מעצב השיער שמלקט מזון
(צילום: ירון ברנר)
בן בן דוד התחיל את דרכו כמעצב שיער בגיל 13. בשנים האחרונות התפרנס בעיקר מליווי כלות ביום החתונה וכשהאירועים הופסקו, הוא נאלץ למצוא דרכים אחרות להתפרנס. ynet מלווה את העובדים שחישבו מסלול מחדש בעקבות הקורונה.
מאז שהיה נער התעסק בן דוד בעיצוב שיער, מסרק, צובע ומכין כלות לחתונה. כעת, בגיל 28, הבין שהמקצוע שמסב לו אושר לא יכול לספק לו פרנסה בתקופה הקרובה. "המקצוע הזה הוא האהבה שלי, זה בא מדחף, אני רוצה את זה ממש", הוא סיפר. "עסקתי בזה כל כך הרבה ופתאום בבת אחת הכול נקטע".
כשהחל המשבר, ניסה בן דוד למצוא מפלט אחרון לפני שהוא פונה לתחומים אחרים. "בהתחלה ישבתי חודש בבית אבל הבנתי שאין ברירה אלא לנסות לעשות משהו. מכרתי ללקוחות צבעים לשיער כדי להסתדר, אבל זה לא אותו דבר ולא אותה הכנסה", הוא אמר.
בן דוד הבין שאין ברירה אלא למצוא עבודה במקצוע אחר. בארבעת החודשים האחרונים הוא עובד כמלקט במערך האונליין בסופר של רשת "ויקטורי" בלוד. "אתה מקבל את ההזמנה, מתקשר ללקוח בסוף ההזמנה, מסביר אם חסר משהו, מלקט את הדברים להעביר אותם בקופה ולשלוח ללקוח", סיפר על התפקיד החדש.
הוא אמנם מלא הערכה על העבודה בסופר שמספקת לו משכורת, אך מתגעגע מאוד לעבודה במספרה. "אני רגיל למשהו חי, להתחיל את היום ב-9:00, לשים מוזיקה ולעשות שמח לכלות. פה אני מגיע לסופר לעבודה שחוזרת על עצמה וזה באיזשהו מקום עצוב לי".
בן דוד סיפר בכאב שלא היו לו אפשרויות רבות. "אין מי שיעזור. אתה לא יכול לשבת בבר, אי אפשר להסתובב ולבזבז כספים, אתה לא יכול לדפוק בדלת של אמא או של האח, כי גם הם צריכים להתמודד עם המצב הזה", הוא הסביר.
ובכל זאת, הוא נחוש להתפרנס בכל מצב ועושה זאת בראש מורם. "ברגע שאני אקום בבוקר ואגיד וואי איזה באסה, כבר לא יהיה לי כוח לקום ולעבוד. אז קמים, עובדים, מעבירים את השגרה כמו שהיא ואין אופציה אחרת. לקום ולבכות ולהגיד אין ולא לצאת לעבוד, זה לא הפתרון".
אף שהמספרות נפתחו כבר לפני שלושה חודשים, היקף העבודה הצטמצם באופן משמועתי. "בתקופה הזו הרבה נשים חושבות אם לעשות את הצבע במספרה או לקנות בפארם ולעשות לבד בבית. כמו שלי אין הכנסה כרגע, גם להן, עבורן זה מותרות".
גם תעשיית החתונות והאירועים מושבתת ולא צפויה לחזור לשגרה בקרוב. חוסר הוודאות מתסכל את בן דוד. "אני סוג של בן אדם שאוהב לדעת דברים ולתכנן מראש הכול, אבל פה הכול נעצר ואתה צריך לחשוב על איך אתה עובר את החודש ומסיים אותו".
בן דוד מתח ביקורת על ניהול המשבר על ידי הממשלה. "אנחנו מקבלים סיוע אבל לא באמת מה שמגיע לנו, לא מסבירים לנו מה ואיך אנחנו צריכים לקבל", הוא אמר. על חלוקת המענקים סיפר: "קיבלתי 7,000 שקל בכמעט חמישה חודשים, מי יכול להסתדר עם זה?
"הממשלה נכשלה וממשיכה להיכשל, אני מצפה שכעצמאי אני אקבל את אותן זכויות כמו שכיר", הוא הוסיף. "עצמאים משלמים לעצמם את הביטוח לאומי, המע"מ, מס הכנסה ובסופו של דבר נשארנו עם עסק סגור וכולם מתנערים מאחריות. מי ישלם ארנונה, חשמל ושכירות?".
אחרי ארבעה חודשים בסופר, בן דוד רוצה כבר לחזור למספרה. "אני מעצב שיער כבר 15 שנה, מאז שאני זוכר את עצמי. היום אני בן 28, זה העולם שלי, זו האהבה שלי, צריך לחזור לשם באיזשהו שלב, תמיד מצפים לזה. אבל בינתיים אני פה".
