD.
מוציאים יותר על חינוך, התקציב מחולק ליותר תלמידים
ההוצאה הלאומית למוסדות חינוך, מהחינוך היסודי עד החינוך העל-תיכוני, מהווה כ-4.8% מהתוצר המקומי הגולמי. זהו הנתון הגבוה ביותר במדינות הארגון. בהשקעה לגיל הרך, ישראל מדורגת במקום הרביעי, עם 1.3% מהתמ"ג. המובילה בהשקעה לגיל הרך היא נורבגיה, עם 2% מהתמ"ג.
על אף הגידול בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל - 2.7% לעומת 1.9% בממוצע ה-OECD - ישראל עדיין מדורגת נמוך יחסית במדד זה, במקום ה-24 מתוך 36 המדינות שנסקרו. הגורם לכך הוא הגידול בריבוי הטבעי, שמחלק את ההוצאה על מספר גדול יותר של תלמידים.
יותר ימי סגר, אותה מדיניות קורונה
מפרוץ מגפת הקורונה ועד היום, בתי הספר בישראל נסגרו למשך 139 ימים. נתון זה ממקם את ישראל במקום החמישי מתוך 25 מדינות שמסרו מידע.
מהדוח עולה, כי האמצעים שננקטו במערכת החינוך נגד מגפת הקורונה בישראל אינם חריגים, וננקטו ברוב מדינות ה-OECD: חיסון חובה לתלמידים ולמורים, חובת שימוש במסכה וריחוק פיזי. בשמונה מדינות - צרפת, גרמניה, דרום קוריאה, לוקסמבורג, הולנד, פורטוגל, סלובניה וספרד - האמצעים שננקטו זהים לאלה שננקטו בישראל.
ישראל מתבלטת לטובה, לעומת זאת, בתחום התמיכה הנפשית והרגשית: היא נמנית עם חמש המדינות שהעניקו בתקופת הסגרים תמיכה כזו לתלמידים ולמורים, יחד עם דרום קוריאה, לטביה, סלובניה וטורקיה.