(צילום: נויל האריס)
על חשבון המדינה: כך זוכים אנשי קבע החשודים בעבירות מין לייצוג משפטי. מכתב ששלח לרמטכ"ל אביה של א', אחת מיני חיילות רבות שנפלה בשנים האחרונות קורבן לעבירות מין במסגרת שירותה הצבאי, מציף את אחד הסודות הגלויים והשערורייתיים בצבא: מימון הגנה משפטית מלאה, ללא כל תנאי, לכל איש קבע שהסתבך בפלילים - גם אם מדובר בעבירות מין.
בתו של א' נפלה קורבן לניסיון הסחיטה של רס"ר אלירן שיליאן, איש הקבע מבסיס חיל הים באשדוד, שנעצר בחשד לסחיטה מינית של חיילות בבסיסו בשנה שעברה שצולמו במצבים אינטימיים. הוא יוצג על ידי סנגורים צבאיים, ניהל משפט מלא, ובספטמבר נגזרו עליו שלוש שנות מאסר בפועל לאחר שהורשע בעבירות של ניסיון אינוס, סחיטה באיומים והדחה בחקירה. "לא הייתי בסדר, נקודה, ואני מצטער בפני מי שנפגע", מסר שיליאן.
אך כמותו כל אנשי הקבע שחשודים בעבירות פליליות - גם בעבירות מין - זכאים למימון מלא של הגנה משפטית שצה"ל מעניק במסגרת הסנגוריה הצבאית. העלות עשויה להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים.
על הנייר, אנשי קבע וקצינים שנאשמו בפלילים המעוניינים בסנגוריה צבאית לא בוחרים בעצמם את פרקליטי הצמרת, שבמקרים רבים מגינים עליהם במסגרת שירותם במילואים, בעלות שעשויה להגיע ל-1,500 שקלים ליממה. ב-2012 כונסה ועדה לדון בנושא אך הוחלט לבסוף שלא להמליץ לפצ"ר לשנות את הנוהל. ההסבר: אנשי הקבע, גם אם נאשמו בפלילים, כורכים את גורלם עם שירות המדינה, ולכן ראוי לגונן עליהם משפטית.
המכתב לרמטכ"ל - כאבו של אבא:
באיגרת שפרסמת בשבוע שעבר בעקבות פרסום החשדות החמורים המיוחסים לסא"ל דן שרוני, נקבת במונח "האדם היקר" והתייחסת לחוזה הלא כתוב בין הצבא לעם בהקשר של פגיעות מיניות בחיילות בתוך הצבא. אכן מילים כדורבנות ותגובה ראויה. ברם, הוקעה, פיטורין ואמירות ערכיות לא יספקו הגנה וביטחון לחיילות צה"ל. הם גם לא ירתיעו לצערי את עברייני המין. הרתעה תושג רק אם הצבא ישנה את כללי המשחק.
הארכת המעצר של סא"ל שרוני, אתמול
כאב לחיילת שהייתה קורבן לעבירות מין חמורות מצד נגד בכיר בקבע (עוד על הפרשה - ראו מסגרת), אני חייב לומר שכלל לא הופתעתי מחשיפת הפרשה התורנית - סא"ל דן שרוני.
ערב יום הזיכרון תשפ"א ניסה מפקד בבסיס חיל הים לסחוט מינית באיומים קשים את בתי, חיילת באותו בסיס. ניסיון הסחיטה בוצע, לאחר תיכנון מוקפד, יממה לפני שחרורה של החיילת מצה"ל, וזאת באמצעות השארת מעטפה ובתוכה סרטון בו נראית החיילת (עם כעשר חיילות אחרות) מתקלחת במקלחות הבסיס. לסרטון צורף מכתב בו הציע הסוחט לחיילת שלוש אופציות על מנת שהסרטון לא ייחשף בפומבי. כל אופציה, כזרועו המאיימת של השטן, משתקת ומבחילה מקודמתה. אחסוך ממך את הפרטים (תיק 5985696) הסוחט תיכנן כי הנסחטת תיחשף לסחיטה, כשהיא אזרחית ונטולת הגנה של המערכת הצבאית.
בניגוד למקובל (ובניגוד לתוכנית הסחיטה) החליטה בתי להתלונן, ומיד, בזמן אמת. כל מערכות הצבא הרלוונטיות הגיבו בנחישות. תוך 48 שעות נעצר חשוד, רס"ל אלירן שיליאן (איש קבע בן 32, אב לשלושה, סגן מפקד היחידה הטכנולוגית בבסיס), ותוך מספר שבועות הוגש נגדו כתב אישום. סעיפי העבירות: ניסיון לגרום מעשה אינוס, ניסיון לביצוע מעשה מגונה, סחיטה באיומים, הדחה בחקירה. זהות החשוד הדהימה את בתי החיילת. היא הכירה אותו כמפקד חביב ואהוד בבסיס (דפוס דומה לנטען בפרשת שרוני).
החיילת הזו היא כאמור בתי. בתי הנחושה שהתנהלה באומץ לב מעורר השראה. יום שחרורה החגיגי של בתי מצה"ל. הפך ליום אסונה. חייה השלווים, תוכניותיה, תחושת הביטחון הבסיסית שלה, האמון בצה"ל - כל אלה קרסו. אני מניח שכבודו מבין את עוצמת הפגיעה והשלכותיה על נפגעת עבירת מין. לא אתייחס כאן להיבטים אלה. ברצוני להתייחס למציאות שנחשפתי אליה מרגע מעצר החשוד, וזאת באמצעות נוכחות בעשרות דיונים משפטיים שהתפרסו על פני מאות שעות בבתי הדין הצבאיים בחיפה ובקריה.
מצד אחד, נחשפתי להליך משפטי הוגן, כנדרש. שנה וארבעה חודשים נמשך המשפט שהסתיים בהכרעה משפטית מהדהדת, נוקבת וערכית, הנפרסת על פני כ-100 עמודים. הרשעה חד-משמעית, פה אחד. מצד שני, חזיתי במפקד בצה"ל, נאשם בעבירות מין חמורות, המתנהל בזחיחות כאילו הינו אורח בבית הדין, ומסתייע בצוות סנגורים - רס"ן בקבע וסא"ל במילואים שמספקות לו הגנה מיטבית (התביעה ממול העמידה סרן צעירה ותובע שאינו קצין - השניים עשו עבודה מעולה).
כמה אמל"ח וציוד אפשר היה לרכוש ללוחמים בצנחנים ובגולני בתקציב שהשקיע צה"ל בהגנה משפטית על המפקד שפגע מינית בבתי החיילת? למה בכלל משרת קבע המשתכר שכר מעל לממוצע במשק, צריך לקבל הגנה על חשבון הציבור כשהוא מבצע עבירות כאלה?
חודש וחצי לאחר הכרעת הדין, הגיע גזר הדין - שלוש שנות מאסר בחופף למעצרו של העבריין. כצופה מהצד התרשמתי כי ביחס לעבירות החמורות בהן הורשע אותו עבריין, העונש הראוי היה צריך להיות ממושך בהרבה. התקשיתי לקבל את חוסר הסימטריה בין הכרעת הדין החדה והנוקבת לבין העונש הדל. זה נשגב גם מבינתי וגם בתי מתקשה להבין זאת. מדוע התביעה ובתי הדין הצבאיים צריכים להיות מוגבלים בתקדימים וברמות ענישה הנהוגות בערכאות אזרחיות? האם העובדה שמדובר במי שמנצל את מעמדו הצבאי והסמכויות הנגזרות מכך, על מנת לפגוע בחיילות המשרתות מכוח החובה הקבועה בחוק, אינה סיבה מספיקה לכך שרמות הענישה בצבא תהיינה גבוהות יותר? האם הפגיעה בתדמיתו של צה"ל, באמון הציבור בו, ובנכונות של הורים לשלוח את בנותיהן לשרת, אינם סיבה מספיק טובה לכך שהעונשים המוטלים על מפקד כזה יהיו חמורים יותר מרף הענישה האזרחי? האם אין משקל לדבריו של מפקד הבסיס (אל"מ אמיר) אשר תיאר בבית הדין כיצד נגרם נזק חמור למערכת האמון בין פקודים למפקדים, כיצד שובשה השגרה בבסיס, ואף נפגעה המוכנות המבצעית כתוצאה מהשבר שעברו החיילות והחיילים?
לצערי, מערכת התביעה הצבאית ובתי הדין לא השכילו לנצל את המצב המשפטי הייחודי בעניינו של העבריין שפגע בבתי, על מנת לקבוע רף ענישה גבוה יותר. להרים דגל ולחתור לקביעת תקדים משפטי מהדהד (ברוח הפסיקה של עשר שנות מאסר לסגנית שר שהורשעה בקבלת שוחד). זו הייתה הזדמנות מעולה לצה"ל לקבוע רף ערכי בנושא עבריינות המין.
אלו הם כללי המשחק ואותם יש חובה לשנות. כללי משחק אלו מאפשרים בנוסף למפקד בצה"ל, שהינו עובד שכיר ולא חייל בשירות סדיר, ליהנות מהגנה משפטית מעולה על חשבון הברון - אתה, אני, בתי (וכלל משלמי המיסים), לתעתע במערכת, להתבצר בכפירתו ולהסכים להודות בחלק מהעובדות, ובעקיפין, רק בפני קצין מבחן שאמד את מסוכנותו לאחר ההרשעה, זמן קצר לפני קביעת העונש.
שלוש שנות מאסר בלבד (חלק נכבד מהן ריצה העבריין במעצר צבאי), בלי לקחת אחריות. בלי חרטה. בלי לאפשר גישה לחלק ממחשבו הפרטי כדי לשלול אפשרות שיעשה שימוש בעתיד בסרטון שהחזיק, כפי שאיים במכתב הסחיטה. עכשיו הוא כמובן מערער על ההרשעה. ועל העונש. יש לו הגנה בחינם, זה לא מכיסו. 40 עמודים של טענות נוקבות הגישה עבורו ההגנה בערעור. כמה ימי מילואים משולמים להגנה על כך? ומה עם עינוי הדין של בתי? ותחושותיה על בגידת המערכת? על היחס הסלחני והמקל - עוצמת הפגיעה בה למול שלילת חירותו של העבריין לפחות מ-30 חודשים (התנהגות טובה, לא?), האם היה כדאי? להתלונן? וכמה חיילות אדוני הרמטכ"ל אינן מתלוננות? למישהו בכלל יש מושג על היקף עבירות המין בצה"ל?
אומדן זהיר שערכתי מעלה כי משפטו של עבריין המין שיליאן עלה כחצי מיליון שקלים. בית הדין פסק לבתי פיצוי בסך 10,000 שקלים כי כך מקובל. אלו הרי כללי המשחק. זהו לעג לרש. הלזה ייקרא צדק? הרי ההוצאות הישירות שהושתו על משפחתנו - בין היתר נדרשנו להגן משפטית על האינטרסים של בתנו לאורך כל התהליך - היו גבוהות באלפי אחוזים.
עבירות המין ופגיעות מיניות יצומצמו בזכות הרתעה וענישה כבדה. "האדם היקר" והחוזה הלא כתוב בין הצבא לעם מחייב אותך הרמטכ"ל לפעול לשינוי מדיניות התביעה. עליך לפעול לשינוי הכללים למינוי סנגורים צבאיים לייצוג בתיקים מסוג זה. עליך לפעול לשינוי חקיקה מידי, כך שרמת הענישה תעלה ויינתן ביטוי לחומרה בה המערכת הצבאית מתייחסת למפקדים המנצלים את מעמדם ותפקידם לביצוע עבירות מין חמורות.
לי זה ברור. לו עבריין המין אלירן שיליאן היה צריך לממן את הגנתו, ההליך המשפטי היה קצר בהרבה, עינוי הדין של בתי היה מתקצר ומוקל משמעותית, ההודאה באשמה הייתה נמסרת מייד, ולצה"ל היו יותר משאבים פנויים לדברים שבשבילם הוא קיים.
בברכה,
אבא של א'
מהסנגוריה הצבאית נמסר: "הסנגוריה הצבאית פועלת מכוח חוק השיפוט הצבאי ומעניקה ייצוג משפטי לחיילים, לאנשי קבע ולאזרחים עובדי צה"ל, שמתנהלים כנגדם הליכים פליליים בפני בתי הדין הצבאיים. כך גם נעשה בעניינו של הנגד".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "עם תלונתה של נפגעת העבירה, נפתחה מיידית חקירת מצ"ח ונערכו פעולות חקירה מהירות שהובילו למעצרו של הנגד רס"ר שיליאן. הנגד נעצר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו, ונותר במעצר גם לאחר שחרורו משירות קבע במהלך ההליך המשפטי. לאחר שמיעת ראיות, הרשיע בית הדין הצבאיאת הנגד בעבירות של סחיטה באיומים, ניסיון לגרם מעשה אינוס, הדחה בחקירה והתנהגות שאינה הולמת, והטיל עליו עונש של שלוש שנות מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, פיצויים בסך 10,000 ש"ח והורדה לדרגת טוראי.
"התביעה הצבאית סבורה כי עונש המאסר והפיצויים אינם הולמים את חומרת העבירות בהן הורשע הנגד ואת עוצמת הפגיעה בנפגעת העבירה, ועל כן הגישה ערעור על גזר הדין לבית הדין הצבאי לערעורים וביקשה כי עונש המאסר יוחמר וסך הפיצויים יוגדל למקסימום הקבוע בחוק. יש לציין כי אף ההגנה ערערה על פסק הדין לבית הדין הצבאי לערעורים. נפגעת העבירה מעודכנת בהליכים המשפטיים, דבריה הובאו בפני בית הדין הצבאי ואף אביה העיד בפני בית הדין צבאי לפני גזירת העונש".
גורמים צבאיים הוסיפו כי הנגד יוצג בהליכים על ידי הסנגוריה הצבאית הפועלת מכוח חוק השיפוט הצבאי ומעניקה ייצוג משפטי למי שעומד לדין בפני בתי הדין הצבאיים. לפי חוק, אף אם הנגד היה עומד לדין במערכת האזרחית הוא היה זכאי לייצוג משפטי ללא תשלום מטעם הסנגוריה הציבורית.
