תיק התחבורה עומד בין הליכוד וש"ס, על המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לא מוותרים בעוצמה יהודית - וביהדות התורה מצפים להגדיל את השלל שלהם: המחלוקות הגדולות במשא ומתן הקואליציוני להקמת ממשלתו השישית של בנימין נתניהו אמנם נפתרו, אבל כמה מוקשים שעוד עומדים על השולחן מעכבים בינתיים את ההשבעה.
על רקע האפשרות שהמשא ומתן הקואליציוני ייגרר גם לשבוע הבא, מתעקשים בינתיים ביהדות התורה לקבל עוד משרד אחד לפי מפתח הפיצוי שניתן ליו"ר ש"ס אריה דרעי. עם התיקים שהוזכרו עבור יהדות התורה נמנה משרד המורשת שכבר מיועד לעוצמה חדשה, ולכן העלו במפלגה החרדית דרישה חדשה.
ביהדות התורה דורשים למנות את ח"כ אורי מקלב לשר לשוויון חברתי. אם דרישה זו תתממש, היא עשויה לעורר ביקורת גדולה באופוזיציה המסתמנת בשל העובדה ששר חרדי יתקשה לקדם את נושאי הלהט"ב והשוויון המגדרי.
אף על פי שהאווירה בחדרים הסגורים של המשא ומתן הקואליציוני הפכה טובה ונינוחה יותר, גורמים בכירים במשא ומתן אומרים כי נראה שגם השבוע לא יתקשר נתניהו לנשיא המדינה יצחק הרצוג ויודיע לו "עלה בידי להרכיב ממשלה".
בליכוד אומרים בימים האחרונים כי הם הופתעו מהקשיים שמערימות השותפות - דבר שגובל בסחטנות ובדרישות שלא יודעות גבול. לפי ההערכה, יעברו עוד כמה ימים כדי לפתור את כל הסוגיות שבמחלוקת, בהן תיק נוסף שיהיה מקובל על עוצמה יהודית, פיצוי ליו"ר ש"ס דרעי וסבב חלוקת תיקים בתוך הליכוד.
במקביל, בליכוד הציגו רשימת דרישות במשא ומתן. בין הסעיפים נמצא גם סעיף של רפורמה בשירות הציבורי ומעבר למשרות אמון בתפקידים מרכזיים במשרדי הממשלה ההכרחיים לשם ביצוע מדיניות הממשלה. כלומר, לפי הדרישה יהיה ניתן למנות יועצים משפטיים במשרות אמון.
שרת הפנים היוצאת איילת שקד יזמה בעת כהונתה כשרת המשפטים חוק שבמסגרתו היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה ייבחרו באמצעות ועדת איתור - דבר שיגרום לכך שהשרים ימנו למעשה יועצים משפטיים במשרת אמון.
ההצעה שאותה ניסתה לקדם שקד נתקלה בהתנגדות חריפה במערכת המשפטית. היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנלדבליט אמר כי "משילות אינה שקולה להפעלת סמכות ללא גבולות. משילות היא הגשמת מטרות הדרג המדיני בגבולות החוק . לכן ייעוץ משפטי עצמאי ואפקטיבי מקדם את המשילות ולא בולם אותה".
בתחום החינוך מציע הליכוד חינוך חינם בגילים 3-0. בתחום המשפט והמשילות הדרישות הן רפורמה להבטחת המשילות ויכולת ביצוע מדיניות הממשלה, ביטול נבחרת הדירקטורים ומתן אפשרות למינוי דירקטורים מכלל שדרות הציבור העומדים בתנאי סף מתאימים, חיזוק מעמד הכנסת והשבת האיזון הראוי בין הרשויות, בין היתר באמצעות חקיקת חוק יסוד: החקיקה.