ועדת אגרנט, אשר חקרה את המחדלים שהביאו לפתיחתה הכושלת של מלחמת יום הכיפורים ב-1973 , קבעה במסקנותיה כי אחת הסיבות למחדל המודיעיני הייתה ההתעלמות מהמידע הרב ומהסימנים המעידים הרבים אשר נערמו על שולחנם של הממונים על איסוף המידע, ניתוחו, והגשת המסקנות הנובעות ממנו, לראש אמ״ן, שהוא הפוסק האחרון בדבר התמונה המודיעינית שתוצג בפני הקברניט.
כל אלה ברובם המכריע כשלו, מאחר ובסיס אופיים, חינוכם ובדרך שאותה עשו עד שהגיעו לתפקידיהם רמי הדרג, הם היו אומרי הן, "יסמנים", וגם כאשר האויב ניצב בשער ועל הגדרות, המשיכו לתמוך בהכנעה בדעת המפקד, האלוף אלי זעירא, זה שהשליט את מוראו עליהם, ובעיקר היה אמור לקבוע את קידומם בעתיד.
התגלו באותה מלחמה כמה חריגים בודדים הזכורים לטוב, בהם סגן סימן טוב ממודיעין פיקוד דרום; סגן (לימים סא״ל) שפי צור, מפקד בסיס ההאזנה בתל אביטל ברמת הגולן, אשר חרף ההנחיות שקיבל, המשיך להגן בגבורה על הבסיס, ולהפיק חומר מודיעיני יקר מפז. ובראש כולם, אל״מ חגי מן, קצין המודיעין של פיקוד צפון, אשר חרף נזיפות והוראות חוזרות ונשנות שקיבל מראשות אמ״ן על ה"תבהלה" שהוא זורע בגייסות, עמד על דעתו ושכנע את אלוף הפיקוד יצחק חופי (חקה) ז״ל, להתעלם מעמדת אמ״ן ולתגבר את גזרת רמת הגולן.
אלמלא אנשים אלה ספק רב אם הגולן לא היה נכבש על-ידי הצבא הסורי. יש מקום לציין כי איש מהשמות שהוזכרו לעיל ואשר עמדו בפרץ, לא זכה להערכה הראויה ובוודאי שלא בקידום בו זכו חבורת אומרי ההן אשר הקיפו את זעירא וקראו אמן על כל תחזיותיו המופרכות.
אחת ממסקנותיה של ועדת אגרנט הייתה כי יש להקים באמ״ן גוף שיכונה "איפכא מסתברא" (הסתברות או מסקנה הפוכה בלשון הארמית), ותפקידו לבחון את החומר המודיעיני המתקבל, לבחון אותו ולהציג את מסקנותיו, גם אם, ובעיקר אם הן נוגדות את מסקנות ראשות אמ״ן ומחלקת המחקר. למותר לציין כי מסקנות איפכא מסתברא יוצגו בפני הקברניט, במקביל להצגת עמדת ראש אמ״ן.
נראה כי המלצת ועדת אגרנט לא נקלטה בקרב קובעי ההחלטות וראשי מערכת הבטחון והמודיעין של מדינת ישראל. איפכא מסתברא לא הוקמה, או לחילופין הוקמה ואוישה באומרי הן מקצועיים, אשר מערכת הביטחון, אמ״ן והמוסד מלאים בהם (בכוונה אינני מזכיר את שב״כ אשר הכרותי אותו פחותה, אולם אני משער כי גם שם אין הדברים מתנהלים אחרת, ועוד נגיע לכך בהמשך).
החלטת שר הביטחון אריאל שרון בשנת 1982 לקבוע "סדר חדש בלבנון" ולהכתיר נשיא אשר יחתום על הסכם שלום נפרד עם ישראל, התקבלה בתמיכה נלהבת של ראשי אגף תבל של המוסד, דייב קמחי, נחיק נבות ואפרים הלוי. איש מהם לא היה דובר ערבית, לא הכיר את לבנון ודרכי התנהלותה, מנהגיה ודקויותיה. אולם את כולם איחדה התכונה של אמירת הן והסכמה ללא עוררין עם המשכוכית, אשר קובע את עתידם וקידומם. איפכא מסתברא - יוק.
ההמשך והתוצאות ידועים.
בשנת 2022 חתם ראש ממשלת ישראל דאז, יאיר לפיד, על הסכם חלוקת מים כלכלייים עם גורם עלום בלבנון. עלום משום שבשנים האחרונות מתנהלת לבנון ללא ממשלה וללא גורם בעל סמכות . "הסכם הגז", הוא כונה בישראל. ההסכם הבטיח לנו שלום שקט וביטחון בגבולנו הצפוני, לכאורה Win-win, זוכרים?
מי לא גמר את ההלל על "הסכם מצוין" זה? קציני צה״ל הבכירים, ראשי אמ״ן וגנרלים לדורותיהם, עיתונאים וכתבים בכירים, אלופים עתירי מוניטין כמו ידלין וגיורא איילנד. רק קולו של איפכא מסתברא לא נשמע. קולות הנפץ של הביטחון שהושג באמצעות הסכם זה, מהדהדים יומם ולילה בישובי הגליל הנטושים, מזכירים לנו את טיבו של ההסכם הנפלא שהושג.
וקרשנדו לסיום. "חמאס מורתע" קבעו חכמינו - הרמטכ״ל, ראשי שב״כ והמוסד, אלוף פיקוד דרום ומפקד אוגדת עזה, כשהם נתמכים על-ידי עיתונאים רבי נסיון בוגרי גל״צ ובמחנה, ועל-ידי אותם גנרלים קיביצערים שכבר הוזכרו לעיל. באותם רגעים מועטים שהצליחו לפנות מלוח הזמנים הצפוף שלהם בעיסוקם סביב הרפורמה המשפטית ואיומי הטייסים, אנשי ההייטק ומפגיני קפלן, זמן זה נוצל על-ידי חמאס לחפירת מנהרות, התחמשות, אימונים בפריצת הגדר, ייבוא עשרות טנדרים טויוטא מעודפי דאעש, דרך נמל אשדוד, ישירות לעזה.
יאיר רביד (רביץ)ייתכן ששב״כ היה מתפנה לגיוס כמה סוכנים מתריעים מקרב אותם מאות אנשי נוחבה, שהתאמנו לקראת הטבח בישובינו. אינני רוצה להרחיק לכת, אולם באם איפכא מסתברא היה קיים ופעיל, ואם מפקדו היה ממלא ברצינות את תפקידו, ואילו איפכא מסתברא היה כולל בתוכו חוקרים הידועים באופיים האופוזיציוני, וידועים כ"עושי צרות", ובנוסף, ולדעתי גם חידוש, הייתי ממליץ לכלול בגוף זה גם קצין צה״ל מוסלמי, ערבי בדואי, שדרך חשיבתו שונה מדרך החשיבה המקובלת - אולי מישהו היה מתפנה להאזין לדברי אותן תצפיתניות גיבורות, אשר הבחינו בסכנה המתקרבת, ולא נמצא איש שיטה להן אוזן.
הכותב הוא קצין מודיעין בדימוס מתחום גיוס והפעלת סוכנים ביחידה 504 ובמוסד
