אחרי שהודיעה שראש הממשלה בנימין נתניהו מנוע בשל ניגוד עניינים לעסוק ברפורמה המשפטית, ואחרי שפסלה את הרפורמה המתוכננת סעיף אחר סעיף, המאבק הבא של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כבר בפתח - ובקרוב היא תידרש להגיש לוועדת השרים לחקיקה את עמדתה בקשר להצעת הקואליציה לחוקק חוק עוקף בג"ץ, שיאפשר לנתניהו לשוב ולמנות את אריה דרעי לכהונת שר, לאחר שנאלץ לפטרו לפני כשבועיים בעקבות פסיקת בג"ץ.
ההערכה היא שהיועמ"שית תאמר שהחוק אינו חוקתי ותציע לכנסת שלא לאשרו. אם החוק יעבור בכל מקרה, כפי שמסתמן, יתחולל שוב משבר חוקתי - בהרב-מיארה לא תגן עליו בבג"ץ במידה ותוגשנה עתירות נגד חוקתיותו. בנוסף, בשל החוק, בג"ץ גם יהיה מנוע מדיון בעתירות.
בשבוע שעבר חתמו כל חברי הקואליציה על הצעת החוק שקובעת שבג"ץ לא יוכל להתערב במינוי שרי הממשלה. הצעת החוק מבקשת לתקן את "חוק יסוד: הממשלה". "לא תהא ביקורת שיפוטית מטעם כל ערכאה שיפוטית לגבי כל עניין הקשור או נובע ממינוי של שר והעברתו מכהונה", אומר התיקון.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות בליבת הפעילות הדמוקרטית. בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, לא מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים וזהותם מכל עילה שהיא".
כמו כן, למרות חוות הדעת המתנגדת של בהרב-מיארה, יימשך היום הדיון של ועדת החוקה של הכנסת, בראשות ח"כ שמחה רוטמן, בשינויים המשטריים. בסוף השבוע הגיש רוטמן לוועדה מספר תיקונים לנוסח הצעת החוק שלו.
רוטמן קובע שחברי הוועדה לבחירת שופטים ימונו לתקופה בת שלוש שנים. הוא מציע בנוסף שבמקום שלושת חברי ועדת הבחירה - שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיא - לא יכהנו שני שופטים מהעליון, אלא שני שופטים בדימוס. עוד הוא מציע כי שתיים לפחות מתשעת חברי הוועדה יהיו נשים. בניגוד למצב היום, על מנת שיבחרו שופטים לעליון לא יהיה צורך ברוב מיוחס של שבעה חברים מתוך תשעה ("חוק סער"), אלא של חמישה בלבד. לבסוף, מציע רוטמן כי מועמדים לעליון יעברו שימוע בפני ועדת חוקה.