חרף העובדה שמדובר ביום שישי בצהריים, לאו דווקא השעה הנוחה ביותר בשבוע עבור הישראלי הממוצע, הצליחו רובם המכריע של בכירי הקואליציה – מי עם בני/בנות זוגם ומי בלעדיהם – להתכנס היום לאירוע גיבוש ויישור קו באולמי האחוזה במודיעין. אמנם היה כאן רצון אמיתי להתגבש, אבל עוד יותר מזה - צורך בהול בשיגור מסרים החוצה נגד הרוחות החזקות שמנשבות שבוע בלבד לפני המועד הקריטי עבור שרידות הממשלה הנוכחית: אישור תקציב המדינה.
מיד עם ההגעה נכנסו הדמויות הבולטות למצב "פעולה". אין לטעות בתמונות הנינוחות והאותנטיות לכאורה שיצאו החוצה. אף אחד מהנוכחים לא התנהל על מי מנוחות. לכולם היה ברור שכל שיחה ליד הבופה, כל מבט, כל חיוך, כל חיבוק וכל הפניית עורף יתועדו באלף עדשות, ינותחו באלף עיניים ויפורשו באלף דרכים.
לכן, התמונות הראשונות שזרמו החוצה לאתרי החדשות ולרשתות החברתיות, אלה שבדין משכו את תשומת לב הנוכחים והגולשים, כללו את החיבוק החם של יאיר לפיד עם איילת שקד, זו שצוטטה השבוע מכנה אותו "שטחי" ומגדירה את כהונתו במשרד החוץ כשרשרת פיגועים מדיניים. אחריהן יצא התיעוד של לפיד ממתיק סוד עם ראש הממשלה נפתלי בנט, זה שלפי הפרסומים צוטט כמי שלא מאמין ביכולתה של הממשלה לשרוד.
כבר בפתיחת החלק האמנותי של אירוע הגיבוש לחש לפיד משהו על אוזנו של בנט שישב לידו. הסטנדאפיסט אדיר מילר שהיה על הבמה הרים בתמימות להנחתה: "יאיר, בלי סודות בחברה. אני אפריד ביניכם". לפיד השיב לו: "כבר מנסים לפלג בינינו". בכך, במשפט קצר ותמציתי, הוא פרס את פרשנותו לאירועי הימים האחרונים. זה לא שלמשמע הדברים של שקד ובנט לא התעוררה חמיצות בקואליציה, וזה לא שלפיד לא הופתע למשמע הניתוח שלהם לגבי עתיד הממשלה באוזניהם של מי שבעצמם לא זוכרים שהשמיעו לו. זה פשוט שהאלטרנטיבה גרועה הרבה יותר.
הסיבה לאווירה המפויסת באירוע במודיעין זהה לסיבה שהדביקה את הקואליציה הזאת מלכתחילה: בנימין נתניהו. נקודת המוצא שממנה יוצאים בנט, לפיד ושותפיהם היא שככל שיתקרב מועד הדיונים על אישור תקציב המדינה, כך יגבירו בליכוד את הלחץ בניסיון לסכסך בין מרכיבי הקואליציה. המטרה היא אחת: להעביר חבר כנסת אחד, שזה כל מה שצריך, מצד אחד לצד השני. עם ח"כ עמיחי שיקלי זה הצליח כבר ביוני, והוא לא יצביע בעד התקציב. רק עוד ח"כ אחד. זה הכול.
בשיחות הפנימיות שמנהלים בכירי הקואליציה בימים האחרונים עולים על סדר היום תרחישים אפשריים אחרים ורבים שעלולים להתפוצץ השבוע בתזמון מדויק. בליכוד הבינו שגוש פוליטי המורכב מימינה, מרצ, כחול לבן, העבודה ואחרות הוא יער מכוסה זרדים, ולא קשה במיוחד להדליק בו שריפות. אין בליכוד אסטרטגיית הצתה סדורה למעט יצירת אנדרלמוסיה שתביא לימין את האצבע הנחוצה.
השבוע, יודעים גם בנט ולפיד, יגבר הלחץ הזה עוד ועוד ככל שיתקרבו ההצבעות המכריעות. וככל שזה יקרה, הם זקוקים כבר עכשיו לציפוף שורות חד וברור מתמיד, כזה שיעביר מסר הן פנימה והן החוצה. האם גיבושון של חיוכים, ארוחה קלה ואדיר מילר הוא הדרך לעשות זאת? לא ברור. אלא שבשלב זה אין להם פתרון טוב יותר.
סגירת מעגל
השבוע הודיעה לשכת ראש הממשלה על פגישת פיוס עם ניצה שמואלי והילה רחימי, אמו ואחותו של לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי שנהרג באוגוסט האחרון בגבול עזה. מעבר לתקרית הביטחונית ולטרגדיה האנושית, מותו הוביל לפיאסקו ציבורי מתמשך עבור בנט, שבשיחת טלפון עם האב השכול התבלבל בשם הלוחם ונקלע לסחרור תקשורתי של ימים ארוכים. בזמן אמת נאמר (ובצדק) שמדובר בטעות שראש ממשלה לא יכול לאפשר לעצמו, ושהצוות של בנט אחראי לנפילה הקריטית. השבוע בוצע התיקון כשאמו ואחותו של בראל הגיעו לפגישת פיוס מרגשת ורטובה מדמעות בלשכתו של בנט.
מבצע הפיוס התנהל במשך כמה שבועות בשקט, מתחת לשולחן ומאחורי הקלעים. אנשיו של בנט יצרו קשר עם משפחת הלוחם דרך עמותת "אור למשפחות", ובמשך ימים ארוכים עמלו על פגישה ברוח חיובית שתשים את המשקעים מאחור. זה עבד. שמואלי, שבימים אחרי התקרית התבטאה נגד ראש הממשלה במילים חריפות, אמרה בפגישה שהדברים נאמרו בשעת כעס ושהיא רוצה להשאיר אותם מאחור. היא ביקשה מבנט לקדם את החוק שיאפשר למשפחות להביא ילדים מיקיריהם שנפלו וביקשה שיהיה הסנדק של הנכד שייוולד לה מבראל, אם וכאשר.
אנשיו של בנט, אלה שבזמן אמת היו אחראים לתקלה, ידעו כבר כשהתרחשה שכשלים כאלה לא יכולים להתרחש בסביבת ראש ממשלה. בגלל זה הם לא הרפו עד שמצאו את הדרך לתקן אותה באופן שקט ויעיל. "בנט ראש ממשלה כבר ארבעה חודשים וחצי. עד כה זה הדבר הכי חשוב שעשינו מרגע שנכנסנו לתפקיד", אמרו השבוע בסביבתו. המעגל נסגר.