באחד הלילות של תחילת החורף שעבר התיישבה רב"ט יעל (שם בדוי) על ספסל פינת העישון בבסיס מפקדת אוגדת המילואים 252, שצמוד למחנה צאלים שבנגב. מכיוון שזהו בסיס מינהלי והשעה הייתה סביבות תשע, רק חיילים בודדים נותרו לתורנויות ולכוננויות. לפתע ראתה יעל את הקצין התורן לאותו ערב, קצין השלישות הצעיר סגן רום אברג'יל, מתקרב אליה. הם הכירו שטחית בלבד, שלום-שלום, ולכן השאלה שהוא הפנה אליה הייתה תמוהה: "את הולכת להתקלח?" ביקש לדעת, ולא המתין לתשובתה. "אז תיקחי איתך את הטלפון שלי כדי לשמור עליו, ותשעיני אותו באופן הזה, כדי שמגן המסך לא ייפגע". הוא הדגים לה איך להשעין את הטלפון על קיר.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
הרב"טית הצעירה הבינה שמשהו פה לא תקין, והשיבה שהיא איננה הולכת למקלחת בקרוב. אבל סגן אברג'יל לא ויתר: "אז תיקחי את הטלפון שלי לחדר המגורים שלך, תניחי אותו על השידה. בהמשך אקח אותו ממך". יעל סירבה, אבל הבקשה הביזארית הטרידה את מנוחתה, והיא סיפרה על כך למחרת לקצינה הממונה שלה. מהר מאוד התברר שיעל ממש לא הייתה היחידה: סגן אברג'יל הציג את אותה בקשה לעשרות חיילות וקצינות, לאורך חודשים ארוכים. חלקן דווקא נענו.
6 צפייה בגלריה
תופעה שמתרחבת ובצבא לא מצליחים להתמודד. תיעוד מצלמות נסתרות במקלחות בבסיס צה''ל
(צילום: דובר צה"ל)
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במפקדת הבסיס החליטו לפנות למצ"ח, והחקירה פתחה תיבת פנדורה: אצל סגן אברג'יל נמצאו לא פחות מאלף תמונות וסרטונים חשאיים, חלקם תיעדו מצבים אינטימיים מאוד, של למעלה מ-30 חיילות, קצינות ונשות קבע. אברג'יל, כך התברר, עמל על האוסף שלו במשך כשלוש שנים. מפעל פורנוגרפי פרטי, של איש אחד.
"הפעם הראשונה שצילמתי מישהי הייתה של המפקדת שלי", התוודה אברג'יל בחקירת מצ"ח. "זה קרה לפני ארבע שנים בבסיס ליד רחובות. הייתי צריך עזרה במשהו והיא רכנה לידי, הישבן שלה היה לידי... זה היה פעם אחת, והרגשתי זוועה אחרי זה".
חוקר: לאיזה צורך צילמת את התמונה?
אברג'יל: "לסקרנות, למתוח את הגבול... צפיתי אחר כך בתמונה פעם או פעמיים. הרגשתי חרא בפיתה ברגע שהסקרנות נגמרת. זה יושב עליי, ואני לא אומר לעצמי, 'איזה בן אדם נפלא אני, איזה תקין זה'".
החוקרים גילו שהסרטונים והתמונות של אברג'יל – ממקלחות, משירותים וסתם חיילות שבמקרה התכופפו לידו – היו מסודרים ומקוטלגים בתיקיות במחשבו, חלק מהסרטונים נערך כאילו עמד לרשותו צוות הפקה ובימוי.
נגד אברג'יל הוגש כתב אישום חמור, והתביעה הצבאית דרשה עונש של לא פחות משלוש שנות מאסר. בגזר הדין, שניתן לפני כשבועיים, נשיא בית הדין הצבאי אל"מ שחר גרינברג, לא חסך בתיאור מעשיו של אברג'יל כ"זדוניים ונלוזים", וקבע כי "יש להחמיר בענישה" - אבל באותה נשימה, פסק כי העונש יהיה שנה וחצי בלבד. כלומר, בקיזוז ימי המעצר ושליש על התנהגות טובה, יוכל הקצין והצלם החובב אברג'יל להיות חופשי תוך כמה חודשים. בחישוב גס, זה יוצא כמה שעות מאסר לכל צילום או סרטון. לא בטוח שכל עשרות קורבנותיו יחושו שזוהי ההגדרה ל"צדק".
סגן רום אברג'יל פיתח אובססיה לאיסוף הסרטונים והתמונות שלו: הוא צילם חיילות בביקיני בחופשה יחידתית, הוא צילם בסתר בשירותים ובמקלחות בבסיס, וגם חיילות אחרי ריצת בוקר. "זה לא חייב להיות עירום", התוודה בחקירתו במצ"ח, "לא משהו שחייב להיות חושפני או צמוד. אני מביע עניין יותר למשל מטבוּר חשוף של בחורות"
אבל לפחות צדק השופט הצבאי גרינברג, כשקבע שהצילום המיני הנסתר בצה"ל, "זו תופעה ממארת ומתפשטת של פגיעה בפרטיות". תחקיר שערכנו חושף כי מדובר במכה כלל-צה"לית: חיילים וקצינים, מכל מגוון החֵילות – כולל יחידות קרביות – מצלמים בסתר חיילות וחיילים במצבים אינטימיים. בחלק מהמקרים, הם מוסיפים חטא על פשע, וגם מפיצים את התמונות או הסרטונים הללו. בשנת 2020 לבדה, נחקרו בצה"ל לא פחות מ-92 מקרים של הפצת תמונות וסרטונים אסורים. חלק מהתיקים הללו כוללים עשרות חיילות וקצינות מצולמות, ואלפי צילומים.
בפרשה שעלתה לאחרונה לכותרות, נאשם סא"ל דן שרוני, מפקד בית ספר באחד מבסיסי ההכשרה בעיר הבה"דים, בלא פחות מ-79 עבירות של תיעוד כ-50 נפגעות ונפגעים, רובן חיילות ששירתו תחתיו, לאורך קרוב לעשור.
כל אלו, יש לזכור, הם רק תיקים שהגיעו בסוף לחקירה. חלק מהקורבנות אפילו לא יודעים עד היום שצולמו, ושאולי הצילומים האלו מסתובבים איפשהו ברשת. אצל מצולמות אחרות, הטראומה הקשה מותירה צלקות נפשיות, ומטילה צל כבד על חוויית השירות בכלל. הן (וגם הם) הגיעו לתרום למדינה; אבל הפכו לאובייקט לסיפוק יצריו האפלים של חייל או קצין.
מתברר שאורח החיים הצבאי – מגורים משותפים, מקלחות משותפות, שירותים משותפים – מהווה כר נוח לשגשוג של עבירות מין כאלו בצה"ל. וכשהטכנולוגיה לצילום בסתר כל כך זמינה ונפוצה, הצבא מוצא את עצמו מול התופעה שהולכת ומתרחבת, ובלי יותר מדי כלים להיאבק בה.
פרשת הצילומים המיניים שבה נפסק העונש החמור ביותר בצה"ל הסתיימה לפני כשש שנים. אגף תכנון (אג"ת), הוא אגף אסטרטגי ועמוס בקצינים סופר-מוכשרים, שעוסקים באחת מפעילויות הליבה של צה"ל: בניין הכוח. עיקר העבודה של אג"ת מתרחש בקריה בתל-אביב, ושם, שירת גם סרן א’. הוא היה קצין מוערך, מקצועי ורציני, שאף אחד לא ידע שבמקביל הוא גם עבריין צילומים אינטימיים.
סרן א’ נהג לתעד בסתר מפגשים מיניים שלו עם נשים ללא ידיעתן, התקין מצלמה נסתרת בחדר הלבשה של חיילות בבסיס הקריה, וכשכל אלו לא הספיקו, קפץ לרגע לצד השני של הרחוב, לקניון עזריאלי, ומדי פעם צילם נשים מודדות בגדים בתאי הלבשה. לצורך זה, השתמש במצלמות שהוסלקו בעט ובשלָט.
"הנאשם טען שחיפש ריגושים ורצון לאקשן הכולל סכנה להיתפס, לאור היעדר סיפוק מתפקידו הצבאי", קבעה השופטת הדסה נאור מבית משפט השלום בתל-אביב בגזר דינו. "מעשהו של סרן א’, לצפות בסרטונים שצילם, מתיישב עם הרצון לראות עצמו כג'יימס בונד", אמר במשפטו פסיכיאטר בכיר, ששכר הקצין כדי להסביר את מעשיו. "הוא סובל מהפרעה נפשית נדירה למדי: דיסמורפופוביה – שבה קיימת בעיה חיצונית של הגוף. אני ממליץ לא להענישו במאסר – אחרת מצבו יידרדר".
בסוף ההליך המשפטי, הביע סרן א’ חרטה, וסנגוריו ביקשו להקל בעונשו בזכות טיעון מדהים למדי: הנשים שצולמו כלל לא ידעו זאת וחלקן לא יודעות זאת גם אחרי, הוא לא הפיץ את התמונות - ולכן הפגיעה בהן אינה ממשית לכאורה. אבל השופטת שלחה אותו לשנתיים וארבעה חודשי מאסר, שהוקלו בערעור לשנת מאסר וחצי.
סרן א’ קיבל את העונש החמור ביותר שנפסק עד כה לאנשי צבא שביצעו עבירת צילומים מיניים בסתר: שנה וחצי בלבד. גם סגן אברג'יל קיבל עונש זהה, וזאת למרות שלכל אחד מהם היו כמה וכמה קורבנות.
"השופטים משתכנעים פשוט שלא הייתה פה פגיעה ממשית, פיזית או נפשית מיידית בקורבנות", מסביר גורם משפטי שהיה מעורב במספר פרשיות מסוג זה בצבא. "הרי ברוב המקרים הסרטונים הללו לא מופצים והמעשים לא כוללים נגיעות או אמירות מיניות. זה כאילו בפרקליטות הצבאית ובבתי הדין אומרים: רגע, אם נחמיר על עבירות שהן צילום בהסתר, אז 'ניאלץ' להחמיר בענישה כלפי עבירות ממשיות יותר, כמו מעשים מגונים והטרדות מיניות, ואז כל מתחמי הענישה המקובלים בעבירות מין יעברו זעזוע".
גם סגן אברג'יל מהבסיס שליד צאלים, ניסה לטעון שלא גרם לנזק ממשי למצולמות שלו. "אף אחד לא ראה את התמונות והסרטונים, הם לא עזבו את הטלפון שלי בחיים", אמר בחקירתו במצ"ח. "כל דבר מזעזע ככל שיהיה שצילמתי – נשאר רק אצלי. אף אחד לא ידע שצילמתי. זה נשאר אצלי. שלי משלי".
בחקירתו הסביר כי אחרי שבפעם הראשונה צילם את המפקדת שלו באמצעות מצלמת הסלולר הרגילה, הוא השתכלל, והוריד אפליקציה בשם hidden camera. לדברי אברג'יל, כך, "התמונות לא מופיעות בגלריה של הטלפון אלא נשמרות בתוך האפליקציה, והאפליקציה מאפשרת צילום בזמן שהטלפון נראה כבוי. צילמתי יותר סרטונים, בעיקר סרטונים".
הצילומים נהפכו לאובססיה עבורו: הוא צילם חיילות בביקיני בחופשה יחידתית, הוא צילם בסתר בשירותים ובמקלחות בבסיס, וגם מיד כשחיבק חיילות אחרי ריצת בוקר כשהן עם טייץ. והוא צילם גם במסיבות בריכה של חברים מהצבא, כאשר חיילות ביחידה מכינות המבורגרים. "לפעמים צילמתי סתם במפגשים חברתיים, ואחר כך הסתכלתי ובדקתי", הסביר בחקירתו את העדפותיו. "זה לא חייב להיות עירום, אלא חבֶרה למשל בלבוש מסקרן. לא משהו שחייב להיות חושפני או צמוד. אני מביע עניין יותר למשל מטבוּר חשוף של בחורות".
הרעיון לבקש מחיילות לקחת את הטלפון שלו למגורים שלהן כשהוא מצלם בסתר, נולד, לטענתו, במקרה. "זה התחיל ממשהו תמים, כי יש לי בעיית קשב וריכוז. אז ביקשתי מחיילות שייקחו את הטלפון שלי כדי שאוכל להתרכז בעבודה, (ו)אז השארתי את הטלפון מצלם בזמן שנראה כבוי, והן לקחו אותו למגורים שלהן, תוך שאני מתדרך אותן להניח אותו שעון על התחתית, שיעמוד בצורה מאוזנת. אמרתי להן שכך הוא לא יתלכלך או ייפגע. אבל בפועל זה נועד לכך שהמצלמה תצלם. באחד הסרטונים האלה חיילת צולמה כך בעירום בחדרה".
חלק מהסרטונים שצילם הקצין הצעיר היו ארוכים, כ-40 דקות לערך, הזמן שבו השעינו את הטלפון שלו, לבקשתו, כאשר שמרו עליו בזמן שהתקלחו, ואז החל פשוט לערוך אותם לקליפים.
אברג'יל פיתח לעצמו דפוס נוסף: לצלם את מגורי הבנות בבסיס דרך חלון במשרדים של המפקדות שלו. "זה התחיל ממציצנות וזה נמשך לצורך תיעוד, עשרות פעמים", הסביר במצ"ח. חומר החקירה העלה שהוא נהג לבקש מהחיילות להשאיר את הווילונות פתוחים, כדי "שהחדר יתאוורר". באחד ממסדרי הניקיון שעשה לחיילות, הוא הבחין בשמיכה שהן תלו על החלון כדי למנוע כניסה של אור, ומיד הסיר אותה, "כי זה מסריח ומפריע לאור".
באחד הלילות בבסיס צאלים הופסקו המים החמים במקלחות הבנות. אברג'יל היה הקצין הפנוי היחיד בסביבה, והשעה הייתה סביב חצות, לילה קר של תחילת החורף. הוא שיכנע אותן להשתמש במקלחות הבנים, והבטיח להן שידאג שאף חייל לא יתקרב.
"רציתי לעזור להן, באמת, הן חברות שלי", העיד במצ"ח. "אז נתתי להן מפתחות למקלחות הבנים, והלכתי לעזור בינתיים למישהי שעדיין עבדה. ואז החלה הסקרנות: שאלתי אותן מבעד לדלת המקלחת אם הן הסתדרו, והן ציחקקו ואמרו שכן. היו שם שתי חיילות, חברות שלי. ואז התחלתי לצעוד לכיוון המשרד וקלטתי שחלון המקלחת למקלחות הבנים פתוח. מבחוץ יש שטח קצת מוגבה אז פתחתי שוב את האפליקציה והצלחתי לצלם אחת מהן מתקלחת, את השנייה לא ראו. זו אפליקציה שאני גם מסתיר בטלפון שלי בהסוואה תחת פתקים".
חלק מהמתלוננות נגד רום התייצבו במצ"ח לאחר שהפרשה ותמונתו נחשפו ופורסמו ב-ynet. חומר החקירה העלה שאף אחת מהן לא ידעה שצולמה בזמן אמת. "יצרתי עולם מקביל ומעוות, לא ידעתי להבדיל בין טוב לרע", אמר לשופטים. בפרקליטות הצבאית אומרים כי יערערו על העונש ואולי, רק אולי, עבירות הצילום המיני בצה"ל יחצו לראשונה את רף השנה וחצי מאסר.
30 בדצמבר האחרון היה לילה מקפיא, במיוחד בבסיס יחידת התקשוב שבהרי ירושלים. וזה היה לילה מעולה בשביל רב"ט מ' לבצע את זממו. סמוך לחצות, הוא פגש שתיים מהחיילות שעימן הוא משרת, והזמין אותן לסיגריה. אחת מהן השיבה שהיא בדרכה למקלחת. זה כל המידע שהוא היה צריך, וכשהשתיים התרחקו, הוא פעל בזריזות.
הוא מיהר למקלחות הבנות, והציב באחד החלונות מצלמה זעירה ("מיני קאם") שנשלטת מרחוק ושהייתה ברשותו. למקרה שהצילום יתארך, חיבר למצלמה גם כרטיס זיכרון. בחלוף כמה דקות נכנסה לחדר המקלחת חיילת אחרת, והחלה לצחצח שיניים כשהיא לבושה, וכך תועדה גם במצלמה הזעירה ללא ידיעתה. לאחר שיצאה, נכנסו שני הקורבנות של מ'. למזלן הגדול, הלילה הקפוא גרם לאחת מהן לוודא שהחלונות במקלחת סגורים. היא התקרבה לאחד החלונות שנותרו פתוחים מעט, אבל לא הצליחה לסגור אותו. משהו שם היה תקוע, והיא חיפשה מה. כשגילתה, נפערו עיניה בחרדה: על אדן החלון, הוצבה מצלמה קטנטנה, דולקת ומצלמת. היא מיהרה לכבות אותה והזעיקה שניים ממפקדיה למקום.
במקום פרצה מהומה, שרב"ט מ' ניצל לטובתו: הוא לקח את המצלמה הזעירה מיד מפקדו, הסיר במיומנות ובמהירות את כרטיס הזיכרון ממנה, ואחרי שהחזיר את המצלמה, החביא את הכרטיס. חוקרי מצ"ח, שהגיעו למקום כדי לחקור, ניהלו חיפוש אחרי הכרטיס, ומ' "השתתף" בחיפוש, כשלפי כתב האישום, בפועל הוא הרחיק את המחפשים מהמחבוא. לכן נאשם מ' גם בעבירה של שיבוש הליכי משפט.
אבל הכרטיס נמצא, החקירה של מ' העלתה כי הוא גם מצלם שתיים מקרובות משפחתו כשהן מתקלחות, ובסופו של דבר, הוא הואשם בשמונה סעיפי אישום, שכללו מעשים מגונים, הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות.
משפטו אמור להתחיל בימים אלה, וסנגורו, עו"ד אלון הראל ממשרד עו"ד כץ-מרגולוב-הראל, מסר בתגובה: "זכות החייל להימנע מהפללה עצמית הופרה ברגל גסה על ידי מפקדו ומצ"ח. בינתיים החייל שוחרר ממעצר, וטענותינו יתבררו בהליך".
סגן ר' שירת בתפקיד מודיעיני וזכה להערכה רבה ממפקדיו. אבל מה שאף אחד לא ידע זה שיש לו תחביב לילי סודי: הוא גילה שביל צדדי שעבר צמוד למגורי החיילות, ובמשך כחצי שנה צילם אותן 31 פעמים בעירום חלקי או מלא. חלקן, אגב, היו חניכות שלו. "זה היה עניין של אותו הרגע", טען הקצין, "יצר הרע שהשתלט עליי"
וזה קורה גם ביחידות קרביות. במבט ראשון, סגן ר' הוא נער הפוסטר של הצעיר הישראלי: לוחם צנחנים, קצין ששירת בתפקיד מודיעיני ואסף תעודות הצטיינות והערכה לאורך שירותו, ספורטאי ואדם ערכי, שזכה למחמאות רבות ממפקדיו. באחד מתפקידיו שירת כסגן מפקד פלוגה בבסיס הכשרה. אבל מה שאף אחד לא ידע זה שיש לו תחביב לילי סודי: הוא גילה שביל צדדי שעבר צמוד למגורי הבנות. מהשביל הזה, בהרמת יד בלבד, אפשר לצלמן, כשהן עירומות חלקית או באופן מלא. במשך כחצי שנה הוא עשה זאת 31 פעמים, ותיעד חיילות, חלקן חניכות בקורס שעליו פיקד.
כשנתפס, הסכים להודות במעשיו במסגרת עסקת טיעון. קו ההגנה שלו, שעל בסיסו דרש בהליך הערעור זיכוי מעבירת המעשה המגונה, היה שמעשיו לא נבעו בכלל מיצר מיני, אלא משיעמום וממציצנות: "זה היה עניין של אותו הרגע, יצר הרע שהשתלט עליי ואני מצטער עליו", טען הקצין הצעיר. כמו בפסקי דין אחרים, גם הפעם השופטים הצבאיים דיברו בשני קולות: מצד אחד דרשו החמרה בטיפול נגד התופעה; ומצד שני הטילו עונש מצחיק.
לפני כארבע שנים, בהכרעה בערעור שהגיש סגן ר', קבע ההרכב בראשות נשיא בית הדין לערעורים דאז, אלוף דורון פיילס: "ההגנה על פרטיותם של החיילים והחיילות המשרתים מכוח חוק הצבא... מחייבת אכיפה קפדנית ורחבה של החוקים והכללים. ההגנה מפני ביצוע מעשים בעלי גון מיני מחייבת אכיפה דווקנית ובלתי מתפשרת... ענישה משמעותית היא דרכם של בתי הדין הצבאיים להעביר מסר חד וברור, שלפיו פגיעה מעין זו בכבוד הזולת, ראוי כי תגרור אחריה תגובה עונשית ממשית, שאינה מתפשרת ואינה סלחנית".
דקה לאחר מכן פסק השופט הבכיר ביותר בצה"ל: העונש יישאר בעינו – ארבעה וחצי חודשי מאסר בפועל. זהו.
כמו רבים מהצלמים המיניים בצה"ל, גם סא"ל שרוני – אולי הבכיר שבהם – נהג להקפיד על סדר ושיטתיות במיון התמונות והסרטונים, וגם הפעיל מספר טלפונים ניידים. לפי כתב האישום נגדו, היקפי איסוף התמונות אצל שרוני הפכו לתעשייתיים, וכללו, כמו בפרשות אחרות, שימוש במצלמות נסתרות ובאפליקציות תמימות למראה.
השבוע, המשוחררת הטרייה סמלת (במיל') מ', אחת מהחיילות ששרוני צילם מספרת איך זה התחיל: "יום אחד, שרוני לקח לי את הטלפון, כאשר ביקש ממני עזרה בעניין של גלישה באינטרנט, וניצל כמה דקות שבהן הלכתי לשירותים, כדי להעביר אליו כ-300 תמונות וסרטונים שלי. בהמשך הוא הציע לי להתקין אפליקציה להעברה מהירה של חומרים, ובאמצעותה הוא הצליח להעביר לעצמו כל תמונה או סרטון שצילמתי או שמרתי בגלריה הפרטית שלי. אלפי תמונות שעברו אליו, בלי שאני יכולה לדעת זאת בזמן אמת. הכל, לא רק תמונות אינטימיות. הכל".
6 צפייה בגלריה
''מאז יום מעצרו לא יכולתי יותר ללבוש את מדי צה''ל''. סא''ל דן שרוני בבית המשפט הצבאי
(צילום: מוטי קמחי)
איך הרגשת כשהתברר לך מה שהוא עשה?
"מאז יום מעצרו לא יכולתי יותר ללבוש את מדי צה"ל. עבורי, שרוני היה יותר ממפקד, הוא היה ממש אבא במשך קרוב לשנה. הוא האדם הראשון שהייתי מתקשרת אליו אם היה קורה לי משהו".
למעשה, שרוני שאב את תמונותיה של מ' עד לימים האחרונים שלפני מעצרו. אחר כך, כמו חיילות אחרות, היא נדרשה להתייצב במשרדי החקירות של מצ"ח ולזהות את עצמה מתוך מאגר עצום של תמונות וסרטונים. בהתחלה מ' נשברה וחזרה רק בחלוף כמה ימים, אחרי שניסתה לעכל את מה שקרה לה: "לא הצלחתי לדבר באותם רגעים. לא הייתי במציאות. מאז הפרשה הזו אני סובלת ממצב נפשי מורכב, סיוטים, בחילות, לא מתקלחת בלי לחוות חרדה, ועושה זאת רק בבית. נעזרתי בטיפול פסיכיאטרי. חוויתי הטרדות מיניות, ומבחינתי, האירוע הזה היה הרבה יותר כואב".
למה?
"כי זו תחושה שחודרים לך לפרטיות ומשתלטים לך על הגוף ברמה הכי גבוהה, ועוד על ידי מי שראיתי כאבא. הוא ממש תפס אותי ברגעים הכי אינטימיים שלי והתייחס אלינו כמו אל חיות. הוא טוען שהוא לא הפיץ את הסרטונים, אבל גם אם מצ"ח לא מצאו לכך הוכחה, פחדתי ממש בטירוף שאולי זה ייצא החוצה ויופיע ברשת".
המקרה אמנם זכה לכותרות, והרמטכ”ל הזדרז לטפל באירוע באופן אישי, כולל הדלקת נר חנוכה מתוקשרת עם אחת מהחיילות האמיצות שחשפו את הפרשה, אור נחמיה. עורכת הדין של שרוני, עדי אייזנר, אמרה בדיון הארכת מעצרו בתחילת החודש כי ההגנה טרם סיימה ללמוד את מלוא חומרי החקירה: “הנאשם נמצא בהליך אבחון, שתוצריו ישפיעו על ההליך בעניינו”. אבל מ' זועמת על המערכת הצבאית שאמנם הדיחה את שרוני מתפקידו, אך הוא עדיין חלק מצה"ל ומתייצב לדיונים בעניינו במדים ובדרגות סא"ל.
פרקליטתה, סא"ל במיל' עו"ד ענבר קידר-ברוך ממשרד פוגץ'-קידר-ברוך, ראתה מקרוב בתפקידיה הצבאיים את הגידול בכמות אירועי הצילום האסור לאורך השנים האחרונות בצה"ל. לדבריה, "חיילות אשר התייעצו עימי לאורך השנים מתקשות לתאר את עומק הפגיעה. מדובר בפגיעה קשה עד אנושה בביטחונן, באמון הניתן על ידן במפקד שביצע המעשים, ובכלל במערכת הצבאית.
"ההתייחסות הסלחנית כלפי עברייני המין הללו, שולחת מסר ליתר החשודים באשר הם, כי המערכת המשפטית לא תבוא עימם חשבון ולא חותרת למיצוי הדין עימם, וגם מסר לנפגעות – כי היא נוטשת אותן ומעדיפה את אינטרס החשוד ומצוקותיו, על פני הפגיעה הקשה בהן והשלכותיה. דווקא בצה"ל, אשר חרת על דגלו מלחמת חורמה בעבירות מין, מצופה לנהוג ביד קשה נגד אלו העוברים על עבירות כאלו. החיילות נפגעו מספיק על ידי הפוגע, כאשר ההשלכות הקשות של הפגיעה תלוונה אותן עוד שנים רבות. הן משלמות מחיר אישי משמעותי וכבד – בהיבט הרגשי, הנפשי והרפואי".
המחיר הזה לא משתקף בענישה, והמקרה של רב"ט נ' מדגים את זה חד וחלק. לפני כארבע שנים הוא הודה, במסגרת עסקת טיעון, כי צילם 12 נשים, בהן חיילות וקצינות, בזמן שהשתמשו בשירותים של היכל התרבות באריאל, בעת פעילות יחידתית במקום. "נכנסתי לשירותי הנשים בטעות", טען נ', שנתפס על ידי אחת הנשים על חם. השופטים התחשבו בכך שהחייל לא הספיק "ליהנות" מתוצרי מעשיו וגם במצבו הנפשי.
מ' גילתה שהיא אחת מעשרות המצולמות באוסף של סא"ל דן שרוני: "זו תחושה שחודרים לך לפרטיות ומשתלטים לך על הגוף ברמה הכי גבוהה, ועוד על ידי מי שראיתי כאבא. הוא ממש תפס אותי ברגעים הכי אינטימיים שלי, והתייחס אלינו כמו אל חיות. פחדתי ממש בטירוף שאולי זה ייצא החוצה ויופיע ברשת"
חלק מהמצולמות של נ' דרשו להחמיר בעונשו, והשופטים הצבאיים עצמם קבעו בגזר הדין: "קיים חשש מובנה מאובדן שליטה על הסרטונים תוך העצמת הפגיעה במצולמות לטווח ארוך... זמינותם של מכשירי הטלפון הניידים והקלות הרבה של השימוש בהם לשם תיעוד מעין זה – מחייבים החמרה בענישה". זה לא מה שמנע מהם לאשר את עסקת הטיעון שהשיג נ' באמצעות עורך דינו, שלמה ציפורי: שלושה חודשי מאסר בפועל בלבד ואלף שקלים פיצוי לכל אחת מהמתלוננות. או לפחות המתלוננות שזוהו: כמחצית מהמצולמות של נ' לא יודעות עד היום שתועדו על ידו בעודן בשירותים.
גם רב"ט ל', כך נראה, עומד לקבל עסקה מקילה במסגרת גישור המתנהל עימו. הוא הכיר חיילת בבסיס צריפין שבו השניים שירתו, והם קיימו יחסים בהסכמה בשטח הבסיס. מה שממש לא היה בהסכמה הוא שרב"ט ל' גם תיעד את האקט המיני ביניהם בטלפונו הנייד, ובהמשך הציגו לכמה מחבריו בגאווה את הסרטון. הוא מואשם כעת בשתי עבירות בלבד: פגיעה בפרטיות והטרדה מינית.
לפני כמה חודשים התחוללה סערה באחד מבסיסי חיל הים בדרום. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, רס"ר אלירן שיליאן, נגד בקבע, כבר חצה כל גבול בשימוש שעשה בצילומים מיניים אסורים. שיליאן הורשע לאחרונה בסחיטה באיומים של חיילת ששירתה עימו בבסיס. הוא שלח לחיילת במעטפה חומה דיסק, ובו תיעוד שלה במקלחות בבסיס. למעטפה צורף מכתב אנונימי: אם את רוצה שהסרטון לא יופץ, תתעדי את עצמך מבצעת בגופך מעשה מיני. כל זה המתין לחיילת ביום שחרורה מצה"ל, שהפך ליום השחור בחייה.
שיליאן הורשע בעבירות של סחיטה באיומים, הדחה בחקירה וניסיון לגרום לאינוס – אך לא בעבירות הקשורות בצילום אסור. הוא נשלח לשלוש שנות מאסר בפועל, אך עירער על העונש, וטען באמצעות עורכת דינו מהסנגוריה הצבאית, רס"ן במיל' עדי אייזנר, כי יש לבטל את חלק מהאישומים נגדו, כי החקירה של מצ"ח לא הוכיחה שהוא זה שביצע בפועל את הסחיטה.
האירוע יצר בהלה בקרב חיילות ששירתו בבסיס, מכיוון שאיש אינו יודע האם גם הן צולמו, ואם כן, איפה הצילומים, והאם גם אותן הם ירדפו מתישהו. החיילת עצמה, שבאומץ רב ניגשה מיד להגיש תלונה במצ"ח, מתמודדת עם הטראומה עד היום. היא מתקשה להגיע לדיונים האינסופיים בבית הדין הצבאי, שאותם פוקד אביה, שזועם מההגנה המשפטית האוטומטית והיקרה ששיליאן ודומיו מקבלים מצה"ל.
6 צפייה בגלריה
אור נחמיה, אחת המצולמות של סא''ל שרוני, מדליקה נר חנוכה עם הרמטכ''ל אביב כוכבי
(צילום: דובר צה"ל)
עכשיו תכירו את רב"ט ר', ששירת במפקדה של אחת החטיבות ביהודה ושומרון, בצוות החפ"ק של קצין, מהבכירים בזירת איו"ש. ר', כך על פי כתב האישום, זיהה אפשרות להניח את הטלפון הסלולרי שלו במצב צילום על אדן החלון של מקלחות החיילות במפקדה. ר' הגדיל לעשות, וצירף חבר נוסף, שגם תיעד את תהליך הצבת המצלמה. בפעמיים הראשונות המצלמה של ר' לא קלטה אף חיילת. בניסיון השלישי, הוא צילם קצינה, עירומה לחלוטין.
בהמשך מעשיו התגלו, הוא נחקר ונמצא דובר שקר בבדיקת הפוליגרף שנערכה לו במצ"ח. העבירות שמיוחסות לו לפי החשד, הן חדירה לפרטיות, הטרדה מינית, מעשה מגונה, הפצת סרטוני עירום, הדחת עד, שיבוש הליכי חקירה וסיוע לדבר עבירה – לאחר שגם הפיץ את הסרטון ומחק אותו לאחר מכן.
אלא שכרגיל, במסגרת עסקת הטיעון ויתרו בתביעה הצבאית על מרבית הסעיפים, והאישום כווץ לעבירה אחת של פגיעה בפרטיות. העונש שנגזר על ר' בעסקת הטיעון: שלושה חודשים וחצי של עבודות צבאיות (המקבילות לעבודות שירות) ופיצוי של 4,000 שקלים לקצינה. חברו לקנוניה, שתיעד אותו בפעולה, חמק מעונש. עורכי דינו, בני קוזניץ ועידן פסח: "אנו מנועים להתייחס לגופם של מקרים, אך בתיק נערך מו"מ ממושך והליך גישור שבסיומו המערכת הצבאית ניאותה להתחשב ולשקלל את כלל הנסיבות הייחודיות של החייל שייצגנו ובהתאם להקל בעונשו".
לא תמיד קורבנות של הצלמים האסורים בצבא הם חיילות. בימים אלה מתחיל משפטו של טוראי א', לוחם לשעבר בכיפת ברזל, שמואשם באונס חברו ליחידה, במספר הזדמנויות ובבסיסים בצפון, בשנה שעברה. בכתב אישום מפלצתי, שכולל 123 סעיפי עבירות שונים, נאשם א' לא רק בשורת מעשי סדום ומעשים מגונים, אלא בכמאתיים פעמים שבהן הוא צילם את חבריו ליחידה הקרבית, בעירום חלקי או מלא, בחדר המגורים ובמקלחות הבסיס, בהכשרה בבסיס הטירונות, בנופש יחידתי ובנסיבות צבאיות נוספות.
למעשה, 115 סעיפי אישום כוללים פירוט מעשי הצילום שלו של חבריו, לרבות מיקוד על איבר מינם בחלק מהמקרים. גם במקרה שלו נטען כי הוא סובל ממצוקה נפשית ומטופל בהתאם, וחלק גדול מקורבנותיו המצולמים – עדיין לא זוהו. סנגורו מסר בתגובה כי טענותיו יישמעו בבית המשפט.
התופעה הזו תופסת את צה"ל במבוכה, ובלי יכולת לעשות יותר מדי. מה כן עושים בצבא? הפצ"רית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, הפיצה עוד בשנה שעברה כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, הנחיה לראשי המטות לגדר ולתחם היטב את מגורי ומקלחות החיילות בבסיסים בגלל הזינוק בתופעה, ואף להסתיר חלונות, גם באמצעות השחרתם. היו מקרים שבהם נעזרו במחלקות סייבר של הפרקליטות כדי למחוק סרטוני חיילות.
בצבא אומרים כי, "הסמארטפונים הפכו למכשירים לביצוע עבירות לצד מכשירי צילום והקלטה שניתן להזמין בקלות בעלי אקספרס, ולכן אנו מחויבים בהגנה מוגברת על המשרתים". רק שגדרות כנראה לא ממש עוזרות, והסמארטפונים לא הולכים להיעלם.
אל"מ (במיל') עו"ד רן כהן רוכברגר, שהיה הסנגור הצבאי הראשי עד לפני כשנתיים, מודה שהתופעה הולכת ומתפשטת: "בשנים האחרונות אכן יש יותר ויותר אירועי צילום והפצה של סרטונים אינטימיים על ידי חיילים. מטריד מאוד שבין מי שנתפסו, היו לא רק חיילים צעירים אלא גם מפקדים וקצינים, כשהמקרה של סא"ל דן שרוני אמנם חריג ביחס לדרגה ולהיקף, אך הוא ודאי לא היחיד".
משפטית, יש לצה"ל כלים להילחם בתופעה?
"בשנת 2014 הוכנס תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, תיקון שמוכר בכינוי 'חוק הסרטונים'. מטרת התיקון הייתה להילחם בדיוק בהתגברות התופעה הזו, של פרסום תמונות וסרטונים מיניים ברשתות חברתיות ובאפליקציות. התיקון קבע שהפצה כזו תיחשב כעבירה מסוג פשע, כלומר עד מקסימום חמש שנות מאסר, והוא חל גם בצבא. במקרים של צילום והפצת סרטונים מיניים, התביעה הצבאית מייחסת בדרך כלל לנאשם גם עבירה של פגיעה בפרטיות בגין הצילום, גם עבירה של הטרדה מינית בגין ההפצה ובדרך כלל גם עבירה של מעשה מגונה".
אבל כדי שעברייני הצילום האסור יגיעו לחקירה, המצולמות צריכות קודם כל לגלות שבכלל צולמו, אחר כך לאזור מספיק אומץ ללכת ולהתלונן. וגם אז, לא בטוח שהצלם ייתפס. קצינת חקירות בכירה ממצ"ח, שהובילה חקירות רגישות בנושא: "בחלק מהמקרים אנו מבצעים פעולות סמויות לפני המהלך הגלוי של מעצר החשוד. לאחרונה פנתה אלינו חיילת מבסיס במרכז שראתה בשירותים כמה סימנים מחשידים. במהלך מדורג הצלחנו לעלות על החשוד שצילם בשירותים והוא בינתיים מחק את התמונות, אבל בפעולת חקירה שיחזרנו את התיעודים".
אבל החקירות והמאבק המשפטי הם רק צד אחד של הסיפור. צה"ל גם אמור לספק מעטפת לנפגעות ולנפגעים עצמם. הגוף הצבאי שתפקידו לתת את המענה לקורבנות הוא מהו"ת (מרכז התמודדות ותמיכה). אלא שבחודשים האחרונים העומס הגבוה על מהו"ת גורם לעיכובים בטיפולים ובתמיכה של הפונים. בין 2020 ל-2021, כך לפי נתונים פנימיים של הצבא, זינק שיעור הפניות למהו"ת ב-20 אחוז. אחת הסיבות לכך, כך מעריכים גורמים צבאיים, היא כמות הקורבנות הגדולה בפרשת סא"ל שרוני וכן השלכות הקורונה. מ' מפרשת שרוני: "כשפניתי בהתחלה למהו"ת, אז אחד הנציגים שלהם השיב ב'איזה מזל שזה לא אונס' אז לא המשכתי איתם".
אגב, במהו"ת מועסקים כיום שבעה מטפלים ומטפלות בלבד, שב-2020, למשל, היו צריכים לקלוט ולהעביר להמשך טיפול לא פחות מ-1,500 מתלוננות ומתלוננים. שני מטפלים נוספים אמורים להיקלט בקרוב ביחידה, וגם זה אחרי מאמץ רב. בדובר צה"ל מאשרים כי קיים עומס, אך יש להם הסבר אחר: "עלייה זו משקפת את תחושת הביטחון בקרב חיילי צה"ל לפנות לקבלת סיוע ולכך שמהו"ת מהווה כתובת זמינה עבורם. בימים אלו אנו נמצאים בתהליך התעצמות, מתוך שאיפה לצמצם את זמני ההמתנה לטיפול, לשכלל ולהרחיב את המענה".
באשר לתופעה עצמה, נמסר בתגובה כי, "צה”ל נוקט במדיניות של אפס סובלנות כלפי כל משרת שמעורב בעבירות על רקע מיני, ובתוך כך גם ביחס לעבירות שעניינן צילום בסתר או הפצת סרטונים ללא הסכמה. צה”ל פועל באופן נחרץ ומחמיר כנגד אירועים מסוג זה. באירועים אלה נערכות חקירות מצ”ח, ומוגשים כתבי אישום לבית הדין הצבאי. התביעה הצבאית עותרת להטלת עונשים מחמירים, הכוללים מאסר בפועל, מאסר על תנאי, הורדה מכל דרגה, הפסקת שירות ופיצויים לנפגעי העבירה. לפי המדיניות המחמירה הננקטת בצה”ל, בעניינו של משרת אשר יורשע בעבירות מעין אלה, יינקטו הליכים להפסקת שירות.
“לצה”ל חובה מוסרית ומשפטית לתת סעד ותמיכה לכל נפגע ונפגעת, ולמגר לחלוטין את מקרי הפגיעות המיניות בקרב המשרתים. בצה”ל הוקם מרכז התמודדות ותמיכה (מהו”ת) - מרכז יחיד מסוגו, המלווה ומטפל בנפגעים ונפגעות על רקע מיני, ומעניק להם מעטפת מלאה, דיסקרטית ומקיפה, הכוללת ייעוץ וסיוע משפטי, טיפול רגשי, וכן תמיכה וליווי בתהליכים השונים.
“בנוסף, נערכות בקרב כלל המשרתים בצבא הסברות תקופתיות ביחס לפגיעות על רקע מיני. במסגרת הסברות אלה ניתן דגש גם למקרי צילום בסתר והפצת סרטונים ותמונות. לאחרונה אף הופצה אגרת רמטכ”ל המדגישה את חומרת המעשים בראייתו, ואף ניתנה הנחיה לקיום יום עצור מטכ”לי בו עצרה כל יחידה את שגרת פעילותה, לטובת שיח בנושא כבוד האדם ושמירה על סביבת שירות בטוחה ומכבדת”.
