עשרות גברים ונשים הפגינו הערב (יום שלישי) בכניסה לתחנת המשטרה באום אל-פחם ובמוקדים נוספים בהם חיפה ויפו, בעקבות רצח העיתונאי נידאל אגבאריה ביום ראשון, הציגו חולצות עם תמונתו של אגבאריה, וצעקו "מי הבא בתור?". מימנה אגבאריה, בתו של נידאל, האשימה את המשטרה במות אביה ואמרה ל-ynet: "הבית שלנו נורה יותר מפעם אחת. אם המשטרה הייתה עובדת ברצינות - לא היינו מגיעים לפשע הזה".
אגבאריה, עיתונאי בן 44, נורה ביום ראשון בערב בזמן שישב ברכב - ככל הנראה בשל סכסוך שאינו קשור אליו. צוות מד"א פינו אותו לבית החולים העמק בעפולה תוך ביצוע פעולות החייאה, וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותו.
מנהל מרכז מוסאוה, ג'עפר פרח, שהשתתף בהפגנה מול תחנת משטרת חיפה, סיפר לדודו ארז ויואב רבינוביץ ב-ynet radio כי המחאה מכוונת גם למשרד החינוך, שתחת אחריותו נושרים תלמידים רבים בחברה הערבית ומידרדרים לפשע. "זה כישלון מערכתי. יש תלמידים שאין להם מסגרות חינוכיות, וחלק מהם מוצאים עצמם בסוף בארגוני הפשע המאורגן", אמר פרח.
פרח הוסיף כי כישלון של בנק ישראל בפיקוח על הבנקאות בחברה הערבית, גורם לפריחה של השוק השחור. "מי שלא משלם מקבל בהתחלה כדור ברגל ואח"כ יורים בו או במשפחה שלו. מי שיודע את הפרטים על מה שקרה באום אל פחם יודע שזה בכלל אנשים שהסתבכו בשוק השחור".
"אם מספר הנרצחים היהודים בשנה אחת היה דומה למספר הנרצחים הערבים בשנה, נראה לי שהממשלה הייתה מתפטרת והייתה קמה זעקה ציבורית", טען פרח. "יש הרבה דיבורים של ח"כים ושרים, 'עשינו פה ועשינו שם'. אבל בתכלס, אתמול אמא ובת נרצחו, יום לפני כן עיתונאי נרצח והיום ירו על עוד עיתונאי בטורעאן. כל נרצח זה משפחה, זה הורים, זה עולם ומלואו. ולצערי אף אחד לא לוקח אחריות".
"צריך לטפל בפן החינוכי, צריך להשקיע באמת בלבנות בתי ספר ולמצוא בי"ס לכל תלמיד. לא ייתכן ששיעורי הנשירה ממערכת החינוכית כפולים משיעורי הנשירה במגזר היהודי ואף אחד לא מטפל בזה או לוקח אחריות", הוסיף. "אני לא שומע את שרת החינוך מדברת על הילדים האלה. הייתי מצפה שהיא תלך לבקר את המשפחה של הילדה שנרצחה אתמול".
ynet radio - סרטון הדרכה
(צילום: ירון ברנר, בימוי: אסף קוזין, עריכה: גיא פוקס)
מימנה אגבאריה, בתו היחידה של נדאל, סיפרה ל-ynet על אביה: "אני כל כך מתגעגעת לאבא שלי, הוא היה אדם נפלא שתמך באנשים החלשים. בלעדיו, יש הרגשה בבית שחסר לנו הדבר הכי יקר שיש לנו".
היא הוסיפה כי "ביום הרצח שמענו ירי - חשבתי שיורים לעבר הבית שלנו. כשיצאתי החוצה שמעתי את הבכי והצרחות של קרוביי וראיתי את אבא שלי ללא רוח חיים. בשיחתנו האחרונה אבי אמר לי 'אני הולך לחתונה', וחזר אלינו מת. תמיד יצאנו ביחד לטיולים וצחקנו, אתגעגע לרגעים האלה. לא אשכח אותו".
לדבריה, "ראיתי איך אנשים הגיבו אחרי הרצח - כולם אמרו על אבא שלי דברים טובים. אני מודה לכל מי שעמד איתנו ותמך בנו. אני גאה בו ואמשיך את הקריירה שלו באתר - אהיה עיתונאית כמו שהוא היה. הוא היה אומר לי 'כשהיי גדולה, אלמד אותך להיות עיתונאית'".
לפני מעט יותר משנה נורו יריות לעבר ביתו של נידאל אגבאריה ועשרות כדורים חדרו לסלון הבית. "הקליעים עברו מעל הראש שלי", אמר אז והתריע על חששו להירצח. "אנחנו מפחדים", אמר אגבאריה לאולפן ynet לאחר הירי. "זה מונע ממני להביא סיפורים ותחקירים. אולי אעזוב את המקצוע, אם יהיה עוד אירוע כזה.
