הרצוג: "מי שחושב שמלחמת אחים היא גבול שלא נגיע אליו - אין לו מושג"
(צילום: לע"מ)
אחרי שבועות ארוכים של הכנות, דיונים וניסיונות לא-מוצלחים לקדם פשרה סביב המהפכה המשפטית, נשיא המדינה יצחק הרצוג חשף הערב (יום ד') את המתווה שגיבש - מתווה שאותו הוא מכנה "מתווה העם". המתווה כולל בין היתר הגבלה משמעותית על יכולתה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים - אולם באופן שלא יעניק לקואליציה רוב מובנה - וכן איסור על בית המשפט העליון לבטל חוקי יסוד והגבלת יכולתו לבטל חוקים רגילים. המתווה לא כולל פסקת התגברות.
במקביל לפרסום ההצעה נשא הרצוג נאום מיוחד שבו קרא לאזרחי ישראל לקרוא את המתווה וטען שהוא יחזק הן את הכנסת, הן את הממשלה והן את מערכת המשפט. הרצוג הזהיר כי הקרע החמור בחברה הישראלית עלול להגיע לכדי מלחמת אחים מדממת: "מי שחושב שזה גבול שלא נגיע אליו - אין לו מושג". בקואליציה מיהרו הערב לדחות את המתווה, וראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לפני המראתו לברלין כי "סעיפים מרכזיים" בהצעה "רק מנציחים את המצב הקיים ולא מביאים את האיזון הנדרש בין הרשויות בישראל". מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד בירך עליו וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט אמר כי "זהו פתרון למשבר הנוראי שמסכן את מדינת ישראל". ynet העביר את נאום הרצוג בשידור ישיר.
בין היתר מציע המתווה כי חוק יסוד יאושר רק בארבע קריאות בכנסת - ולא בשלוש קריאות כפי שנדרש כיום. בשלוש ההצבעות הראשונות יידרש רוב רגיל של 61 ח"כים, אבל בקריאה הרביעית יידרש רוב של 80 ח"כים - אם ההצבעה נערכה לפחות 3 חודשים אחרי הקריאה השלישית ולא בחצי השנה הראשונה לכהונת הכנסת. ניתן יהיה להעביר את החוק בקריאה רביעית גם ברוב של 70 ח"כים - רק אם ההצבעה נערכה בכנסת הבאה, ולא בכנסת שבה הוא אושר בשלוש הקריאות הראשונות.
עוד קובע המתווה שבית המשפט העליון לא יוכל לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, ויוכל לבטל רק חוקים רגילים. כדי לקבוע שחוק רגיל אינו תקף, יידרש העליון לעשות זאת בהרכב מורחב שלא יפחת מ-11 שופטים, וברוב של לפחות שני שלישים משופטי ההרכב (כלומר 7 לפחות). ללא רוב שכזה, העליון יוכל להצהיר רק על "אי-התאמה של החוק", בלי השפעה על תוקפו, על מנת שהכנסת תבחן אותו מחדש.
לפי מתווה הרצוג, הוועדה לבחירת שופטים תכלול 11 חברים - ללא רוב לקואליציה, שיהיו לה רק ארבעה נציגים מובהקים. בוועדה יהיו חברים שר המשפטים, שני שרים נוספים שתבחר הממשלה, נשיא העליון, שני שופטים ושלושה חברי כנסת - אחד מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה מסיעות שונות. בנוסף יהיו בה שני נציגי ציבור - משפטנים - שימונו על ידי שר המשפטים, אבל רק בהסכמת נשיא העליון. בחירת שופטי עליון תיעשה רק ברוב של שבעה חברים, כלומר כמו כיום יהיה צורך בהסכמה רחבה. בוועדה, כך מוצע, יהיו חברים לפחות ארבע נשים - ונציג אחד מהחברה הערבית.
נתניהו הגיב: "סעיפים מרכזיים מנציחים את המצב הקיים"
(צילום: עומר מירון /לע"מ)
6 צפייה בגלריה
נשיאת העליון אסתר חיות. ביטול חוקים רגילים - רק ברוב של 7 שופטים לפחות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בנוגע למעמדם של היועצים המשפטיים - שהקואליציה ביקשה להחליש דרמטית את כוחם - קובע מתווה הרצוג כי חוות דעתם של היועמ"שים תהיה מחייבת. נקבע גם כי מינוי היועצים ייערך כמו כיום באמצעות מכרז, כלומר לא כמשרת אמון, וכי הוא "יתנהל כתהליך איתור מקצועי בשירות המדינה - ועצמאותם תישמר". עם זאת, המתווה מציע להקל בהליך הדחת היועמ"שים, וקובע כי שר יוכל ליזום הדחה שכזו אם בינו ליועץ של משרדו מתקיימים "חילוקי דעות מהותיים ומתמשכים המונעים שיתוף פעולה יעיל ביניהם". ההדחה תיעשה לפי ההצעה בכפוף לאישור ועדה שחבריה יהיו, בין היתר, היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה. המתווה מאפשר לשרים לקבל ייצוג משפטי נפרד בעתירות נגדם, אם היועץ המשפטי לממשלה החליט שלא לייצג את המדינה בדיון המדובר.
במתווה נקבע כי עילת הסבירות תבוטל ביחס להחלטות הממשלה במליאתה בענייני מדיניות ומינויי שרים. הסעיף הזה עשוי להכשיר את חזרתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשולחן הממשלה. מלבד זאת, נקבע כי תצומצם עילת הסבירות בנוגע להחלטות של שרים בענייני מדיניות - כך שניתן יהיה לפסול אותן רק אם "יש בהן משום שרירותיות או שהן מופרכות". "הלכת הסבירות תמשיך לחול ביחס ליתר רשויות המדינה ורשויות ציבוריות אחרות", הודגש.
המתווה קורא גם לעגן ב"חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו" את הזכות לשוויון ואת איסור ההפליה. במקביל מציע המתווה להתניע "מהלך חוקתי רחב" במטרה לגבש "מגילת זכויות יסוד מקיפה", שתעוגן בחוק יסוד. המתווה קורא גם לגבש "מתווה מוסכם לשירות צבאי או לשירות לאומי אזרחי". לא מצוין כיצד בדיוק ייראה המתווה המוסכם לשירות - אבל נכתב כי יש להעבירו כתיקון לחוק יסוד, וכך לחסנו מביקורת שיפוטית. הניסוח הזה מרמז אולי על אפשרות של מתן פטור משירות צבאי.
ב"עקרונות המתווה" מודגש כי הצעת הנשיא לא מתיימרת להחליף את תהליך החקיקה בכנסת. "מטרת המסמך להתוות בסיס להליכי חקיקה, שיקודמו בהסכמה רחבה", נכתב. מלבד זאת, נקבע כי "כל ההסדרים הקבועים בהצעה מהווים מקשה אחת, ויש לראותם כמכלול. ההצעה מבטאת איזונים ראויים, עליהם יש לשמור במהלך הליכי החקיקה".
6 צפייה בגלריה
ניסיונות השכנוע ברגע האחרון כשלו, ולוין סירב לוותר על רוב בוועדה לבחירת שופטים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
במתווה הרצוג נכתב כי "כל ההסדרים בהצעה יחוקקו בהליך חקיקה אחוד, ולא יקודמו הליכי חקיקה של חוקי-יסוד חדשים עד להשלמת חקיקתם של כלל ההסדרים הכלולים בהצעה" - מה שמוריד למעשה מסדר היום את המתווה שמקדמת הקואליציה בוועדת החוקה. כמו כן, נקבע כי הכנסת ה-25 - שמכהנת כרגע - לא תקבע הסדרים נוספים שעוסקים במערכת היחסים שבין הרשויות, או בשינוי מעמד הרשות השופטות או כללי פעולתה, הייעוץ המשפטי לממשלה או זרועותיה.
סוגיה נוספת שכלולה במתווה היא זו שלגביה אין מחלוקת, ומתווה הנשיא מפרט תוכנית רב-שנתית להפחתת העומס במערכת המשפט. "תקינת השופטים בישראל נמוכה מהנהוג בעולם המערבי, בעוד שמספר התיקים גבוה בהשוואה לממוצע הבינלאומי. יש צורך בתוספת מאות תקנים שיפוטיים. תאומץ תוכנית רב-שנתית בכפוף לעבודת מטה שתיערך בהנהלת בתי המשפט ותיקבע תקינה מתאימה לשם כך", נכתב.
האזהרה של הרצוג: "אויבינו מזהים את פרימת היחד הישראלי"
את נאומו פתח הרצוג עם התייחסות לחשיפה הערב שמחבל מלבנון חדר לישראל והניח מטען חבלה שגרם לפציעתו הקשה של אזרח ישראלי בצומת מגידו. לדברי הנשיא מדובר בהוכחה לכך ש"אויבינו מזהים היטב את פרימת היחד הישראלי - ופועלים בהתאם". הוא הוסיף: "זה לא האיום היחיד. השבועות האחרונים קורעים אותנו, פוגעים בכלכלה, בביטחון, בחברה, בקשרים המדיניים של ישראל ובמיוחד בלכידות הישראלית. ארוחות השבת המשפחתיות הפכו לזירת מאבק, חברים ושכנים הפכו ליריבים. העימותים הולכים ומחריפים; הדאגות, הפחדים, החרדות - כולם מוחשיים מתמיד".
הרצוג הזהיר מהשלכות הקרע בחברה הישראלית, ואמר: "אני הולך להשתמש בביטוי שלא השתמשתי בו עד כה ושאין ישראלי שלא נחרד ממנו - מי שחושב שמלחמת אחים של ממש, של חיי אדם, הוא גבול שלא נגיע אליו, אין לו מושג". הוא הדגיש: "מלחמת אחים היא קו אדום! אני לא אתן לזה לקרות! בכל מחיר. בכל דרך. צה"ל חייב להיות מחוץ לתחום. מחוץ לכל מחלוקת פוליטית. וכך גם סרבנות מכל סוג שהיא".
הרצוג הוסיף כי בשבועות האחרונים, שבהם עמל על הכנת המתווה, הוא נפגש עם אלפי ישראלים, והביע תקווה שגם אם לא ניתן יהיה להגיע ל"הסכמה מלאה ומוחלטת" ניתן יהיה להגיע ל"הסכמה רחבה בסוגיות יסוד חוקתיות". לדבריו, זהו "הדבר הנכון ברגע הקריטי הזה. הדמוקרטיה הישראלית היא נשמת אפינו ועלינו לשמור עליה מכל משמר. יסודותיה האיתנים, שעולים בקנה אחד עם עולם הערכים היהודי, מחייבים את כולנו".
"אינני נאיבי. אני יודע שברגע שאסיים את דבריי, ואולי עוד לפני כן, יקומו מתנגדים מכל עבר. אני גם יודע שיהיו מי שיברחו מאחריות, ושיהיו מי שכבר הסכימו ולפתע יכחישו כל קשר, או ינסו לחזור בהם"
בנאומו לא פירט הנשיא את המתווה עצמו, וקרא רק לישראלים לקרוא אותו באתר האינטרנט שהוקם עבור המתווה - בו מוזמנים הגולשים ללחוץ על כפתור "לייק" להצעה. "המתווה שאותו אני מציג היום הוא שביל זהב, שמכנס באופן ראוי, הגון, מאוזן ובונה, את התפיסות, האמונות, הדאגות והחששות. הוא משקף את מרחב ההסכמות והמכנה המשותף הגדולים ביותר. כבר אמרתי: אם רק צד אחד ינצח - מדינת ישראל תפסיד. במתווה הזה אין צד מנצח וצד מפסיד. זה מתווה שכל כולו ניצחון למדינת ישראל", אמר.
הרצוג הוסיף: "המתווה הזה מחזק את הכנסת, מחזק את הממשלה, מחזק את מערכת המשפט, ומעל הכול מחזק את מדינת ישראל. המתווה הזה מגן על כל אחת ואחד מכם - אזרחי ישראל. המתווה הזה שומר על מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. זו לא פשרה פוליטית על סעיף כזה ואחר. זה לא מהלך בעד או נגד יוזמי החקיקה או חברי הקואליציה. כמו גם כשם שאין כאן כוונה נסתרת לחזק או להחליש את מתנגדי החקיקה או האופוזיציה".
הנשיא צפה את ההתנגדות שמיהרו גורמים בקואליציה להשמיע למתווה שלו ואמר: "אני אדם מאמין, אבל אינני נאיבי. אני יודע שברגע שאסיים את דבריי, ואולי עוד לפני כן, יקומו מתנגדים מכל עבר. אני גם יודע שיהיו מי שיברחו מאחריות, ושיהיו מי שכבר הסכימו ולפתע יכחישו כל קשר, או ינסו לחזור בהם. אני אומר לכם באחריות: מתווה העם משקף מכנה משותף רחב, עצום וכמיהה עצומה בעם למתווה משותף. העם רוצה פתרון מוסכם, המדינה שלנו חייבת פתרון מוסכם, והיא חייבת אותו עכשיו". את דבריו חתם בפנייה לעם: "אזרחי ישראל, אני מאמין בנו, בכל אחת ואחד מאיתנו, בפסיפס הישראלי המדהים הזה. בואו נעשה את הצעד הזה. בואו נעשה אותו יחד, בצדק ובשלום בתוכנו".
לילה לבן בבית הנשיא: המגעים הקדחתניים שקדמו לחשיפת המתווה
את מתווה הפשרה שלו גיבש הנשיא אחרי שנכשלו ניסיונותיו הקודמים לקדם הידברות במערכת הפוליטית - וקריאתו לעצירת החקיקה הנוכחית בכנסת, אותה כינה "דורסנית" והזהיר שתפגע ביסודות הדמוקרטיים של ישראל, לא זכתה למענה. גם כעת הציג הרצוג את המתווה ללא שהגיע להסכמות: לא רק שהמתווה לא הוצג מראש לאופוזיציה, הוא גם לא קיבל את תמיכת בכירי הקואליציה. מדובר למעשה במתווה במעמד צד אחד, שהנשיא מקווה כי יחליף את הצעות החוק שמקודמות כעת.
מתווה הנשיא גובש בתום שבועות ארוכים של הכנות. הרצוג ניהל בתקופה זו עשרות מפגשים במעונו, שנמשכו במצטבר מאות שעות, עם נציגים מהמערכת הפוליטית, האזרחית והמשפטית - תומכי המהפכה המשפטית ומתנגדיה. בימים האחרונים ההכנות הללו הואצו, ובבית הנשיא עבדו על המתווה במשך כמעט כל הלילה האחרון, עד 4 לפנות בוקר. הדיונים נמשכו גם הערב, ובעקבות זאת דחה ראש הממשלה בנימין נתניהו את נסיעתו לברלין לשעת לילה מאוחרת.
ראש הממשלה, שכבר דווח לא אחת כי הוא מבקש למצוא פתרון על רקע האזהרות ההולכות וגוברות של כלכלנים ולחץ בינלאומי לריכוך התוכנית, הבהיר להרצוג שהוא מוכן להתפשר כמעט בכל הסעיפים - אולם הערב כאמור כבר הביע הסתייגות מהמתווה שהציג הנשיא. במהלך השיחות הובהר שהגורם העקשן הוא שר המשפטים יריב לוין - שמסרב להתגמש בעיקר בסוגיית הוועדה לבחירת שופטים, והוא לא מוותר על רוב לקואליציה שם, כמו גם בסוגיית התערבות בג"ץ בחקיקת הכנסת. הנשיא ניסה לשכנע את לוין בעצת נתניהו - אך נכשל. כיוון שהמאמצים הללו כשלו, בחר הרצוג להציג את המתווה שלו בכל זאת, בבחינת "Take it or leave it".
פורסם לראשונה: 20:27, 15.03.23
