הרשויות בצרפת נערכות לאפשרות של חגיגות, או מהומות, שצפויות לפרוץ הערב (יום ד') במדינה אחרי משחק חצי הגמר במונדיאל – משחק שבו יאבקו נבחרת צרפת ונבחרת מרוקו על המקום בגמר של טורניר הכדורגל העולמי. אלפי שוטרים ייפרסו ברחבי צרפת, בעיקר בפריז, כשברקע החשש שמהגרים מרוקנים יתפרעו ויפרו את הסדר – בין אם בשל אכזבה על הפסד של הנבחרת המרוקנית או ניצחון חסר תקדים שבו תעפיל לראשונה אי-פעם נבחרת כלשהי מהעולם הערבי או יבשת אפריקה אל גמר המונדיאל.
(צילום: אבי חי)
שר הפנים הצרפתי ז'ראר דרמאנה הודיע אמש כי במסגרת אבטחת האירועים סביב המשחק ייפרסו הערב ברחבי המדינה 10,000 שוטרים, כמות כפולה מזו שנפרסה במשחקים קודמים במונדיאל. מחצית מהשוטרים יוצבו בפריז לבדה, ורובם ירוכזו בשדרות שאנז אליזה המפורסמות, שמהוות מוקד מרכזי בעיר לאירועים חגיגיים או להפגנות. דרמאנה מסר כי אין כוונה לסגור את השדרות, אבל ציין כי ייתכן שבמשחק הגמר ביום ראשון הקרוב הן כן ייסגרו. בשעה 18:00 לפי השעון המקומי, שעתיים לפני תחילת המשחק, ייפרסו ברחבי פריז ובאזורים נוספים 500 מחסומים שבהם ייערך חיפוש על האוהדים – כדי למנוע מהם להבריח זיקוקים או פצצות עשן אל מוקדי החגיגות.
"לחברינו המרוקנים, ממש כמו לאוהדים הצרפתים, אתם מוזמנים לארגן מסיבות. העבודה שלנו היא לא למנוע מכם לחגוג", אמר השר דרמאנה לטלוויזיה הצרפתית. "אבל זה חייב להיעשות תחת תנאי אבטחה הדוקים". הוא ציין כי רבות תלוי במצב מזג האוויר הערב: פריז ורוב אזורי צפון צרפת חווים כעת גל קור שבו הטמפרטורות צונחות לעתים אל מתחת לאפס מעלות. "אנחנו מצפים שלא משנה מה יהיה מזג האוויר, אנשים יבקשו לבטא את השמחה שלהם, וזה אכן דבר לגיטימי", הדגיש.
החשש ממהומות מגיע כאמור על רקע ההתפרעויות שכבר אירעו בשבת האחרונה אחרי שנבחרת מרוקו ניצחה את נבחרת פורטוגל של כריסטיאנו רונאלדו והפכה בכך לראשונה אי-פעם מאפריקה ומהעולם הערבי שמעפילה לחצי גמר המונדיאל. אותן התפרעויות החלו כחגיגות שבהן הניפו אוהדי מרוקו דגלים ונהגים צפרו במכוניות, אבל אף שלפי הדיווחים רובם המוחלט של 20,000 החוגגים לא התפרע, כמה מהם ניפצו חלונות ראווה – וכדי לפזרם פיזרו שוטרים גז מדמיע. גם אחרי המשחק מול בלגיה בשלב הבתים התפרעו אוהדי מרוקו בכמה ערים באירופה, בעיקר בבירה הבלגית בריסל.
בצרפת, שליטתה הקולוניאלית לשעבר של מרוקו, חיה קהילה ענקית של מהגרים מרוקנים או בני מהגרים, המרוכזים רובם בפריז עצמה ובאזורי החוף בים התיכון. אף שצרפת אינה מפרסמת נתונים דמוגרפיים על פי שיוך אתני, ההערכות הן שהקהילה המרוקנית והמרוקנית-צרפתית שם מונה בסביבות מיליון בני אדם. על פי העיתון הצרפתי "לה מונד", מדובר בקהילת המהגרים השנייה בגודלה בצרפת, ורק קהילת המהגרים מאלג'יריה גדולה יותר.
אף שבקרב הצעירים ביניהם ניתן למצוא רבים שהתרגלו לזהות דו-לאומית, רבים אחרים מתלוננים על אפליה, על פערים כלכליים ועל היעדר הזדמנויות עבודה – והמשחק הערב בקטאר מחדד כעת את שאלת הזהות שלהם. "אם מרוקו תנצח, אני אלך לשאנז אליזה (לחגוג). ואם צרפת תנצח, אני גם אלך!", אמר ל"לה למונד" אחד מבני הקהילה המרוקנית במדינה. העיתון שוחח עם מרוקני נוסף, עבד אל-מאהיל בן ה-43 שנולד אמנם במרסיי אך משפחתו מגיעה מקזבלנקה. הוא אמר תחילה כי הוא מעודד את שתי הנבחרות, אבל מיד לאחר מכן תיקן עצמו: "אני מעדיף שמרוקו תנצח, בגלל שזו תהיה הפעם הראשונה של נבחרת אפריקנית בגמר".
שאלת הזהות הזו ניכרת גם בקרב חברי הנבחרת עצמה: 14 מתוך 26 שחקני הצוות נולדו מחוץ למרוקו, והמאמן ווליד רגראגי הוא בעצמו יליד צרפת. "רוב השחקנים המרוקנים שנולדו בחו"ל בחרו במרוקו כנבחרת הלאומית שלהם, בגלל שהם מרגישים שהם לא משחקים רק בשביל לנצח בתחרות כדורגל", מסביר מאהר מזאני, עיתונאי ממוצא אלג'יראי שפועל ממרסיי ומסקר את הכדורגל הערבי. "הם משחקים כדי להעלות את המורל הלאומי ולהביא גאווה למשפחתם".
במרוקו עצמה אין כמובן שאלה את מי לעודד, אבל מעבר לכבוד הלאומי והעולמי שיעניק לה ניצחון חסר תקדים על נבחרת צרפת – הפייבוריטית לניצחון במשחק הערב – האוהדים שם מביעים תקווה כי ניצחון שכזה יהווה מעין הכרזה ברורה של התנתקות מהעבר הקולוניאלי. בין צרפת ומרוקו אין אמנם עוינות של ממש – כמו זו שניתן למצוא למשל ביחסים עם אלג'יריה בעקבות מלחמת העצמאות העקובה מדם שלה – וצרפת שמרה על השפעה אדירה בחיים הכלכליים והתרבותיים במרוקו מאז יצאה לעצמאות ב-1956 – אבל מתיחות פוליטית עדיין ניתן למצוא בקשרים ביניהן. בין היתר סובבת המתיחות הזו על החלטתה אשתקד של פריז לקצץ בחצי את מספר הוויזות הניתנות למרוקנים, בטענה כי רבאט מסרבת לקבל בחזרה מהגרים לא-חוקיים.
"זה משחק יחיד במינו, אנחנו יכולים להראות לשאר העולם שמרוקו היא כבר לא החצר האחורית של צרפת", אמרה לסוכנות הידיעות AP הינד סאבוני, מורה לאנגלית בת 26 מרבאט. לדבריה הדור הצעיר של המרוקנים "עייף" מהדומיננטיות של השפה והתרבות הצרפתיים בארצם, ורבים מהם מעדיפים כעת לדבר בשפה האנגלית. "הם קונים יותר מוצרים אמריקניים מאשר צרפתיים, ואפילו אלו שמחפשים חיים טובים יותר בחו"ל נמנעים מצרפת. זה אמנם רק משחק כדורגל, אבל אנשים מסוימים רואים בו הזדמנות לנקמה".
