מאז חיסולם של ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה ובכיר חיזבאללה פואד שוכר עברו כמעט שבועיים, ולמרות איומים שלא פסקו מצד איראן וחיזבאללה על תגובה "קשה וכואבת" יותר מבעבר - היא עדיין לא הגיעה. אמש (ראשון) העלתה בישראל הערכה לפיה הם "נחושים לתקוף את ישראל", אך "המתינו לסיום האולימפיאדה" - בצל הלחצים הבינלאומיים שהופעלו, בין השאר מצד הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון.
אם אכן כך הדבר, וזו הסיבה שאיראן וחיזבאללה טרם תקפו את ישראל בעוצמה, אין זו הפעם הראשונה שאולימפיאדה מסייעת לשמירת שקט יחסי ושלום אזורי. הימנעות ממלחמות לאורך תקופת המשחקים האולימפיים אינה חדשה, והיא נהוגה עוד מימי יוון העתיקה, שם כינו את פרק הזמן "חודש שלום" - והקפידו לשמור על שקט ביטחוני וצבאי. כך האולימפיאדה מנעה או עיכבה מלחמות לאורך ההיסטוריה:
מלחמת "חרבות ברזל"
אולימפיאדת פריז 2024 הגיעה בעיצומה של מערכה קשה מול חמאס ברצועת עזה, שעדיין מחזיק בשבי 115 חטופים. לצד הלחימה המתמשכת ברפיח, חאן יונס ואזורים נרחבים נוספים ברצועה, ישראל מתמודדת הלכה למעשה עם מערכה רב-זירתית - מול איראן, שכבר תקפה ישירות; חיזבאללה, שמבצע עשרות שיגורים לשטח ישראל כמעט בכל יום מאז פרוץ המלחמה; החות'ים בתימן, שמרבים לתקוף ספינות "שקשורות לישראל" בים האדום ואף אחראים על שיגורים לעבר שטח המדינה - ואף לפגיעת הכטב"ם בתל אביב; ומיליציות פרו-איראניות בעיראק, שלקחו לא פעם אחריות על שיגורי כטב"מים לעבר חיפה ואזורים נוספים.
אך למרות שנדמה היה כי בשבועות האחרונים צפויה הסלמה משמעותית מצד איראן וחיזבאללה, וגם מצד החות'ים בעקבות התקיפה בחודיידה, הדבר לא קרה. למרות שאין ודאות בנוגע לסיבה שבגללה ישראל לא הותקפה עדיין, אי-אפשר להתעלם מסבב השיחות שקיים נשיא צרפת עמנואל מקרון, שמדינתו אירחה את האולימפיאדה, עם גורמים משני הצדדים. בתום האולימפיאדה שננעלה באצטדיון הסטאד דה פראנס, אף נצפו נושאי הדגלים של איראן וישראל סמוכים מאוד האחד לשני.
בשבוע שעבר שוחח מקרון עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, ואמר לו כי עליו "לעשות כל שביכולתו כדי למנוע הסלמה אזורית", וכי "מעגל הנקמה חייב להיפסק". כך מסר ארמון האליזה, שהוסיף כי מקרון אמר שעל איראן "לקרוא למדינות המעורבות לפעול באיפוק המרבי".
בהמשך אותו ערב מקרון שוחח גם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וקרא לו "להימנע ממעגל הנקמנות", בעקבות הגברת המתיחות בין ישראל לאיראן. לפי ההצהרה, "בדיוק כמו שמקרון התקשר לנשיא איראן וקרא לו להימנע מפעולות שישימו את האוכלוסייה ואת היציבות במזרח התיכון בסכנה, כך גם לנתניהו תחת היגיון זהה. דברים אלו תקפים לכל הצדדים באזור".
הרשויות בצרפת הביעו שביעות רצון מכך שחגיגת המשחקים לא התקלקלה בעקבות הסלמות ברחבי העולם, בעיקר במלחמה של ישראל ובזו בין רוסיה לאוקראינה, למרות שכוחות אוקראינים החלו בשבוע האחרון במתקפת נגד בשטחי רוסיה.
מלחמת רוסיה-אוקראינה
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה החלה ב-24 בפברואר 2022, כאשר הכוחות הרוסים פלשו לשטחי אוקראינה - ארבעה ימים בלבד לאחר שננעלה אולימפיאדת החורף בבייג'ינג. הרמזים לקראת אותה פלישה הגיעו כבר במהלך המשחקים האולימפיים, והיועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן ג'ייק סאליבן הזהיר ב-11 בפברואר כי לפי המודיעין האמריקני - רוסיה שוקלת לתקוף תוך ימים ספורים. התחזית האמריקנית לא דייקה במועד התקיפה, אך גם לא הייתה רחוקה במיוחד מרגע הפלישה.
למרות ההערכה של ארה"ב לגבי תקיפה ב-16 בפברואר, גורמי מודיעין סברו כי ייתכן שלקשר בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין למקבילו בסין שי ג'ינפינג - תהיה השפעה על מועד תחילת המלחמה. עם זאת, הם האמינו כי רוסיה תחליט לתקוף כבר במהלך המשחקים בשל כשירות הכוחות הגבוהה באותה עת, וכיוון שפוטין לא ירצה להיראות כמי שמתחשב יתר על המידה במנהיג אחר.
גורמים מסין ומרוסיה שומרים כידוע על קשר קרוב, אך לא ברור אילו הבטחות, אם בכלל, נתנה מוסקבה לבייג'ינג בנוגע למועד הפלישה לאוקראינה. ביום התקיפה, ב-24 בפברואר, אמרה דוברת משרד החוץ של סין כי "רוסיה הודיעה על מבצע צבאי מיוחד במזרח אוקראינה". ההחלטה לתקוף כמה ימים לאחר האולימפיאדה אפשרה למעשה, גם הפעם, לשמור על "שלום אולימפי" במהלך המשחקים.
עם זאת, רוסיה לא חיכתה לתום המשחקים הפאראלימפיים, שנערכו בבייג'ינג בין ה-4 ל-13 במרץ אותה שנה. ספורטאים אוקראינים שחיו באזורי המלחמה נאלצו להימלט מהמדינה על מנת להגיע לתחרויות, והוועד הפאראלימפי הבינלאומי הודיע כי הוא מגרש את הספורטאים מרוסיה ובלארוס - בשל איומי חרם מצד משלחות רבות אחרות.
כמה חודשים לפני כן, בדצמבר 2021, ועל רקע דיווחים על פלישה אפשרית של רוסיה לאוקראינה, הודיע האו"ם כי אימץ החלטה ל"הפסקת אש אולימפית" שתהיה בתוקף עד תום משחקי החורף האולימפיים והפאראלימפיים בבייג'ינג. באסיפה הכללית של האו"ם, שם עברה ההחלטה פה אחד, נמסר כי הדבר נעשה במטרה "לבנות עולם שלו וטוב יותר דרך הספורט והאידיאל האולימפי".
לאחר מכן, האו"ם קרא לכל המדינות לשתף פעולה עם הוועדים האולימפי והפאראלימפי הבינלאומיים, במאמץ להשתמש בספורט ככלי לקידום שלום, דיאלוג ופיוס באזורי קונפליקט תוך כדי משחקי החורף ולאחריהם. "הפסקת האש" הייתה אמורה להיות בתוקף עד ה-13 במרץ 2022, אך נקטעה כאמור בשל התקיפה הרוסית ב-24 בפברואר.
מלחמת רוסיה-גאורגיה
בניגוד לשמירה על המסורת היוונית לאורך השנים, היה מקרה מוכר אחד שבו הדבר לא קרה. יום לפני פתיחת אולימפיאדת בייג'ינג בשנת 2008, פלשה גאורגיה לבירת מחוז דרום אוסטיה ברוסיה - והחלה במבצע צבאי. פוטין, שהיה אז ראש ממשלת רוסיה, גינה את הפלישה הגאורגית, ואמר כי "מצער שדווקא לפני פתיחת המשחקים האולימפיים, הממשל בגאורגיה החליט לתקוף בדרום אוסטיה".
פוטין שהה באותה עת בבייג'ינג, לרגל פתיחת האולימפיאדה, והוסיף כי "גאורגיה החלה בתוקפנות באמצעות טנקים וירי תותחים. זה עצוב, אבל יגרור צעדים צבאיים". ימים ספורים לאחר מכן רוסיה הצליחה להשיג שליטה על מהלך הלחימה, ואף פלשה לגאורגיה עצמה - והחזיקה במשך כמה ימים בערים מרכזיות במערב גאורגיה.
ממשלות ארצות הברית, בריטניה וצרפת דרשו ממשלת רוסיה לסגת משטחיה של גאורגיה וגינו את מוסקבה על הפעלת הכוח המסיבית. ממשלת גאורגיה ביקשה אז סיוע מממשלות המערב ומנאט"ו, ולאחר חמישה ימי לחימה, הודיע נשיא רוסיה דאז דמיטרי מדבדב כי הכוחות הרוסיים נסוגים משטחי גאורגיה. עם זאת, בפועל לא התבצעה נסיגה, והדבר הוביל להודעה חריפה מצד נאט"ו ולטיוטת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם נגד רוסיה.
הסכסוך הישראלי-פלסטיני בימי ערפאת
לפני תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה בשנת 2005, ביצעה ישראל מבצעים נקודתיים רבים ברחבי הרצועה. כך למשל, בחודש מאי 2004 נערך מבצע קשת בענן באזור רפיח וציר פילדלפי. המבצע ארך שבוע והוא התחיל בעקבות ירי הנ"ט לעבר נגמ"שים צהליים - שהוביל למותם של 11 לוחמים, והפיגוע בציר כיסופים - שבו נרצחה טלי חטואל (34), שהייתה בחודש השמיני להריונה עם ארבע בנותיה, הילה (11), הדר (9), רוני (7) ומרב (2).
כחודש לאחר מכן, יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, אמר כי הוא מחויב לשמור על הפסקת אש במהלך המשחקים האולימפיים באתונה, שנערכו בין ה-13 ל-29 באוגוסט 2004. "יש לנו מחויבות וכבוד למשחקים האולימפיים ולשמירת הביטחון בהם". אמר ערפאת. "אנחנו מקווים שהתחדשות המסורת האולימפית האצילית ביוון, תסייע ליצור עולם שנהנה משלום, צדק וביטחון למען הדורות הבאים".
גורמים רשמיים בישראל הגיבו אז על דבריו של ערפאת, ואמרו כי - הם מוכיחים שהוא אכן שולט בפעולות ארגוני הטרור בשטחים. ערפאת מצידו הכחיש טענות אלו, אך השקט היחסי באותו חודש - אכן נשמר. חודש לאחר מכן, ב-30 בספטמבר, העימות התחדש פעם נוספת וישראל החלה את מבצע ימי תשובה שארך כשבועיים. המבצע החל בעקבות מותם של אזרחים בשדרות מפגיעת קסאם, והוא התמקד באזור בית חאנון, בית לאהיא ומחנה הפליטים ג'באליה.
מלחמת אפגניסטן
בשנת 2001, לאחר הפיגוע במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר, פתחה ארה"ב במלחמה באפגניסטן, שהייתה אז החשודה העיקרית במתן בסיסים לאוסמה בן לאדן ולארגון הטרור האיסלאמיסטי אל-קאעידה. נשיא ארה"ב דאז ג'ורג' ווקר בוש דרש משלטון הטליבאן באפגניסטן להסגיר את בן לאדן ואת כל אנשי אל-קאעידה שהיו אחראים לפיגועים, ולסגור את מחנות האימונים של ארגוני הטרור. האולטימטום כלל גם דרישות לשחרור אזרחים זרים שהוחזקו במאסר והפסקת התנכלות לעיתונאים זרים.
כחמישה חודשים לאחר מכן, בחודש פברואר 2002, החלה אולימפיאדת החורף ה-19 שנערכה בעיר סולט לייק סיטי שביוטה, ארצות הברית. הנשיא בוש דחה אז את בקשת הוועד האולימפי הבינלאומי להפסקת אש במלחמה באפגניסטן במהלך המשחקים האולימפיים.
נשיא הוועד האולימפי באותה תקופה ז'אק רוג, שהעלה את ההצעה, נפגש עם בוש, והבהיר כי מטרת הפסקת האש היא להבטיח את שלומם של הספורטאים שישתתפו במשחקים. למרות סירובו של הנשיא האמריקני, הוא הדגיש כי יתמוך בהצעה של הוועד האולימפי לאפשר את הגעת כל אחד מהמשתתפים בשלום ובבטחה, מבלי להתחשב במקום מוצאו בעולם. "לא נכנסנו לכל הפרטים המדויקים", סיפר רוג לאחר הפגישה עם בוש, "אך הוא רק הבטיח לי את תמיכתו בהצעה".
עם זאת, אפגניסטן היא המדינה היחידה שנציגיה לא הורשו להשתתף באולימפיאדה, אך אין לכך קשר למלחמה אלא בעקבות השעייתה שנתיים לפני כן לאחר שמשטר הטליבאן אסר על ספורטאיות לייצג את המדינה. "נשמח לראות נציגות אפגנית במשחקים האולימפיים הבאים, אך זה יכול לקרות רק במקרה שתשלוט שם ממשלה יציבה ושהתנאים שהציב הוועד האולימפי ימולאו במלואם", אמר רוג.
המלחמה הקרה
הסכסוך ארוך השנים בין ארה"ב לברית המועצות עירב בתוכו גם את המשחקים האולימפיים, אי שם בשנת 1980. באותה תקופה פלשה ברית המועצות לאפגניסטן, מה שגרם להסלמה מחודשת במלחמה הקרה, שהייתה אז בתקופה שקטה יחסית, והוביל להקפאת היחסים בין ברית המועצות לארצות הברית, שסייעה למורדים המוסלמים.
האולימפיאדה בשנת 1980 נערכה במוסקבה, החל מה-19 ביולי ועד ה-3 באוגוסט. פחות משנה לפני כן, בדצמבר 1979, החלה הפלישה הסובייטית לאפגניסטן, שגרמה לנשיא ארה"ב דאז ג'ימי קרטר להציב אולטימטום: אם תוך חודש לא ייסוגו כוחותיה של ברית המועצות מאפגניסטן - ארצות הברית תטיל חרם על משחקי אולימפיאדת מוסקבה בקיץ 1980.
לאחר שדרישותיו לא נענו, ארצות הברית הובילה חרם של הגוש המערבי, וכ-60 מדינות נשארו מחוץ למשחקים האולימפיים במוסקבה. ארבע שנים לאחר מכן, ברית המועצות "נקמה" והחרימה את אולימפיאדת לוס אנג'לס, יחד עם 13 מדינות מהגוש. אך לצורך ההשוואה בגודל החרם של כל צד, באולימפיאדת מוסקבה השתתפו 80 מדינות בלבד ובזו שנערכה בלוס אנג'לס השתתפו 140 מדינות.
המסורת בימי יוון העתיקה
המשחקים האולימפיים היו חגיגה אתלטית ודתית, שנערכה בעיר היוונית אולימפיה בעת העתיקה. הם נשאו אופי פאן-הלני (כלל יווני) והיוו גורם מאחד לעמי יוון ושבטיה. יוון ידעה אז מלחמות פנימיות ומאבקים מתישים, אך היא הקפידה לשמור על שקט ביטחוני וצבאי במהלך חודש אוגוסט שבו התקיימו המשחקים - וכינתה אותו "חודש השלום".
המתחרים שהגיעו לאולימפיה מכל רחבי יוון נחשבו למקודשים ובעלי חסינות מפגיעה. על רקע זה ניתנה גם ביוון הוראה האוסרת על הכנסת נשק לאולימפיה. שלושה חודשים לפני פתיחת המשחקים עברו כרוזים, כשמעל ראשם עטרות זית, בכל חלקי יוון, על מנת להודיע על קיום האירוע החשוב ועל "חודש השלום" הנלווה.