תמונת המקור החשוב ביותר לצד מפעילו, ידיעת הזהב שהובילה למפנה במלחמה - ומחקר הכולל מסמכים היסטוריים שנחשפים לראשונה: המוסד חשף אחר הצהריים (יום ה') את תמונתו של "המלאך", אשרף מרואן, במהלך מפגש עם מפעילו בארגון דובי, כחלק מהשקת ספר שמגולל את סיפורו של המוסד לפני ובמהלך מלחמת יום הכיפורים. באירוע ההשקה, לרגל 50 שנה למלחמה, אמר ראש המוסד כיום דוד ברנע: "אל לנו ליפול לקונספציה, אל לנו להמעיט בחשיבות האחדות כדי לשרוד".
מרואן הוא זה שהעביר לראש המוסד לשעבר, צבי זמיר, את ההתרעה על המתקפה המשולבת של צבאות מצרים וסוריה בלילה שלפני פרוץ המלחמה ב-1973. פרוטוקול הפגישה בין זמיר למרואן, תמונתו של "המלאך" לצד דובי ומסמכים רבים אחרים מוצגים בספר "פעם כאשר מותר יהיה לספר" - שפורסם על רקע הטענות בשנים האחרונות נגד המוסד על תפקודו ערב המלחמה, לאחר שתחילה הופנתה עיקר האש על המחדל לאמ"ן ולראשו אלי זעירא.
זו הפעם הראשונה שארגון הביון הישראלי מפרסם באופן יזום ורשמי מחקר ומסמכים היסטוריים שנשמרו עד כה בארכיון המוסד, וברובם לא נחשפו עד כה לעיני הציבור. במסגרת זאת, מציג המוסד לראשונה מסמכים וציטוטים של מקורות וסוכנים רבים שאותם גייס והפעיל האגף להפעלת סוכנים של המוסד במדינות ערב, ואשר שימשו בתפקידים מגוונים בצבא ובהנהגה המדינית במדינות אויב.
מרואן היה חתנו של נשיא מצרים לשעבר, גמאל עבד אל נאצר, ואחד מיועציו הקרובים של יורשו אנואר סאדאת. בשנות ה-60 של המאה הקודמת התחתן מרואן עם בתו השלישית של נאצר, דבר שהכניס אותו לחוג הפנימי ביותר של הנשיא. הוא זכה למעמד של שגריר נודד, ויצא לשליחויות דיפלומטיות רגישות ברחבי העולם.
בלילה שבין ה-5-4 באוקטובר קיבל דובי הודעה כי מרואן מבקש להיפגש עמו בהקדם, "כדי למסור ידיעות בעלות חשיבות רבה... שנוגעות לרשימת הכימיקלים שברשותו". כימיקלים, כך לפי הודעת המוסד, היה קוד ההתרעה למלחמה שסוכם בין "המלאך" למפעילו. זמיר טס באופן מיידי ללונדון כדי להיפגש עם מרואן ולקבל את המידע.
בספר מובא הפרוטוקול המלא של הפגישה בין השניים, שממנה עלה כי ב-99% תפרוץ מלחמה ביום כיפור. הפגישה החלה ב-5 באוקטובר בשעה 23:45 ונמשכה עד 2:00 בלילה. בתחילת המפגש שאל זמיר על הפיגוע שסוכל חודש בדיוק קודם לכן ברומא, כאשר מרואן הוא זה שהביא טילי סטרלה נגד מטוסים למחבלים פלסטינים, שתכננו לשגר אותם לעבר מטוס אל על. פעולה שככל הנראה מרואן דיווח עליה למוסד.
"בוא נדבר על המלחמה"
"הכול בסדר. היו לנו שיחות ארוכות ובסופו של דבר הגיעו למסקנה שאנשי החוליה התנהגו שלא כשורה, ושהיו יותר מדי אנשים במבצעי. אבל בוא נדבר על המלחמה", אמר "המלאך", שמיהר לספק את המידע הרגיש.
זמיר שאל "מה בעניין המלחמה", ומרואן מיהר לענות: "יש 99% סיכוי שהמלחמה תתחיל מחר, בשבת. הוחלט כך כי זהו יום חג אצלכם. המלחמה תתחיל בו זמנית משני הצדדים – המצרי והסורי".
"המלאך" העביר לפרטי פרטים את המידע: "הצעד תוכנן לפני כחצי שנה. כל הצבא היה בחזית, מינוס שתי דיוויזיות. שתיהן הועברו לחזית בשבוע האחרון. סאדאת החליט ב-25 בספטמבר על תאריך המלחמה, אולם הוא לא אמר זאת לאיש. אחר כך ביקש להכין את מפקדתו בארמון ומכך הרגשתי שהוא רציני. ב-29 בספטמבר הזמין סאדאת את חברי המועצה לבטחון לאומי לפגישה סודית ומסר להם על החלטתו לפתוח בקרוב במלחמה. הוא לא אמר מה התאריך שקבע. לפני יומיים (3 באוקטובר) מסר סאדאת לסובייטים על כוונתו להפר בקרוב את הפסקת האש. גם להם לא מסר את התאריך".
בהמשך אמר מרואן כי המצרים מתכוונים לחצות את תעלת סואץ לסיני: "התוכנית היא להפר את הפסקת האש על ידי הארטילריה וחיל האוויר ואחר כך לצלוח את התעלה. החציה תתבצע על ידי חמישה או שישה גשרים. הכוונה היא לתפוס שטח שעומקו לא יותר מ-10 ק"מ. אין כוונה להשתלט על המוצבים. הסורים יכבשו מהגולן ככל שיוכלו".
מרואן אמר כי המלחמה תיפתח לפנות ערב, אך בפועל היא פרצה סמוך ל-14:00 בצהריים. הוא נשאל גם על הכוח הצבאי שיחצה לסיני. "הצבא המצרי יחצה את התעלה. כמעט כל הצבא חונה עתה בחזית התעלה פרט לחטיבת שריון אחת הנמצאת במקום אחר ולחטיבת משמר הרפובליקה הנמצאת בקהיר ועוד כארבע חטיבות באזור קהיר. יקימו 7 גשרים והם יעברו רק על 4, 5 או 6. הצליחה תהיה בשלושה מקומות מול שלושה מעוזים. המעבר הצפוני מול מעבר המיתלה וסואץ. מלבד שלוש הצליחות העיקריות יהיו גם שתיים מדומות להסחה".
הוא גם פירט על תקיפות חיל האוויר הצפויות של צבאות מצרים וסוריה. "חיל האוויר המצרי יתקוף מטרות בסיני. לא יתקוף בעומק ישראל. חיל האוויר הסורי יתקוף שלושה בסיסים צבאיים, שאחד מהם הוא רמת דוד. בעבר מסרתי גם על שני הבסיסים האחרים. ישתתפו מטוסי סוחוי 20 ומטוסי מיג 21. ינסו לפגוע במסלולים".
"או שאתם בטוחים בעצמכם או שאתם טיפשים"
ככל הנראה בשלב זה אחד הנוכחים בפגישה צחק. מרואן אמר בביטחון: "אני והייכל (מוחמד הייכל, העורך של "אל-אהראם", שהיה בעבר איש סודו של הנשיא נאצר) התפלאנו איך זה שבמצרים יודעים הכול, שהצבא כולו בחזית ושיש מצב הכן של 100%, וגם אתם בוודאי יודעים על כך ולמרות זאת אין שום תגובה מצדכם. להייכל ולי היו שתי הנחות מדוע דבר לא מתפרסם בישראל: או שאתם יודעים הכול ובטוחים בעצמכם ומתכוונים להשמיד את הצבא המצרי או שאתם יותר מדי טיפשים ואינכם יודעים מה נעשה ועד כמה זה חמור".
מרואן אמר במהלך אותה שיחה שסאדאת מתכנן מלחמה ארוכה. הוא נשאל מדוע לדבריו יש 99% סיכוי למלחמה. "המלאך" השיב: "זה לפני הניסיון שלי עם הנשיא. הוא יכול לשנות את דעתו גם כשהאצבע על הכפתור. הוא טיפש מדי. הוא חושב שיפתיע אתכם, אבל אני אישית לא בטוח בזה". הוא הוסיף: "הנשיא (סאדאת) בטוח שאסד יילך איתו כי לדעתו זוהי ההזדמנות היחידה שיש למלחמה".
מרואן נשאל מה מטרות הסורים במלחמה, וענה: "כפי שאמרתי - לכבוש את הגולן. יש להם 200 אלף חיילים בחזית". הוא הדגיש כי ירדן לא תשתתף במלחמה. בהמשך הפגישה הועלו שאלות לגבי המידע שבידי הסובייטים, ומרואן חשף שארצו מקבלת סיוע ממדינה אחרת: "יש לנו 30 טייסי קרב צפון קוריאנים. הם ישתתפו רק בהגנה". "המלאך" גם מסר פרטים על מיקומם של כלי טיס, מספרם ויעדי ההפצצה שלהם.
הוא גם סיפק מידע על מקומות אסטרטגיים במצרים. בין היתר אמר שסכר אסואן מוגן היטב, ארמון הנסיעות מוגן אף הוא ואלכסנדריה "מוגנת יפה, אולם מהווה בעיה מבחינת מטוסים שיבואו לתקוף מהים".
אשרף מרואן, סוכן כפול?
השאלה אם מרואן היה סוכן כפול היא שאלה שהסעירה במשך עשורים את צמרת קהילת המודיעין הישראלית. רבים, ובראשם ראש אמ"ן בעת מלחמת יום כיפור, אלוף (מיל') אלי זעירא, טוענים שהוא היה סוכן כפול, ושטעות מתמשכת של המוסד הביאה בסופו של דבר להפתעה המוחלטת באוקטובר 1973.
מרואן התריע פעמיים על מלחמה מתקרבת, שלא באה, בסוף 1972 ובאפריל 1973. בעקבות ההתרעה השנייה אף הוכרזה בצה"ל כוננות "כחול-לבן" וגויסו חיילי מילואים.
בספר שפרסם המוסד מובאת התייחסות לטענות אלו, ונכתב כי "מכלל המידע המודיעיני אפשר להעריך כי הטענות שלפיהן 'המלאך' הוא סוכן כפול לא התאימו למציאות של סוכן שמסר מידע פנימי ורגיש על תוכניות ועל קבלת החלטות בצמרת ההנהגה המצרית באשר לכוונותיה לפתוח במלחמה. התרעות כה ברורות על היערכות למלחמה, כפי שהעביר, לא עולות בקנה אחד עם מידע שמדליפה במכוון מדינה שעוסקת בהכנות למלחמת פתע. אם 'המלאך' הופעל כדי לשטות בישראל ולמנוע ממנה להיערך למלחמה, נשאלת השאלה מדוע טרח לספק לאויב יום מראש התרעה על מלחמה ולא לנתק מגע ולהותיר את ההפתעה בשלמותה".
"חיכינו 10 ימים לידיעה הזו, ציפינו לה"
בנוסף פרסם היום המוסד את "ידיעת הזהב", שהתקבלה ב-12 באוקטובר, שישה ימים אחרי פרוץ המלחמה. במוסד אמרו כי היא שינתה את פני המלחמה לטובתה של ישראל, מנעה מפלה פוטנציאלית והובילה למהפך ולניצחון בקרב קריטי בחזית הדרום.
ב-12 באוקטובר 1973 בשעה 14:30 קיימה ראש הממשלה, גולדה מאיר, התייעצות לקראת צליחת התעלה, השמדת הכוחות המצריים שמוצבים שם והשתלטות על השטח. ראש המוסד זמיר הוזעק מהישיבה וחזר עם ידיעה שהגיעה ממקור "הצומת א'". בידיעה דווח על כוונה מצרית לפתוח ב-13 או ב-14 באוקטובר במתקפה, שתכלול את תפיסת קו המעברים על ידי הצנחת שלוש חטיבות צנחנים, בשילוב עם מתקפה קרקעית ושימוש בטילי פרוג.
זמיר הציע לדחות את חציית התעלה ביומיים כדי לאפשר לכוחות המצריים להיכנס אל תוך סיני וליפול למלכודת של צה"ל. הצעתו התקבלה והוחלט לדחות את מתקפת הנגד ולארוב לצבא המצרים ממזרח לתעלה. ואכן, ב-14 באוקטובר נחל צבא מצרים מפלה קשה ממזרח לתעלה. למחרת, צה"ל החל לחצות את התעלה.
בסרטון שפורסם כחלק מהשקת הספר נראה זמיר מתאר את אותה ידיעה, ורגע קבלתה: "ידיעה אחת בעלת חשיבות יוצאת מן הכלל גרמה לזה שאנחנו נדע שהמצרים מתכוונים לחצות את התעלה. חיכינו לזה 10 ימים, ציפינו לזה, בגלל הידיעה שיש לנו יתרון בקרב תנועה מול שריון מצרי. שני אנשים במוסד קלטו את הידיעה, הם הוציאו אותי מישיבה חשובה, ודיווחתי בישיבה שבה בעצם פיקוד דרום והרמטכ"ל באו להמליץ שאנחנו נחצה את התעלה. הדבר הזה השתנה, ושינה את פני המלחמה".
תעודת הוקרה לראשי המוסד, וגם למפעיל דובי
הספר "פעם כאשר מותר יהיה לספר" הושק היום במסגרת אירוע חגיגי שהתקיים במטה המוסד במעמד ראש המוסד, דוד ברנע, ובהשתתפות פורום הפיקוד הבכיר ומשרתי ומשרתות הארגון. שמו של הספר לקוח משיחה שהתקיימה בין ראש הממשלה גולדה מאיר לשר ישראל גלילי ב-1971, בעקבות חומר שהתקבל ממרואן. "אין כל ספק שהחומר שבידינו, שעיינו בו, הוא חומר מודיעיני עילאי", אמר גלילי. גולדה מאיר פנתה אז לצבי זמיר ואמרה לו: "צביקה, פעם כאשר יהיה מותר לספר, אתה וחבריך תקבלו פרס".
האירוע במטה המוסד נפתח בדקת דומיה לזכרו של שבתי שביט, ראש המוסד השביעי, שהלך השבוע לעולמו במהלך חופשה באיטליה. ראש המוסד הנוכחי, דוד ברנע, התייחס בנאומו למשמעויות וללקחים שהופקו ממלחמת יום כיפור וכיצד אלו אקטואליים גם לתקופתנו: "אל לנו לזלזל באויב וביכולותיו. אל לנו לשכוח שסביבנו מדינות וארגונים שממשיכים להתחזק כדי לאיים על שלומנו כאן. אל לנו להפריז בתמיכת בני בריתנו בשעת משבר - נבנה את כוחנו ויכולותינו. אל לנו להמעיט בחשיבות האחדות כדי לשרוד. כוחנו באחדותנו הפנימית".
ברנע התייחס גם לקונספציה שבה הייתה שרויה מדינת ישראל, וקהילת המודיעין והביטחון ערב המלחמה, וכיצד לקחי המלחמה השפיעו ומשפיעים על של המוסד עד היום: "אל לנו ליפול לקונספציה. גם היום אנו חשים את החוזק, העומק המודיעיני, היכולות העוצמתיות - צו השעה הוא לענווה מודיעינית וספקנות".
על הטענות שמרואן היה סוכן כפול אמר ברנע: "טענות אלו נבדקו בזמנו בכובד ראש הרבה לפני המלחמה בצוות משותף של צה"ל והמוסד כמו גם לאחר המלחמה. המסקנות חזרו על עצמן – המלאך היה סוכן חשוב ואסטרטגי. מי שאינו מבין ביומינט קשה לו להבין ניואנסים של סוכן ומפעיל".
במהלך האירוע הוענקו תעודות הוקרה לראשי המוסד לשעבר צבי זמיר ואפרים הלוי וכן לגמלאי המוסד, ובהם לדובי, מפעילו של "המלאך". את תעודת ההוקרה לצבי זמיר העניק ראש המוסד לבנו, פרופ' דני זמיר, שקיבל אותה בהתרגשות רבה בשמו. "זמיר הנהיג את המוסד במלחמה ההיא כאסטרטג מודיעיני", אמר עליו ברנע. "תפקודו התניע שינוי שנמשך לאורך שנים במעמדו של המוסד בקהילת המודיעין: מאחריות לאיסוף בלבד, המוסד הפך לשחקן מרכזי האחראי על המעגל המודיעיני השלם".