הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס המליץ בחוות דעת שגיבש על חוק הגיוס להשתמש בסנקציות כלכליות שישללו זכאות לסיוע כלכלי מהממשלה לחרדים שלא יתגייסו. "שימוש בסנקציות כלכליות שמבוססות על שלילת זכאות כתלות בסטטוס הגיוס צפויה להיות אפקטיבית בהגדלת היקפי הגיוס", נכתב בחוות הדעת.
2 צפייה בגלריה
חרדים בלשכת הגיוס. באוצר מציעים לצמצם זכאות לתוכניות דירה בהנחה והפסקת תקצוב אברכים חייבי גיוס
(צילום: מוטי קמחי)
בין היתר מציעים במשרד האוצר לצמצם זכאות חרדים לתוכניות דירה בהנחה או "מחיר למשתכן", הפסקת תקצוב אברכים חייבי גיוס, מעונות יום, צהרונים, הנחה בארנונה וקצבאות ביטוח לאומי.
באוצר ציינו בניתוח שהוגש אתמול כי "ממשלת ישראל בחרה לשים בזמנו את כובד משקלה על התכלית התעסוקתית על חשבון התכלית הביטחונית", אך הוסיפו: "לכל הדעות הצרכים הביטחוניים הנובעים מהמצב שבו נמצאת מדינת ישראל החל מ-7.10 בשנה שעברה וההשלכות הכלכליות מרחיקות הלכת שלהם מלמדים כי האיזון שנבחר דאז לא נכון לשעה זו".
עוד ציינו כי "ברור כי כעת יש לשים את כובד המשקל על הצורך המיידי בהרחבת היקפי המתגייסים לטובת הרחבת סדר הכוחות הלוחם".
עוד נאמר במסמך: "לאור ההשפעות הכלכליות מרחיקות הלכת הנובעות מהיקף שילובם של גברים חרדים בשוק העבודה, יש לפעול לשינוי הדפוסים הכלכליים הפוגעים בצמיחה המשקית ולמניעת הפסד כפול שבו חלק מהציבור החרדי לא מגוייס ולא משתלב בחוק העבודה".
באוצר התייחסו גם לנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מהעומס על משרתי המילואים. בין היתר נכתב כי היקף שירות המילואים מביא לפגיעה משקית העומדת על 50 אלף שקל בחודש על כל משרת מילואים, וכי העלות הכוללת עומדת על 30 מיליארד שקל בשנה. במצב של החלפת המשרתים במתגייסים לשירות סדיר, ציינו באוצר, המחיר יהיה נמוך משמעותית - כך שלגיוס החרדים יהיה גם רווח כלכלי.
בחמישי נחשפו ב-ynet פרטים חדשים מתוכנית צה"ל לגייס כ-10 אלף חרדים עד יולי 2026 – והשפעתה על השינויים הצפויים באורך השירות לכלל המשרתים. התוכנית שגובשה באכ"א והוצגה ברביעי לשר הביטחון ישראל כ"ץ תלויה גם בתיקון חוק שירות החובה והארכתו בחזרה לשלוש שנים בשל צורכי המלחמה, וכפי שהיה עד לפני כעשור, עם הארכה דומה ל-36 חודשים לבנות בתפקידי התנדבות כלוחמות.
הארכת תקופת השירות לא תהיה רטרואקטיבית על משרתים קיימים, אלא על המשרתים והמתגייסים בחמש השנים הקרובות, ולאחר מכן תשוב תקופת השירות ל-32 חודשים. במשרד האוצר התנגדו להארכת השירות בטענה כי כך פחות צעירים יוצאים למשק מוקדם יותר.
התוכנית כוללת הגדלת דמי הקיום ומענקי השחרור לחיילי החובה בעשרות אחוזים, אך לא ננקב בכמה, והגדלת גיל הפטור למילואים מ-40 ל-45, עם מגבלת זימונים: תקופת שירות מילואים של חודש וחצי, אחת לשנתיים. עם זאת, בשלוש השנים הקרובות, הצפויות להיות עמוסות מבחינה ביטחונית, יהיה אפשר לקבוע שבהוראת שעה תקופת המילואים תהיה חודשיים וחצי בשנה, או 90 ימים בצו חריג של שר הביטחון.
כמו כן, בצה"ל דורשים לקדם בחקיקה הגדלה של משרתי הקבע בעוד מאות עד אלפי תקנים חדשים, בשל הגדלת מסגרות הכוחות עקב המלחמה. מטרת העל של התוכנית: להתייצב על סד"כ קבוע לצה"ל, שיכלול גם עשרות אלפי חרדים, בתקווה, עד שנת 2032. התנאי לכך הוא התחלה של התוכנית באופן מיידי – ובמקביל, על כלל רכיביה.
בדיון שהתקיים בערב רביעי בין כ"ץ לראש אכ"א אלוף דדו בר-כליפא נחשפו גם הנתונים העדכניים באשר לגיוס החרדים מאז יישום חוק הגיוס הרגיל שטרם תוקן ופסיקת בג"ץ שוויון בנטל: 3,000 זימונים לצו הראשון הוצאו השנה לחרדים בשלוש פעימות, אך רק 330 מהם התייצבו להליך המיון והקליטה; 240 בפעימה הראשונה מתוך אלף, ואז בירידה תלולה בשתי הפעימות הבאות, ובלחץ כבד של ראשי המגזר החרדי – 58 מתוך 997 ו-32 מתוך 1,003. בממוצע: 11% בלבד מהמלש"בים החרדים הגיעו לצווים הראשונים בחודשים האחרונים, ומאות מהם שלא הגיעו גם בפעם השלישית שזומנו, זוכים לסנקציות פליליות בדמות צווי מעצר ועיכוב יציאה מהארץ.
נכון לרביעי, רק 59 צעירים חרדים גויסו לאחר שהתייצבו לצווים הראשונים, וחלקם כבר שולבו כזרעים ראשונים במסלולים החדשים והנפרדים שצה"ל פתח השנה לחרדים, כמו דיר תת-קרקעי (דת"ק) חרדי ראשון לחימוש מטוסי הקרב של חיל האוויר. את המהלך הצה"לי הנרחב להקים בסיסים ומסלולים ייעודיים לחרדים מוביל בחודשים האחרונים סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם.
פורסם לראשונה: 22:02, 22.12.24
