המשבר הפוליטי של השנים האחרונות החמיר את אווירת הפילוג בישראל. הוא יצר בעצימות משתנה לא מעט מסרים חדים ומסיתים וקמפיינים נגטיביים שחלחלו עמוק לתוך החברה הישראלית והגדילו פערים ושנאה בין המחנה התומך בראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו למחנה שמתנגד לו.
סביבת נתניהו הואשמה בשנים האחרונות בכך שהפכה למכונת תעמולה של פייק ורעל, ואילו הצד מנגד הואשם בשנאה תהומית והחרמה של מחנה שלם.
זה החל כבר במערכת הבחירות הראשונה של 2019 - אז התמודדו גנץ ונתניהו בקמפיינים קשים וספגו "מכות מתחת לחגורה". כך למשל קמפיין נתניהו ייחס למי שכיום הינו שר הביטחון היוצא, ואז היה טירון פוליטי, רמזים של אי-שפיות, אי-כשירות לתפקיד והזהיר מפני מסוכנותו בתפקידים בכירים.
מנגד, במערכת הבחירות השלישית ב-2020, השוו בכחול לבן של גנץ וראש הממשלה היוצא יאיר לפיד את נתניהו לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. "זה כחול לבן או ארדואן", הייתה אז סיסמת הקמפיין.
גם לאורך החודשים האחרונים, קצת לפני מערכת הבחירות הנוכחית, הגיעו היחסים בין שני המחנות לנקודת רתיחה. ח"כ דוד אמסלם מצד אחד כינה את הממשלה של בנט ולפיד "כנופייה מטורפת, בולשביקית ואנטי-ציונית", ואף הבטיח כי "כשם שהשמאל דורס אותנו היום, כך נדרוס אותו כשנחזור לשלטון".
והוא לא היה היחיד מהליכוד - ח"כ מירי רגב כינתה את ממשלת בנט-לפיד "הממשלה הפלסטינית הראשונה", ולהתבטאות הזו הצטרף גם נתניהו עצמו שכינה כך את הממשלה. בליכוד אף הרבו לכנות את ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט "נוכל" ו"בוגד". לא פעם במערכת הבחירות האחרונה טענו במפלגה כי גנץ, רמטכ"ל מעוטר, "מכר את המדינה לאחים המוסלמים", ואת לפיד האשימו בשיתוף פעולה עם תומכי טרור.
גם בצד השני לא טמנו ידם בצלחת ושלל התבטאויות שנשמעו לאחרונה עוררו זעם בקרב תומכי נתניהו. כך לדוגמה ח"כ רם בן ברק מיש עתיד, שאמר ימים לפני שאזרחי ישראל הלכו לקלפי בפעם החמישית בשלוש שנים וחצי כי "אני לא משווה, אבל (גם) היטלר עלה לשלטון בצורה דמוקרטית". עוד קודם לכן, במהלך חודשי הקמפיין, אמר כי "כולנו מודעים לכך שיש לנתניהו בעיות נפשיות כאלה ואחרות". את האמירות, יש לציין, גינה ראש הממשלה היוצא לפיד.
מי שעוד סייעו לשיח השנאה הקיטוב הן הרשתות החברתיות, שהעצימו את התופעה גם בין תומכי המחנות, כלומר, האזרחים. מערכת בחירות ועוד מערכת בחירות - ואחריהן עוד שלוש מערכות בחירות - ודאי לא הואילו, וכך גלש הוויכוח הפוליטי אל מחוץ לכותלי הכנסת - והוויכוח בין נבחרי הציבור במליאה גלש לטוויטר ולפייסבוק.
עם סיום הבחירות התמלאו הרשתות בפוסטים מודאגים על תוצאות הבחירות ועל העתיד לבוא. הראשון שהרים את הכפפה וניסה לשנות את מסרי ההפחדה הגובלים בהסתה במסרי הרגעה הוא נתניהו - שכבר בליל הבחירות החליט לשנות כיוון.
בנאום הניצחון הוא קרא להנמיך את גובה הלהבות ו"לעשות שלום בתוכנו". הוא נמנע מלדבר על השינויים הדרושים לתפיסתו במערכת המשפט, וגם לא הזכיר את "מנסור עבאס והאחים המוסלמים". גם אתמול, בנאומו בדיון המיוחד בכנסת לציון 27 שנים לרצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, הוא הדגיש את הצורך באיחוד ובפיוס ואת החובה לעבוד ביחד למרות המחלוקות.
גם גנץ ולפיד השמיעו מסרים זהים בימים האחרונים. לפיד קרא לתומכיו להתעודד והבהיר שתוצאות הבחירות לא מבשרות על "סופה של המדינה", וגנץ פנה לשני המחנות וביקש להבהיר ש"למילים יש השלכות והן הופכות למעשים". נדמה שבשני צדי המפה הפוליטית, אחרי כמעט ארבע שנים של אווירה שהתלהטה ללא שליטה, כל הצדדים מנסים להנמיך עכשיו את הלהבות.
למרות זאת, הממשלה הבאה צפויה להביאה עמה כמובן שלל עימותים ומחלוקות. עדות לכך הגיעה אמש: יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ניסה אמנם לעמוד בקו אחד עם אותם מסרים מאחדים ומרגיעים ושיבח את התנהגות בני משפחת רבין, שבחרו לא לנאום בטקסים השנה וקרא להם לפעול בשותפות, אך רגעים בודדים לאחר מכן האשים את שירותי הביטחון באחריות לרצח ראש הממשלה לשעבר.
"לא המילים הקשות גרמו לרצח רה"מ. ומי שכשל בשמירה על רה"מ הם לא אנשי הימין, אלא שירותי הביטחון שלא רק שכשלו בשמירה עליו, אלא גם השתמשו במניפולציות כדי לעודד את הרוצח לבצע את זממו", טען. בשב"כ התנערו מהדברים ואמרו כי הם מזועזעים מהם. "סמוטריץ' מעודד תיאוריות קונספירציה", אמרו בארגון. סמוטריץ' השיב: "חוסר היכולת לקבל ביקורת צריכה להדאיג". דברי סמטוריץ' עוררו שלל גינויים של פוליטיקאים מהמחנה הנגדי, ובין היתר טען גם שר הביטחון יוצא בני גנץ כי מדובר בקונספירציה - וכי לא ראוי ששר לעתיד יקדם אותה.
פורסם לראשונה: 22:31, 06.11.22