בית הדין האירופי – הגוף המשפטי העליון של האיחוד האירופי – פסל היום (ב') עוד חלק מהמהפכה המשפטית שהובילה ממשלת פולין בראשות מפלגת "חוק וצדק", וקבע כי המהפכה הזו היא הפרה של חוקי האיחוד בכל הנוגע לעצמאות מערכת המשפט. פסיקתו מסלימה עוד יותר את העימות בין הממשלה בוורשה לבין מוסדות האיחוד בבריסל, ועשויה להביא לקנסות כבדים חדשים על פולין, מעבר לקנסות שכבר הוטלו עליה וששוויים יותר מחצי מיליארד אירו. היא באה יממה אחרי שמאות אלפים קיימו בוורשה הפגנת ענק שכמותה לא נראתה בפולין זה עשרות שנים, במחאה על השחיקה לדבריהם בדמוקרטיה.
מחאת הענק למען הדמוקרטיה בפולין: מאות אלפים הפגינו בוורשה
(צילום: רויטרס)
8 צפייה בגלריה
מנהיג האופוזיציה טוסק, שמתנגדי הממשלה טוענים כי היא מנסה לסלק אותו מהפוליטיקה
(צילום: EPA)
בפסיקה שפרסם אחר הצהריים קובע בית הדין האירופי כי הרפורמה המשפטית שערכה ממשלת פולין בשנת 2019, ושהביאה בין השאר להדחתם המעשית של עשרות שופטים, מפרה את חוקי האיחוד, והוא מאמץ את קביעתה של הנציבות האירופית, הזרוע המבצעת של האיחוד, שלפיה לבית המשפט העליון של פולין אין עוד העצמאות והאובייקטיביות שחייבות להיות לו. בית הדין האירופי קובע כי "הערך של שלטון החוק הוא חלק אינטגרלי מעצם זהותו של האיחוד האירופי, ויש לו ביטוי ממשי בהתחייבויות בעלות התוקף המשפטי שקיבלו על עצמן המדינות החברות בו". לדברי בית הדין, פולין אינה עומדת בהתחייבויות הללו.
בית הדין כבר פסל בעבר שורה של היבטים ברפורמה המשפטית הפולנית, ובדיון היום פסל עוד כמה חלקים בה. אחד מהם הוא ההחלטה שלפיה יפורסמו ברשת הצהרות של שופטים על חברותם בהתאחדויות, בעמותות או במפלגות פוליטיות. בית הדין קיבל את עמדתה של הנציבות האירופית שלפיה פרסום כזה מפר את זכות השופטים לפרטיות ועלול להביא להשפעות לא רצויות עליהם, וכך להחליש את שלטון החוק.
8 צפייה בגלריה
השפחות המוכרות של קפלן ודיזנגוף הגיעו לפולין. במחאה בוורשה ביום ראשון
(צילום: gettyimages )
פסיקתו של בית הדין האירופי היא סופית, ופירושה שפולין תהיה חייבת לבצע במערכת המשפט שלה תיקונים שהוא דורש. אם לא תעשה זאת, יוכל בית הדין להטיל עליה קנסות חדשים. מאז אוקטובר 2021, אז קבע בית הדין כי שורה של היבטים במהפכה המשפטית מפרים את כללי האיחוד, כבר נקנסה פולין בכ-550 מיליון אירו: תחילה קנס אותה האיחוד במיליון אירו על כל יום של אי-עמידה בתקנותיו, ובאפריל קוצץ הקנס היומי בחצי, ל-500 אלף אירו, אחרי שהממשלה בוורשה עשתה כמה מהתיקונים שדרש.
נוסף על הקנס היומי שפולין משלמת מנעה ממנה הנציבות האירופית, שאחראית על תקציבן של 27 המדינות החברות, גישה ל-35.5 מיליארד אירו שהיו אמורים להיות מועברים אליה במסגרת תוכנית הסיוע של האיחוד למאבק בנזקי הקורונה.
סגן השר הפולני: "הפסיקה היא פארסה"
הממשלה הפולנית בראשות ראש הממשלה מטאוש מורבייצקי והנשיא אנדז'יי דודה טוענת כי במעשיו פוגע האיחוד האירופי בזכותה של פולין לקבל החלטות עצמאיות, והפסיקה היום צפויה רק להעמיק את המתיחות בין הצדדים. סגן שר המשפטים של פולין סבסטיאן קלטה, שנחשב לאחד הקולות הניציים בממשלה המקומית, מיהר לדחות את הפסיקה, וכינה אותה "פארסה".
פסיקתו של בית הדין האירופי באה בשעה שאת המערכת הפוליטית בפולין מטלטל עוד חוק שבמערב חוששים כי מרחיק אותה מהדמוקרטיה. בסוף החודש שעבר אישר הפרלמנט הצעה להקים ועדת חקירה שתבחן ניסיונות של רוסיה להשפיע על הנעשה בתוך פולין ולחבל בו, אבל באופוזיציה טוענים כי בפועל זהו ניסיון להביא לסילוקם מהחיים הפוליטיים של כמה ממובילי המאבק נגד הממשלה. לוועדה תהיה סמכות להרחיק אנשים מתפקידים ציבוריים ל-10 שנים, ומתנגדי החוק טוענים כי הוא נועד בראש ובראשונה לסלק מהפוליטיקה את מנהיג האופוזיציה דונלד טוסק – ראש הממשלה לשעבר שיתמודד בבחירות הקרובות, שייערכו בסתיו.
ההתנגדות לחוק ועדת החקירה הביאה אתמול למרכז ורשה פעילי מחאה מכל רחבי פולין, להפגנת ענק שהייתה כנראה הגדולה ביותר שידעה המדינה זה עשרות שנים. לפי דיווחים מאות אלפים השתתפו בה, והמארגנים טענו כי מספרם הגיע לחצי מיליון.
8 צפייה בגלריה
מתנגדי הרפורמה בישראל אומרים: הממשלה שאבה השראה מפולין והונגריה. מפגינים בוורשה
(צילום: gettyimages )
פולין – כמו מדינות אחרות במרכז אירופה ובמזרחה – הצטרפה לאיחוד האירופי אחרי קריסת ברית המועצות, והפכה בכך למדינה הקומוניסטית-לשעבר הגדולה ביותר באיחוד. בראשית דרכה בו היא נתפסה כמי שהתמסרותה לדמוקרטיזציה אחרי שנים של השפעה סובייטית יכולה לשמש דוגמה ומופת למדינות אחרות, אולם מאז עליית מפלגת "חוק וצדק" לשלטון ב-2015 היא עשתה תפנית חדה, וכעת נתפסת פולין – כמו הונגריה – כמי שמידרדרת לעבר שלטון אוטוקרטי של מפלגה אחת.
הממשלות בהונגריה ופולין מואשמות כי הכפיפו אליהן במידה רבה את בתי המשפט, הפכו את רוב כלי התקשורת לשופרות שלהן, ובשם טיפוחם של ערכים נוצריים מקדמות דיכוי של נשים, להט"בים וקבוצות מיעוט. רבים אינם רואים עוד בשתיים דמוקרטיות של ממש, והמשטרים בהן מוזכרים ככאלה שמהם שאבו יוזמי הרפורמה המשפטית בישראל את תוכניות הפעולה שלהם.
