שירות הביטחון הכללי והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדים להצעת החוק שמבקשת להכניס את שב"כ לפעילות נגד הפשיעה המאורגנת במגזר היהודי והערבי. חוות דעת של היועמ"שית תוגש היום (א') לוועדת השרים לחקיקה, שתדון בתיקון לחוק השב"כ ברוח זו - וצפויה לפי ההערכות לדחות את הדיון בה בחודשיים. משמעות הדחייה היא למעשה "מסמוס" של הצעת החוק.
בדברי ההסבר להצעה, אותה הגיש ח"כ אליהו רביבו מהליכוד, נכתב: "הפשיעה הפלילית החמורה, בייחוד בחברה הערבית, הפכה למכת מדינה ועלתה לסדר היום הציבורי בשנים האחרונות. משטרת ישראל פועלת ללא לאות, אך נתקלת בחוסר משאבים, בריבוי עבירות ובשיטת הפעלה אשר לא מותאמת לחברה הערבית. זאת ועוד, למשטרה חסר את המודיעין האיכותי והמדויק על מנת לאתר את מחוללי הפשע ובפרט את סוחרי הנשק, המבריחים, ארגוני הפשיעה ועוד".
לדברי ח"כ רביבו, "שירות הביטחון הכללי מצויד בכלים ובידע על מנת לסייע ככל שיידרש כדי לגדוע את הפשיעה הפלילית החמורה". הבוקר, בריאיון ל-ynet radio, הוא תקף את היועמ"שית על התנגדותה להצעת החוק: "אני משוכנע שאם בסביבת מגוריה היו נשמעים יריות, רצח וחיסולים, כמו ששומעים כל התושבים של הערים המעורבות, אני משוכנע שהיא הייתה מגיבה אחרת".
רביבו הוסיף כי השב"כ הוא "כלי יעיל" במאבק בפשיעה המשתוללת בחברה הערבית, שהובילה כבר לרציחתם של 71 בני אדם מתחילת השנה. "המצב כאוטי, זאת מציאות שאף אחד לא רוצה באמת לחיות איתה", אמר רביבו, וציין כי בפקודת שב"כ גם לא הופיע השימוש שנעשה בארגון במהלך מגפת הקורונה, כדי לעקוב אחרי מפרי הבידוד. רביבו הוסיף כי יש לעצור "כל מי שנושא נשק באופן בלתי חוקי", ואפילו את מי שרק "חושב" לשאת נשק לא-חוקי. חבר הכנסת הזהיר גם מהאפשרות שכלי הנשק הללו "יופנו לעבר בלתי מעורבים, כדוגמת (ההתפרעויות במהלך) שומר החומות".
בשב"כ, כמו גם בדרג המקצועי במשרד המשפטים, סבורים שאין לערב את הארגון בנושא. עיקר הנימוקים הם שאין לכך הסמכה בחוק השב"כ, שכן מטרותיו בעיקר הן סיכול טירור נגד מדינת ישראל ושמירה על הדמוקרטיה. עוד נאמר על ידי מקורות בכירים, כי השב"כ אינו רוצה לחלוק את יכולותיו המודיעיניות והמבצעיות עם גופים חיצוניים לארגון.
במסגרת דיון שנערך לפני שנתיים בסוגיה דומה, הביע היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, התנגדות לרעיון, וכתב אז: "לעניין מעורבות שירות הביטחון הכללי בטיפול בנושא, יובהר כי ככלל, טיפול בפשיעה, כשלעצמו, אינו נכנס בגדר ייעודו ותפקידיו של השירות לפי חוק השב"כ, וזאת גם כאשר מדובר בתופעה של פשיעה חמורה בחברה הערבית". מנדלבליט כתב אז כי שב"כ ימשיך לפעול בהיבטים מסוימים שקשורים לתופעה, לצד הגברת התיאום ושיתוף הפעולה בין הגורמים הממשלתיים והגופים השונים הנוגעים לעניין.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמתמודד מאז מינויו עם ביקורת על גל הפשיעה והאלימות בחברה הערבית והיהודית, תומך גם הוא בהכנסת שב"כ לטיפול בפשע המאורגן. בן גביר גם רוצה להשתמש במעצרים מינהליים כדי להילחם בתופעה, כלי שננקט עד כה רק נגד מחבלים וחשודים בטרור שהוגדרו "פצצות מתקתקות". התשתית המשפטית לכך טרם הוסדרה, וגם במשטרה מעריכים שהסיכוי שיופעל כדי להיאבק בפשע המאורגן נמוך.
שרון כידון וישי שנרב השתתפו בהכנת הכתבה
