זה לא סוד שעסקים ישראליים רבים משתמשים בשירותיהם של עובדים פלסטינים ולא בהכרח בהתאם לחוק. חלקם מועסקים יותר מעשור וכבר נתקלתי במקרים שבהם העובד הפלסטיני מנהל את המקום כשהבעלים בחופשה או בימי מחלה. לא מעטים נשבעו בפניי שהעסק יקרוס אם העובד לא יוכל להמשיך. אבל בלית ברירה, ובשל מדיניות אומללה של משרד הפנים ורשות האוכלוסין, רבים כאמור נאלצים להעסיק פלסטינים באופן לא חוקי.
מספר רישיונות ההעסקה שמעניקה רשות האוכלוסין לפלסטינים הוא כ-130 אלף לתחומים רבים בהם בניין, סיעוד, חקלאות, מלונאות ועוד. החלוקה בין הענפים אינה שווה, אינה פרופורציונלית ואין לה כל קשר למציאות. כך יוצא, למשל, שענף הבנייה "זוכה" לאלפי רישיונות אף שהקבלן שביקש אותם למעשה לא זקוק להם. תחת זאת הוא מספסר בפועלים ומאפשר להם לחפש עבודה אצל מעסיק אחר תמורת תשלום חודשי של 3,000-2,300 שקל המשולשלים לכיסו. כל זאת בידיעה ותוך עצימת עין של רשות האוכלוסין.
מנגד, מספר הרישיונות שמוענקים לענפים אחרים אינו מספק את דרישת המעסיקים שלא תמיד יכולים למצוא אלטרנטיבה של עובדים ישראלים. אני מכיר מכון גדול לשטיפת כלי רכב במרכז הארץ ששיווע לעובדים ובמשך שנתיים הציע שכר של 10,000 לא כולל טיפים ובונוסים למתמידים. אבל עובדים ישראלים ששלחה לשכת התעסוקה היו נעלמים לאחר יומיים ומותירים את בעל העסק חסר אונים. מתוך 15 עמדות שטיפה, תשע היו נטושות. יש לכם מושג כמה פלסטינים היו רוצים משרה כזאת?
עסק ישראלי כזה שמעוניין להתפתח היה יכול ליהנות מאוד מידיים פלסטיניות עובדות, אבל הוא לא מסוגל בגלל מדיניות משרד הפנים. אני מדגיש: אין כאן היבט ביטחוני, להיפך. מערכת הביטחון דווקא מעוניינת בהגדלת מכסת הרישיונות לפלסטינים מתוך הבנה בסיסית שלפיה - יותר היתרים, יותר רווחה בשטחים, יותר ביטחון.
וממילא, פלסטינים המקבלים רישיון עבודה בישראל עוברים – כולם - סינון ביטחוני קפדני של שב"כ וצה"ל, ואיום בשלילת הרישיון הוא אמצעי לחץ מוכר. במקביל, הכנסה קבועה ובטוחה, הכוללת תנאים סוציאליים, היא הטבה שמרוממת את מעמדם הכלכלי של אלה העובדים בתוך הקו הירוק. רובם המוחלט לא יהיו מוכנים בנקל לאבד את הרישיון ואת האפשרות לעבוד ולדאוג למשפחותיהם.
עו"ד חיים זובידהאבל משרד הפנים ורשות האוכלוסין מתעקשים להגביל את מספר הרישיונות ללא כל סיבה הגיונית (האמינו לי, פניתי יותר מפעם אחת. תשובה לא קיבלתי). אז מה יעשה מעסיק שזקוק למישהו שיבצע עבודה ששום ישראלי לא מוכן לעשותה? יסגור את העסק? יצמצם את נפח העבודה ויפסיד הכנסות? כמובן שלא. הוא פשוט יעסיק פלסטיני באופן בלתי חוקי, תוך סיכון בכתב אישום פלילי, סגירה מנהלית, קנס גבוה ותביעה אזרחית של העובד כנגדו.
מה ההיגיון? במקום לסייע לעסקים ישראליים לקדם את עצמם, לשכור עובדים באופן מסודר וחוקי, לדאוג שזרועות הביטחון ידעו בדיוק היכן כל פלסטיני מועסק ולשלם מיסים ראליים למדינה - משרד הפנים ורשות האוכלוסין פועלים הפוך. מה כן צריך לעשות? להגדיל את מכסת הרישיונות (ניתן לאשר לפחות 80% מהבקשות) ולהעניש מעסיקים שמספסרים בעובדים וגובים מהם תשלום עבור הרישיון שהונפק להם.
- עו"ד חיים זובידה עוסק בתחום ההגירה, איחוד משפחות, עובדים זרים ופלסטינים. לשעבר מנהל המחלקות הקונסולריות בשגרירויות ישראל במצרים, קפריסין וטורקיה, ומנהל פרויקט חינוך לאומי בגאנה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
