הגעת המחבל למחסום - והבריחה
אמו, אביו של המחבל עודאי תמימי, שירה למוות בלוחמת המעברים נועה לזר ובמאבטח שנפצע באורח קשה, תוחקרו כחלק מהמצוד אחריו - והבוקר הסגיר את עצמו אחיו, קאסם תמימי. גם נהג הרכב שהסיע את המחבל למחסום, סאלם ערב ממחנה הפליטים שועפט, הסגיר את עצמו לידי כוחות הביטחון. בנוסף נעצרו שלושה חשודים בחשד למעורבות בפיגוע, תושבי בית חנינא, מ.פ שועפאט וענאתא בשנות ה-20 לחייהם.
החיפוש בבית המחבל ואחיו שהסגיר עצמו
בתחקור שאחרי הפיגוע עלה כי תמימי תפס טרמפ עם ארבעה צעירים, ומסר שברצונו לנסוע למודיעין. כשהגיעו למחסום סמוך לשעה 21:00 הוא יצא מהרכב, ירה שבעה כדורים ואז נתקל במעצור. נוסעי הרכב, שככל הנראה נלחצו, נמלטו לכיוון ענאתא שניות אחרי שהחל הירי, והמחבל נאלץ לברוח רגלית לתוך מחנה הפליטים של שועפט. זהותו נודעה מהר למערכת הביטחון - והוא ללא עבר ביטחוני, וללא שיוך לאחד מארגוני הטרור.
לפי הערכה של גורמי החקירה, תמימי פעל ככל הנראה לבד ועל דעת עצמו, כפי שמעידה העובדה שנהג הרכב שהיה עמו הסגיר עצמו מהר יחסית - כמו שעשה כאמור גם אחיו, שהגיע בהמשך למחסום והסגיר עצמו.
כוחות גדולים של משטרת מחוז ירושלים ומג"ב, בשילוב יחידות משטרתיות מיוחדות, שב"כ וכוחות צה"ל, ממשיכים לפעול במצוד אחר המחבל - תוך ביצוע סריקות נרחבות ומגוון פעולות נוספות ללכידתו. במחסום עצמו תושבים לא יכולים לעבור באמצעות כלי רכב, אך כן יכולים לצאת ולהיכנס באופן רגלי.
חבריה של נועה לזר מדברים
(צילום: ניצן דרור )
מהנד (38), תושב מחנה הפליטים שועפט שמחכה יחד עם חבריו להיכנס עם רכבו חזרה לשכונה, אמר ל-ynet כי "המצב על הפנים עכשיו, הכל סגור. אין כניסה ואין יציאה חוץ מברגל. אף אחד לא יוצא מהבית גם במחנה הפליטים".
חברותיה לנשק של נועה לזר, שהייתה לוחמת מעברים בגדוד ארז של המשטרה הצבאית, ספדו לה הבוקר בכאב. "אוצר קטן שלי, לא מעכלת שהלכת לי ככה", כתבה אחת מהן. "אני אוהבת אותך הכי שיש. תשמרי עלינו מלמעלה". חברה נוספת ספדה: "יהי זכרך ברוך מלאך טהור שלנו, תשמרי עלינו מלמעלה".
חברה נוספת כתבה: "מלאך יפה שלי, אני לא מאמינה שאני בכלל רושמת את זה. אני אוהבת אותך. את השותפה הכי בכירה שלי, והלב שלי מרוסק לאלפי חתיכות. את תהיי בלב שלי לנצח, לא אשכח לעולם את הדרך שעברנו ביחד. גם ברגע הכי קשה שהיה, היינו שם ביחד. אני אוהבת אותך, מלאך שלי".
מחנה הפליטים היחיד בגבולות ישראל
על פי נתונים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, מחנה הפליטים שועפט היא אחת משתי השכונות הערביות הגדולות הנמצאות בצפון-ירושלים, מחוץ לגדר הביטחון, ומתגוררים בה כ-60 אלף תושבים. מחנה הפליטים מורכב מארבע שכונות משנה: מחנה הפליטים, ראס חמיס, ראס שחאדה ודאחיית אל-סלאם. היא דומה בהיקף אוכלוסייתה לערים כמו רמלה, לוד, נצרת ורעננה, ומאוכלסת בצפיפות רבה יותר מהערים גבעתיים והוד השרון. אוכלוסייתה גדולה גם מהשכונה היהודית המאוכלסת ביותר בירושלים – שכונת רמות.
המחנה הוא מחנה הפליטים היחיד המצוי בתוך גבולות מדינת ישראל, והוא הוקם בשנת 1965 על ידי אונר"א והרשויות הירדניות כדי לפנות פליטים שהתגוררו בתנאים קשים ברובע היהודי בעיר העתיקה. בשנת 1967 התגוררו במחנה כ- 3,400 נפש בלבד. המחנה מנוהל מאז 1967 על-ידי אונר"א ומקבל ממנה שירותי חינוך ותברואה חלקיים.
מאחר שמחנה הפליטים שועפט נכלל בתחום השטח שסופח לירושלים ב-1967 רוב תושבי המחנה נחשבים לתושבי קבע בישראל ועיריית ירושלים והרשויות הישראליות מחויבות במתן שירותים לתושבים. מאז הוצאתה של השכונה אל מחוץ לגדר ההפרדה לפני יותר מעשור, האזור הפך למעין שטח-הפקר, שלא נאכפים בו החוקים - בדומה לכפר עקב. הימצאותה של השכונה מחוץ לגדר והעדר פיקוח על הבנייה בה אפשרו בנייה מסיבית של אלפי דירות חדשות שאוכלסו על-ידי משפחות צעירות ומשפרי דיור משכונות אחרות במזרח ירושלים ומחוצה לה.
על פי מחקר של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, השכונה מאופיינת בפשיעה נרחבת, בשימוש ובמסחר ער בסמים ובריבוי כלי-נשק שנמצאים בידי התושבים. התשתיות באזור לקויות, וקיים מחסור גם בכיתות לימוד, בשירותי תרבות ורווחה ובשירותים חברתיים אחרים.
