בג"ץ דן הבוקר (שני) בעתירות נגד הקפאת הסבסוד למעונות היום, כשברקע הצעת החוק שהגישה יהדות התורה - שמטרתה לעקוף את החובה לגייס בני ישיבות. העתירות הוגשו נגד החלטת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, להקפיא את סבסוד המעונות לילדי הורים, שמאז קביעת העליון כי המדינה מחויבת לגייס את תלמידי הישיבות לצבא - מחויבים להתגייס לצה"ל. ynet העביר את הדיון בשידור חי.
הדיון בבג"ץ על סבסוד המעונות
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
הצעת החוק של יהדות התורה מבקשת לשנות את הקריטריונים לקבלת ילדים למעונות יום ומשפחתונים מפוקחים. קריטריון הסבסוד, על-פי החוק, יהיה תלוי רק בסטטוס תעסוקת האישה, ללא קשר לעיסוק הגבר. המשמעות: משפחות משתמטים יקבלו תמיכה כספית מהמדינה, ואילו מעוטי יכולת לא יקבלו. החוק למעשה מאפשר קבלת סבסוד במעונות לילדים של משתמטים מגיוס לצה"ל במסווה של דאגה לזכויות נשים.
מאחר שמדובר בחוק שלתפיסת היועמ"שית אינו חוקתי, כיוון שהוא מתעדף מימון בני ישיבות המסרבים להתגייס בניגוד לחוק, היא לא הגנה בדיון הבוקר על שר העבודה יואב בן צור שאמור לאשר את הסבסוד. במקומה, את הממשלה ייצג עו"ד פרטי.
העתירות הוגשו נגד היועמ"שית ושר העבודה בן צור. העמותה החרדית "אמת ליעקב" עתרה נגד היועמ"שית על עצם הרעיון שצריך לבטל לחרדים את הסבסוד, וקרן ברל כצנלסון עתרה נגד השר בטענה שהוא מקפיא את כל הסבסודים גם לחילונים, מאחר שהוא לא מוכן לפרסם את מבחני התמיכה - הקריטריונים למי מגיע סבסוד - עד שלא ייפתר המשבר עם החרדים. גם התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד היועמ״שית, בטענה כי היא אישרה בחוסר סמכות תקופת מעבר של שלושה חודשים של סבסוד לחרדים כדי שיוכלו להתארגן.
שלושת השופטים שדנו בעתירות הם עופר גרוסקופף, חאלד כבוב ונעם סולברג. השופט סולברג אמר בפתח הדיון כי "המצב המשפטי החדש מחייב לקבוע שהמדינה איננה סמוכה לעודד לימודים על-ידי מתן תמיכה במעונות יום למי ששירותו הצבאי לא נדחה כדין".
"התמיכות ניתנות כדי לסייע להורים לצאת לעבודה או ללימודים"
עו"ד זלמן בלאק, שמייצג את עמותת "אמת ליעקב" שעתרה נגד היועמ״שית, טען: "בפסק הדין של הגיוס, אמר בית המשפט שמבחני המימון קשורים בקשר הדוק לנושאי הגיוס. בית המשפט אמר שלא ניתן לקבוע כי אסור לתמוך במלש"ב אם התמיכה לא קשורה לנושא הגיוס. העובדה שבית המשפט טרח לבסס שיש קשר וחובה לשלול את התמיכה מלמדת אותי שלא ניתן לקבוע שאסור לשר לתמוך במי שחייב בגיוס. שר העבודה מגיע ואומר 'אני לא הופך להיות שוטר העיר, אני רוצה לתת מדיניות רווחה שלי בלי קשר למדיניות הגיוס'".
השופט גרוסקופף השיב לעורך הדין כי "התמיכות ניתנות כדי לסייע להורים לצאת לעבודה או ללימודים. ברגע שהלימודים הם בניגוד לחובת הגיוס, אז המדינה לא יכולה לחייב בגיוס ובצד השני לממן את הלימודים הללו".
4 צפייה בגלריה
"המדינה לא יכולה לתת לאנשים כסף כדי שילמדו, כשהלימודים שלהם מפירים את החובה שלהם להתגייס". השופט גרוסקופף
(צילום: דוברות בתי המשפט)
עו"ד בלאק: "חובת הגיוס לא אומרת בשום אופן שיש איסור ללמוד תורה". השופט גרוסקופף: "הסובסידיה ניתנת כדי לעודד יציאה לעבודה ולימודים, אז היא לא יכולה לתת תמיכה באותן משפחות". בלאק: "יש אנשים שמפירים את החוק בכל מיני דרכים. אנחנו מעולם לא שמענו שמי שמפר את החוק ב-א', לא מגיע לו סבסוד ב-ב'". גרוסקופף: "זה לא ב-א' או ב-ב', המדינה לא יכולה לתת לאנשים כסף כדי שילמדו, כשהלימודים שלהם מפירים את החובה שלהם להתגייס". בלאק: "אם זו הייתה תמיכה שנועדה לעודד אנשים לשבת בכולל מילא". גרוסקופף: "ודאי שהיא נועדה לעודד את האב לשבת בכולל. יש בעיה לעודד את הישיבה בכולל כשהמדינה אומרת לאנשים 'אתם צריכים להיות בצבא'".
בלאק: "היא נועדה לתת לאמא לצאת לעבודה ולא לשמור על הילד כשהאבא בכולל". גרוסקופף: "היא מעודדת את האם לצאת לעבודה ואת האבא לצאת לכולל, היא מעודדת אותו לעשות משהו שלפי המדינה הוא לא צריך להיות בו". בלאק: "אדם שלא התגייס והפר את החוק ורוצה מחר ללכת לעבוד, לא יקבל את הסבסוד?". גרוסקופף: "איזו אוכלוסייה יש שלא הולכת לצבא ומקבלת תמיכה?". בלאק: "אדוני סבור שמאה אחוז מהמדינה מתגייסים?". גרוסקופף: "אני לא יודע, זה אנשים בודדים. אם יש אדם בודד שלא מתגייס - ייתכן שיש לשלול לו באותה מידה את התמיכה". בלאק: "למה אנחנו מענישים את האם והילד על העוון של האבא? למה בגלל שהאבא לא התגייס אנחנו מענישים אותם?". גרוסקופף: "אם הוא היה מפסיק ללכת לכולל גם היינו מענישים את האב והילד בעוונותיו. מה לעשות? משפחה זו חבילה".
עו"ד טלילה דביר, שמייצגת את התנועה לאיכות השלטון, טענה: ״אנחנו מבקשים לקבוע כי תקופת המעבר של שלושה חודשים שנתנה היועמ”שית לשר בן צור ניתנה בחוסר סמכות. החלטה זו ניתנה בחוסר סמכות מובהק, בניגוד לפסיקה מפורשת של בית משפט נכבד זה אך מלפני מספר חודשים בבג"ץ. אין עוד סמכות לתלמידי המוסדות התורניים, וכפועל יוצא מכך אין עוד להעביר עבור תלמידים אלו פטור או דחיית שירות כדין".
עו"ד עדיה שינוולד, שמייצגת את קרן ברל כצנלסון שעתרה נגד שר העבודה, טענה בדיון: "אנחנו היום שלושה חודשים לתוך שנת הלימודים, ומבחני תמיכה לא פורסמו. ההחלטה לא לפרסם את מבחני התמיכה לא נובעת משינוי סדר העדיפויות הלאומי, והיועמ"שית קבעה שיש מניעה משפטית לסבסד את הפעילות שמפירה את הדין. המדינה לא רשאית להעלים עין ולהמשיך לסבסד פעילות שמסונכרנת עם אי-חוקיות, כאשר בענייננו הפרת החוק - כלומר המשך הלימודים במוסד תורני תוך המשך ההשתמטות - הוא התנאי המזכה".
היא הוסיפה: "העותרים עומדים בכל אמות המדינה לצורך השמת הילדים שלהם במעונות. אני לא רוצה להיכנס לפרטים מפאת צנעת הפרט. בפועל המשרד, בשל מחלוקת על מימון, מעכב את הסבסוד ל-70 אלף פעוטות - זה ציבור שלם של אנשים אמיתיים שזקוקים לסבסוד ומוחזקים כקלפי מיקוח".
לאחר שבאי כוחם של העותרים הציגו את טענותיהם, נציגת הפרקליטות עו"ד נטע אורן טענה כי דין העתירה של עמותת "אמת ליעקב" להידחות: "לא ניתן לתמוך בלימוד תורה של מי שחייבים בגיוס". העתירה של התנועה לאיכות השלטון, שדרשה כאמור לבטל את החלטת היועמ״שית על תקופת מעבר של שלושה חודשים של סבסוד לחרדים - לא התקבלה לטענתה אף היא: "באופן עקרוני היא הפכה לתיאורטית".
באשר לעתירה השלישית של קרן ברל כצנלסון, לטענתה "יש מקום להוציא צו על תנאי ולהורות על פרסום מבחני תמיכה לכלל הציבור, ולגבי לומדי תורה - לתת הוראת מעבר".
"למה 74 אלף זכאים, שלגביהם אין מחלוקת בכלל, צריכים לסבול?"
בהמשך עו"ד אוהד שלם, בא כוח הממשלה, עלה לדבר בשמו של השר בן צור. "אין קשר בין עידוד גיוס לסבסוד מעונות", טען. "הנושא הראשון שלפנינו הוא שילוב האוכלוסייה החרדית הגברית, ובעיקר הנשית, בשוק התעסוקה. הנושא השני הוא שילוב החברה החרדית בנטל ובשמירה על ביטחון המדינה. הרכבת הראשונה יצאה לדרך בהצלחה, שילוב הנשים החרדיות בעבודה עולה על השילוב בחברה הכללית - בהצלחה גדולה. יש בשולי החברה מי שמצפה לתאונת דרכים משפטית שתצבע את המחלוקת בשחור ולבן. לא צריך לפרסם תבחינים חדשים, אפשר לקחת את התבחינים הישנים לשנה-שנתיים קדימה".
השופט גרוסקופף השיב לו: "אני לא מצליח להבין איזה הסבר כלשהו יש לגבי העניין הזה. למה צריכים לסבול אותם 74 אלף זכאים, שלגביהם אין מחלוקת בכלל שהם זכאים? למה הסחבת איתם?". עו"ד שלם ענה: "זו חלילה לא האמירה, תכלית מבחני התמיכות לעודד את שוק העבודה באופן כללי. יש ניתוק מוחלט בין השאלה החוקית האם אדם עבר על החוק ולא שירת שירות צבאי, לבין הסבסוד. גם במקרה שבוודאות מדובר בעבריין, לטובת התבחינים של שוק העבודה - זה לא מעניין אותי".
הפגנות חרדים נגד גיוס לצה"ל, אתמול
(צילום: מיקי שמידט / שילה פריד)
לטענת עו"ד שלם, "התכלית של השר בן צור היא הגדלת פריון המשק. זה מהותו וחובתו כשר העבודה. הוא לא אדיש לאי-חוקיות בביטול מעמד בני הישיבות, אבל הוא מקדם ערכים שהוא אמון עליהם - שזה נטו תעסוקה. ב-2015 יש החלטת ממשלה שמבטלת את הצורך לדחיית שירות בשביל זכאות, זאת אומרת שגם מי שמשתמט כדין היה מקבל - ומעולם היועמ"שים ובג"ץ לא עסקו בזה". הוא סיכם: "אני מבקש להמשיך עוד שנה את הסבסוד במעונות יום, עד סוף שנת הלימודים הנוכחית״.
נציגת הפרקליטות, עו"ד אורן, אמרה כי "מבחני התמיכה לא באו לעודד אימהות לצאת לשוק העבודה, אלא הורים".
לאחר התייעצות קצרה של הרכב השופטים, השופט סולברג אמר לעותרים כי עד יום חמישי יש להשיב תשובה להצעתו, ולפיה שר העבודה יפרסם תוך חודש את מבחני התמיכה לכולם. "אנחנו רוצים להציע ששר העבודה יפרסם תבחינים לכלל האוכלוסייה תוך חודש, בהתאם להנחיות של היועצת המשפטית לממשלה. אני מבקש שתשקלו את ההצעה בדחיפות גבוהה, עד יום חמישי הזה אני רוצה לשמוע תגובה להצעה", סיכם סולברג את הדיון. הוא הוסיף: "במקביל, תינתן תקופת מעבר נוספת של עוד שלושה חודשים לאותם תלמידים מחויבי גיוס במוסדות התורניים".
אתמול ניתנה כאמור לשר בן צור אפשרות לייצוג נפרד בעתירה, כדי שלא ייאלץ להסתמך על הייעוץ המשפטי שמנוגד לעמדתו. במענה לבקשתו של בן צור, המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון ציין במכתבו כי "ברור כעת שמהלכי הקואליציה בעניין סבסוד מעונות היום, לרבות מהלכי החקיקה, מכוונים ליצירת מצב שבו חרף פקיעת פרק ג'1 לחוק שירות הביטחון, יימשך הסבסוד גם עבור מי שחייבים בגיוס ואינם מתגייסים. ישנו אפוא קשר ישיר והדוק בין נושא סבסוד מעונות היום לבין עמדתה העקרונית של הממשלה כפי שהוצגה בעתירת הגיוס המקורית, לפיה חרף פקיעת פרק ג'1 - יכולה הממשלה להמשיך לסבסד ולעודד את פעילותם של מי שחבים בגיוס ואינם מתגייסים".
