הממשלה דחתה בצהריים (יום ב') את הערר שהגישו השרים של המחנה הממלכתי על חוק הגיוס - ושר הביטחון יואב גלנט תקף בחריפות הן את מפלגתו של בני גנץ ואת אלו שמקדמים את הצעת החוק הנוכחית. השרים החרדים נעדרו מההצבעה על הסרת הערר של המחנה הממלכתי.
"אני לא מתכוון להשתתף בקרקס הפוליטי הזה - אי אפשר לקבל את הערר הפוליטי כשם שאי אפשר להחיל את דין הרציפות הפוליטית. במקום שהממשלה תקדיש שעות להגעה להסכמה עבור הלוחמים, אנחנו יושבים כאן שעות ומתווכחים עבור המצביעים", אמר גלנט. הוא הוסיף: "אני דוחה כל ניסיון לקדם תחמונים פוליטיים - גם הערר וגם הרציפות הפוליטית הם כאלה".
כבר אתמול אמר גלנט כי ללא תמיכה של כל מפלגות קואליציית החירום בעת הזאת, הוא לא יוכל להצביע בעד חוק הגיוס. בתדרוך לתקשורת הוא אותת שיתנגד לחוק מהכנסת הקודמת, שראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם חרף התנגדות השר בני גנץ והייעוץ המשפטי.
גלנט הצהיר שידרוש הסכמה רחבה לחוק הגיוס גם אם גנץ יממש את האולטימטום שהציב לנתניהו ויפרוש בחודש הבא - והזהיר שבלי תמיכת גנץ ואנשיו במתווה, גם אם אלו יתמכו במתווה מהאופוזיציה, הדבר עלול להוביל לפגיעה קשה בחיילים המשרתים. לצד זאת, גלנט הבהיר שיסתפק גם בתמיכת מפלגה גדולה אחרת באופוזיציה, כאמור בתרחיש שבו גנץ פורש מהממשלה.
גנץ אמר לאחר הדיון היום: "הדיון היום היה הוכחה כואבת שבקרב שרי הממשלה פוליטיקה קודמת לביטחון ישראל. במקום לגייס לשירות - מנסים לקנות זמן. במקום להירתם למאמץ המלחמתי - מתלכדים למען שיקולים קואליציוניים. החוק הזה לא יעבור בכנסת, לא יעבור את בג"ץ, והכי חשוב - לא יעבור את הציבור. והאחראי לפגיעה הזאת בביטחון הוא ראש הממשלה".
גם השר דיכטר אמר כי הוא מתנגד להצעת החוק שנתניהו מנסה לקדם, מפני שיש בה השוואה בין שירות צבאי לשירות לאומי.
בישיבת הממשלה התפתח עימות בין השר חילי טרופר מהמחנה הממלכתי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. טרופר, שהגיש את הערר, טען שהחוק המדובר לא יביא עוד לוחמים לצה"ל. "הצבא איבד למעלה מחטיבה במלחמה והוא חייב עוד לוחמים ועכשיו. החוק הזה לא מביא עוד לוחמים ויגרום לעומס נוסף על כתפי הסדירים והמילואימניקים", אמר טרופר. סמוטריץ' טען ש"כולנו רוצים עוד חיילים אבל זה מה שאפשרי כרגע. אין דרך מול החרדים להביא יותר לוחמים בדרך אחרת, אלא רק בהידברות ובהדרגה". טרופר השיב לו: "תביט בעיני הלוחמים שאתה שולח שוב ושוב לקרב ותגיד להם שיחכו כי בעוד עשור יגיעו החיילים החרדים", וסמוטריץ' ענה: "מדובר בדמגוגיה ובפוליטיקה. אם יש לך דרך להביא עוד לוחמים חרדים - תגיד".
הדיון היום בממשלה היה על הערר שהוגש נגד החלטת ועדת השרים לחקיקה להחיל דין רציפות על אותו חוק שאושר ב-2022 בקריאה ראשונה, בתקופת ממשלת בנט ולפיד, ושנתניהו מקדם כעת במה שנתפס כתרגיל פוליטי נגד גנץ (שקידם אז את החוק כפתרון זמני). על ההחלטה הגישו ערר השר טרופר וגם השר מיקי זוהר מהליכוד.
גלנט הבהיר אתמול שידרוש הסכמה רחבה בכל מקרה, וגם במצב שהמחנה הממלכתי בראשות גנץ תפרוש מהממשלה. זאת, לדבריו, כי רק חוק מוסכם יתקבל טוב בקרב הציבור המשרת. "אי אפשר לקבל מצב שלא כל האימהות שולחות את הילדים שלהם באופן שווה. אני חושב שאנחנו צריכים שותפות גורל ושיוויון מלא בזכויות וחובות", אמר גלנט. "מתווה שיגיע באופן חד-צדדי ייחשב מתווה פוליטי, גם אם הוא הכי טוב שיש, והוא יסכן את היכולת שלנו להביא את סדרי הכוחות הנחוצים. אם יהיה מתווה מוסכם - כוחו באחדות שהוא מביא. זה מה שהחיילים מצפים מאיתנו".
הוא ביקר את גנץ באופן עדין יחסית על התנהלותו, ואמר: "קיוויתי שיתעלה מעל השיקול ויביא לגישור, גם החרדים היו צריכים ללכת צעד קדימה". גלנט ציין כי הנציגים שעבדו על החוק קיבלו מסר מגנץ שהוא לא יתמוך בחוק גיוס ללא תאריך לבחירות – וציין כי הדבר אינו תקין. "כולם יכולים וצריכים להתעלות מעל השיקולים הפוליטיים ולתמוך בפתרון מוסכם", אמר שר הביטחון.
גנץ בירך אמש על דבריו של גלנט, אך הכחיש כי דרש מועד לבחירות במסגרת השיחות על חוק הגיוס. מלשכת גנץ נמסר: "גנץ הציג לציבור וגם בחדרי החדרים את מתווה השירות הישראלי שיביא לפתרון אמיתי לגיוס ולא פטור מגיוס והוכיח לא פעם כי נכון לשיח אמיתי כדי להגיע להסכמות. יודגש, כי גנץ או מי מאנשיו שניהלו את השיח מול לשכת גלנט והמפלגות החרדיות מעולם לא התנו הסכמה לחוק גיוס בהסכמה על תאריך בחירות ומי שנטש את השיחות לפני כחודש היו המפלגות החרדיות".
עוד נמסר מטעם גנץ כי הוא "מברך את שר הביטחון על עמדתו האיתנה והערכית בנושא חוק הגיוס והתעלותו לגודל השעה. השניים ימשיכו להיות מתואמים ולעמוד יחד נגד מי שמבקשים לפגוע בצבא העם בעת הזו".
"התרגיל" של נתניהו, והדיון הנפיץ בבג"ץ - בעוד שבוע
מוקדם יותר החודש הודיעה הממשלה לבג"ץ, לקראת הדיון בסוגיה שייערך בעוד שבוע, כי בכוונתה להשלים חקיקת חוק גיוס חדש עוד סוף כנס הקיץ, ב-31 ביולי. ראש הממשלה נתניהו הודיע כאמור כי החוק שיקודם הוא חוק הגישור הזמני שאושר בקריאה ראשונה בכנסת כבר לפני שנתיים, תחת ממשלתם של לפיד ובנט, והוגש אז לכנסת על ידי שר הביטחון דאז גנץ.
אלא שמדובר לפי ההערכות בתרגיל פוליטי, שנועד למשוך זמן בצל העתירות לבג"ץ שדורשות לאכוף את המצב החוקי הקיים שלפיו על החרדים להתגייס - מאז שפג תוקפו של חוק הגיוס הקודם ביולי אשתקד. ב-1 באפריל גם פג תוקפה של הוראת השעה הממשלתית שמנעה את אכיפת החובה הזו.
גנץ התנגד נחרצות לקידום החוק מ-2022 באותה מתכונת ישנה, שלדבריו כלל אינה תואמת את צרכיו העדכניים של צה"ל אחרי המלחמה, וחרף התנגדות מטעמים דומים של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, החליטה ועדת השרים לחקיקה להחיל דין רציפות על אותה הצעה - ולהמשיך בחקיקה מהיכן שנעצרה. על ההבדלים בין המתווה שגנץ מקדם כעת ("מתווה השירות הישראלי") לבין החוק מלפני שנתיים - לחצו כאן.
ההצעה שמקדם נתניהו הובאה ללא עמדת מערכת הביטחון, או עמדת גלנט - שאמר כאמור כי יתמוך רק בחוק שיקבל את תמיכתם של כל חלקי הקואליציה. יצוין כי גם לא ברור אם הסיעות החרדיות יתמכו בה: לפני שנתיים תקפו ח"כים חרדים בחריפות את אותה הצעה שכעת נתניהו מקדם, וגם עתה הם לא מסכימים ככל הנראה שהצעה ברוח זו תאושר סופית, בשלוש קריאות.
הדיון הנפיץ בבג"ץ על הפטור מגיוס שניתן לחרדים צפוי להתקיים ב-2 ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים, שיכריעו בעתירות השונות בנושא שעשוי להביא לפירוק הממשלה. בדיון ישתתפו ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן ושופטי העליון יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילת כנפי-שטייניץ.
