בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשכה היום (שני) עדותו של עד המדינה שלמה פילבר במשפטו של יו"ר האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. במסגרת החלטת השופטים בשבוע שעבר, לתובעת בתיק 4000 עו"ד יהודית תירוש ניתנה אפשרות לחקור את פילבר בכל אופן שתרצה, כולל בחקירה נגדית.
לפי כתב האישום בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה), בין נתניהו לאיש העסקים ובעלי בזק לשעבר שאול אלוביץ' התקיימו יחסי שוחד. התמורה בעסקת השוחד, לכאורה, הייתה שנתניהו הפעיל את כוחותיו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים בעלי ערך כלכלי רב שבהם חפץ אלוביץ'. נטען כי נתניהו הנחה את פילבר, אז מנכ"ל משרד התקשורת ואיש אמונו, לקדם עניינים לטובת בזק ואלוביץ'.
היום החמישי בעדותו של פילבר התמקד בסוגיית "ביטול ההפרדה המבנית בבזק", שהיה מאוד חשוב לבזק ולאלוביץ' מבחינה כלכלית. לפי כתב האישום, בעבר הוטלו על קבוצת בזק הגבלות שחייבו אותה בהפרדה מבנית - חלוקה לחברות בנות שונות בין השירותים שסיפקה (טלפון, שיחות בינלאומיות ושירותי לוויין), על מנת לצמצם את כוחה המונופוליסטי בתחום התקשורת.
בזק דרשה ממשרד התקשורת לבטל את ההפרדה המבנית, כך שיתאפשר לה למזג את כלל השירותים שהיא מציעה תחת ישות אחת. מהלך זה גילם יתרון כלכלי עצום לבזק. ועדה מקצועית המליצה אמנם לבטל את ההפרדה, אבל המהלך הותנה משך זמן רב על ידי משרד התקשורת ביישום אפקטיבי של רפורמה אחרת שנועדה לעודד תחרות - השוק הסיטונאי. מדובר ברפורמה שעל מנת להוציא אותה לפועל נדרש שיתוף פעולה של בזק.
להיטיב עם אלוביץ' על רקע הנחיית נתניהו
לפי כתב האישום, על מנת להיטיב עם אלוביץ' ועל רקע הנחיית נתניהו, פילבר קידם את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. תהליך זה קודם על ידי פילבר בחשאיות תוך שיתוף פעולה עם אנשי בזק, אלוביץ', מנכ"לית בזק דאז סטלה הנדלר וסמנכ"לית הרגולציה דאז שרון פליישר, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשרד ומבלי להתייעץ עמם.
התובעת תירוש שאלה בדיון היום: "מה חשיבותה של ההפרדה המבנית למר אלוביץ'?", ופילבר השיב: "חשיבות רבה". אחר כך הוא הסביר: "כשנכנסתי לתפקיד, הנושא היה על סדר היום. בזק נתנה שירותי כבלים, שיחות בינלאומיות, שירותי טלפוניה באמצעות חברות בת שונות. החברות בת מחזיקות מערכות כפולות וזה מייצר עלויות וזה ערך אחד בביטול ההפרדה, וגם סל שירותים".
תירוש: "בזק רצו לבטל את ההפרדה המבנית?". פילבר: "חברת יס הייתה עם הפסדים גדולים מאוד והיה להם מגן מס. בזק רצתה לאחדם כדי לזכות במגן מס שהיה ביס, לקיזוז הרווחים. הסכום הכולל של ההפסדים הצפויים היה חמישה מיליארד, המגן מס היה מיליארד".
פילבר המשיך: "אני העליתי את הסוגיה של ההפרדה בפגישה הראשונה עם אלוביץ' כחלק מהבנות לקיים דיאלוג ולא להתעמת. אני מאשר מה שאמרתי בחקירה 'שזה היה הנושא הכי חשוב לשאול', אצל בזק זה היה חזות הכול, הם ציפו לקבל תמורה של השתתפות בשוק הסיטונאי את ההפרדה המבנית".
עוד אמר מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר: "בניתי מתווה להפרדה, ידעתי שזה התמריץ של בזק, המנוף שלי כרגולטור על מונופול. היו עליות ומורדות. אחרי שנה וחצי הוצאתי מכתב למנכ"לית בזק שהוא בעצם מסכם בכותרות את עקרונות המתווה ואת החובות והזכויות של שני הצדדים בעניין הזה".
המכתב שאליו התייחס פילבר מתואר בכתב האישום: "מאמציו של פילבר לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בהתאם לאינטרס של קבוצת בזק הגיעו לשיאם בסוף שנת 2016, כשביום 22 בדצמבר 2016 הביא פילבר לכך שמשרד התקשורת שלח לבזק מכתב שכותרתו 'ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק'".
בכתב האישום נטען כי במכתב זה כלל פילבר פרטים מטעים והשמיט פרטים מהותיים שנוגעים, בין היתר, לחובת שימוע לפני קבלת החלטה, שהייעוץ המשפטי סבר שחיוני לכלול במכתב. לפי כתב האישום, בכך סייע פילבר לבזק להציג לציבור מצג מטעה שלפיו מהלך ביטול ההפרדה המבנית הוא בעל היתכנות גבוהה בהרבה מן המצב לאשורו. בזק דיווחה לציבור המשקיעים על קבלת המכתב, ורק לאחר התערבות של גורמים בכירים במערך הייעוץ המשפטי לממשלה, תוקן מכתבו של פילבר כך שהוספה לו חובת השימוע, והתיקון דווח לציבור. ההפרדה המבנית לא בוטלה עד למועד חתימת כתב האישום.
"שיניתי היבטים תחרותיים"
בדיון היום פילבר אישר: "ביצעתי שני תיקונים במכתב. במקום 'המשרד שוקל קידום ההפרדה המבנית', אני אמרתי 'המשרד מקדם'. שיניתי היבטים תחרותיים - עובדי המשרד המליצו ביותר פירוט אבל אני תיקנתי את זה. היועצת המשפטית קבעה שהתהליך הזה דורש שימוע, הייתה לנו מחלוקת והיא רצתה שזה יהיה במכתב. הכוונה לעשות שימוע הייתה גם הייתה, אבל לא הופיעה במכתב. הלשכה המשפטית לא עברה על הנוסח. עשיתי את זה בתיאום או לבקשת בזק, בסוף המכתב הזה היה אמור להיות מכתב פורמלי שאני מסדיר את ההבנות וההסכמות וחלק מהעניין להגיע להסכמות".
התובעת תירוש שאלה: "הורדת המילה 'שימוע' נעשתה לבקשתם?", ופילבר השיב: "נכון. קדמו למכתב שלושה חודשי דיונים במשרד, זה לא מכתב שמאשר את התהליך. לכן, מבחינתי הוא מכתב שמתניע את התהליך. בזק הציגו לנו את העניין שהם צריכים מכתב הצהרת כוונות להביא לדירקטוריון לחברה שלהם שיאפשר להם סדרת פעולות משלהם. אני הורדתי מהמכתב את השימוע – כשקיבלתי מסר מבזק".
תירוש: "הנדלר הציגה לך מכתב לדירקטוריון כי רק כך יוכלו להתקזז על היבט המס לכן לבקשת הורדת המילה שימוע?". פילבר: "נכון". תירוש: "מה הוכרע במשרד לפני?". פילבר: "השר אמר 'שימוע לחומרה', כי דנה היועצת המשפטית של המשרד מבקשת שנעשה שימוע".
תירוש: "לוחות הזמנים שפעלת נגזרו מאילוצי בזק?". פילבר: "היו לדרישת בזק. המשרד הרבה פעמים מתאים את עצמו לבקשות חברות לפי תאריכי יעד. האצתי תהליכים ב-2016 בהחלט. זה לא נעשה בניגוד לכללי המנהל התקין".
תירוש: "בחקירות תיארת את זה כ'שיקול דעת פגום, לא מקובל לעמוד ככה בלוח הזמנים של חברה'. אמרת שהיית 'תלוי ונשלט'". פילבר: "כל מה שאת אומרת הוא נכון. היו בו כל מיני נסיונות לתקוע מקלות בגלגלים של גורמי משרד. הדד-ליין הוא של בזק. בסוף הם מחזיקים ביד צ'ק של שישה מיליארד שקל למדינה ואומרים 'אתה רוצים אותו?' 'את ההסכמות בינינו?' ונכון, במשך שלושה חודשים היו רגעים מסוימים שהייתי עם הגב לקיר. סטלה אומרת לי 'זה כן, זה לא', ואם היא אומרת 'לא' אז אני יודע שאין מתווה. אם מה שנעשה מייצג תהליך אופטימלי? אז לא".
בהמשך הדיון הקריאה התובעת קטע מתוך חקירתו של פילבר במשטרה ב-25 בפברואר 2018. "זה בעצם המשמעות, אני הלכתי... לקצה הכי רחוק שאפשר..ה בלוחות זמנים...ה בשלב הזה... בלי שזה יהיה... שזה עוד יתקבל ב... בתהליך מקצועי באישור השר. הרעיון בבסיסו היה מקצועי, אבל היישום היה מאוד לא מקצועי".
היום אמר פילבר בהתייחסו לציטוט דבריו מהחקירה: "אמרתי. כל האירוע מבחינתי את כל מרחב שיקול הדעת איך לעשות מה בפנים לקבוע, לא הייתה לי את האופציה לא לעשות כי אני הבנתי. זה שייך למשפט שאמרנו 'בסוף נגיע עם בזק להסכמות, לא להגיע לפיצוץ'. אם אני מפוצץ את המהלך אין הפרדה מבנית ואין סיבים ואני גם רבתי עם בזק".
תירוש: "אני חושבת שיותר נוח להציג את השיקולים המקצועיים מהאחרים לאורך כל הדרך". פילבר הסכים לדבריה והסביר שהוא לא מרוצה מהרדידות התקשורתית בנושא. "כשנחקרתי תחת מצג ששאול אלוביץ' ונתניהו מכרו אותי כעסתי על שניהם. זה לא השפיע כהוא זה על העובדות, אלא על הסגנון ועוצמת הדברים וסערת הנפש. הביטויים שאמרתי, הייתי בתחושה ששיקרו אותי. כעסתי עליהם. עד היום אני לא יודע אם זה היה או לא. אני מתחיל מהמקום המקצועי אבל באתי להגיד את האמת".
"בכירות בבזק היו מתוסכלות"
במהלך הדיון הועלתה התייחסות לכך שהשר דאז צחי הנגבי, שהיה אחראי על ענייני בזק במשרד התקשורת מכיוון שנתניהו היה מצוי בניגוד עניינים, הגיע למסקנה שצריך לעשות הליך סדור יותר באישור הרפורמה.
עו"ד תירוש: "אתה אומר לעדי קהאן (שהייתה היועצת הבכירה של פילבר. ג"מ) ש'שרון פליישר וסטלה הנדלר מבזק מתוסכלות'". פילבר: "הן היו מתוסכלות, אני לשנייה אחת לא פקפקתי. בשנייה שצחי הנגבי קבע מתודולוגיה - מיד התיישרתי. מול אנשי בזק הפעילו לחץ מאוד גדול עליי. שאול וסטלה אמרו משהו שממנו אפשר היה להבין על היחסים עם ראש הממשלה, יחסים שלהם ושלי.
"סטלה הגיעה פיזית למשרד בתל אביב עם שרון פליישר. שאול אמר לי מן משפט כזה 'יש לך גיבוי, תעשה את זה'. אמרתי לו 'השר לא מאשר'". תירוש: "מה הבנת?". פילבר: "שמישהו מעל השר, שראש הממשלה נותן לי גיבוי. אלוביץ' אמר לי בטלפון 'בסמכותך להוציא רישיון ויש לך גיבוי לעשות את זה. תעשה את זה', ואמרתי לו 'אין מצב', כי השר הנגבי אמר 'שלא', אז לא אעשה. תירוש: "מה הבנת כשהוא אומר יש לך גיבוי?". פילבר: "שהנגבי לא אישר להתקדם עם הרפורמה. שאול אמר לי 'יש לך גיבוי, תעשה את זה'. הבנתי שמישהו מעל השר הנגבי, ראש הממשלה, נותן לי גיבוי".
בהמשך דבריו ציין עד המדינה פילבר שגם במקרה זה של ביטול ההפרדה המבנית בבזק, הוא פעל בעקבות ההוראה ב"פגישת ההנחיה" של נתניהו, שבה דובר באופן כללי להיטיב עם החברה.
עו"ד תירוש: "יש נעלם שאתה מעדיף לא לומר אותו ואמרת אותו יפה בעבר. האמת מבצבצת. אתה אמרת שהחריגות בטיפול בענייני בזק בהפרדה המבנית היו בהחלט בהוראה של מר נתניהו שצריך להמשיך בחיוביות של הטיפול בבזק. אתה אמרת 'מעל כולם'. אחר כך אמרת שבתוך העולם הזה שיפרת". פילבר: "עמדתי לא השתנתה מהבוקר. זה נכון".
האינטרס בלוויינים של בעלי בזק אלוביץ'
אחר כך אמרה התובעת לפילבר: "אמרת בהרבה מקרים שהכוונה שלך הייתה שבזק תעשה שימוש בכספים שהיא חוסכת מהביטול, בכספים שהיא מקבלת מקיזוז המס, לצורך השקעות. אבל בזמן אמת הבנת שהם צריכים את זה עד 2016, את הכסף".
עו"ד תירוש הציגה מסמך חתום על ידי פילבר שהופנה לעו"ד מאיר לוין, אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. "אחת הסיבות לכך שהייתה נכונות מצד הח"מ לזרז את תחילת ההליך לעניין ביטול חובת ההפרדה התאגידית, אשר יהיה בו כדי לאפשר הטבת מס לבעלים של קבוצת בזק, נגעה לבקשה מפורשת של מנכ"ל משרד הביטחון לעניין זה", כתב אז פילבר.
מנכ"ל משרד התקשורת כתב אז עוד: "כפי שעדכן הח"מ, בשל שרשרת אירועים הנוגעים ללווייני עמוס של חברת 'חלל' המוחזקת בידי הבעלים של חברת בזק, מר אלוביץ', הגיעה החברה כדי חידלון פירעון. כידוע, למדינת ישראלים אינטרסים שונים הנוגעים לאחזקת לוויינים ישראליים ובשל כך ביקש מנכ"ל משרד הביטחון ממנכ"ל משרד התקשורת שככלל שהמשרד, משיקוליו, מקדם מהלכים שיש בהם לסייע לבעלי האחזקות ב'חלל' הרי שמשרד הביטחון תומך בקידומם".
תירוש ציינה בהקשר זה: "אמרת לנו שקידמת את הנושא בגלל הקווים המנחים שנתן מר נתניהו, השני - הרצון שלך שבזק בעצם תשקיע כספים במתווה הסיבים ולכן צריך לתת לה 'סוכרייה'. הסיבה השלישית במכתב הזה, שצריך לעזור למר אלוביץ' שהוא הבעלים של 'חלל' - וחברת 'חלל' נפגעו לה הלוויינים".
פילבר השיב: "הניסוח הזה לא מדויק. לא ידעתי שום דבר של הכנסות אישיות למר אלוביץ'. המכתב הזה נכתב חצי שנה אחרי האירוע. הלוויין עמוס התפוצץ אחרי השיגור. היו דיונים במשרד הביטחון, שם מול מנכ"ל משרד הביטחון עלתה סוגיה שחברת 'חלל' על סף פשיטת רגל. אז מנכ"ל משרד הביטחון שאל אם יש אפשרות לעזור ואני זרקתי את הרעיון. התחושה הייתה ש'בואו נעזור להם במקום אחד והם יעזרו למשרד הביטחון במקום שני".
לקראת תום הדיון, הוצג תמלול מתוך שיחה מ-15 בנובמבר 2016 בין אלוביץ' למנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה. אלוביץ' אמר לישועה בשיחה: "שרפו את מומו, אני מוכרח לשרוף חזרה". לשאלת התובעת תירוש במה מדובר, השיב היום פילבר: "כתב שאל אותי אם זה נכון שאני מסיים את התפקיד שלי ושערן טיפנברון (כיום עורך וואלה) מחליף אותי. לא ידעתי, אבל זה הדליק לי נו
"ידעתי שעושים לי סיכול ממוקד, הערכתי שזה ניר חפץ. עשיתי שני דברים, על אחד הצטערתי מאוד. הבנתי והערכתי שאם יש משהו שבא מטעמו, הוא היה קורא לי ומדבר איתי. ניר חפץ ניסה דרך קשריו... חשבתי מי יכול להרגיע את זה... חשבתי על שאול. אמרתי לו 'תרגיע את הרוחות, אנחנו עובדים על פרויקט'. אחרי זה התחרטתי על זה. למחרת הלכתי למנכ"ל משרד ראש הממשלה יואב הורוביץ, והוא אמר לי שזה לא עומד על הפרק, שזה שטויות. גם ראש הממשלה אמר שזה לא רלוונטי".
תירוש: "אתה אמרת שחשדת שזה הגיע מנתן אשל". פילבר: "אמרתי 'גזירת הבית' - שרה או יאיר". תירוש: "הבוסים שלך זה לא שרה ויאיר, אז למה אתה חושש?". פילבר: "בסוף יש השפעה מסוימת לבני ביתו של מר נתניהו ואנשים ניצלו את זה, בשביל לבוא ולדבר נגד פלוני או אלמוני. ברגע שזה קורה עליי - הבנתי שיש איזה קשר בציר של ניר חפץ-שאול אלוביץ'. הבנתי שיש שם סוג של אינטרסים".
התובעת תירוש: "בחקירה שלך השתמשת במינוח 'פניתי אליו כיוון שלו יש מנוף נגדי על שרה כדי לנטרל את הרצון של ניר. המנוף של הסיקור חיובי שהיא מקבלת אצלו באתר'. זה מה שאמרת בחקירה במשטרה". פילבר: "אני מכיר כבר את הסוגיה הזאת ולכן אני פונה לאלוביץ'. חמש דקות אחר כך הבנתי שזו הייתה טעות להתקשר". תירוש: "מה שאול אמר לך?". פילבר: "הוא אמר שזה בעייתי, שהוא ינסה". תירוש: "אמרת בהודעה ובעימות מולו 'אמר לי שהנושא טופל'". פילבר: "הוא אמר לי 'זה מסובך, זה בעייתי. אני פתרתי את זה בלי קשר תוך 24 שעות".