אחד המושגים שמעוררים פחד בקרב חלק מהמפלגות שמתמודדות בבחירות הקרובות הוא אחוז החסימה. אבל למה הן מפחדות? מי קבע אותו? ומה האינטרס לשמור עליו גבוה? ynet מסבירים בחירות.
- כל העדכונים על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
ספירת הקולות בבחירות לכנסת, ארכיון
(צילום: אלכס גמבורג)
אחוז החסימה הוא מנגנון שנקבע בחוק וקובע את שיעור הקולות שמפלגה צריכה לקבל כדי שתיוצג בכנסת. כיום עומד אחוז החסימה על 3.25% מסך הקולות הכשרים, כלומר, מפלגה שתקבל פחות מ-3.25% מהקולות הכשרים לא תיכנס לכנסת והקולות שלה ילכו לאיבוד.
המטרה המרכזית היא למנוע כניסת מפלגות קטנות לכנסת, ובכך לצמצם את הפיצול המפלגתי בבית הנבחרים ולהגביר את היציבות הקואליציונית.
ד״ר טלשיר"אחוז החסימה ממשטר את היכולת להיכנס לפרלמנט", הסבירה ד"ר גייל טלשיר, חוקרת פוליטית מהאוניברסיטה העברית. "השיטה הישראלית נחשבת הכי ייצוגית בדמוקרטיה, כלומר, יש יותר ייצוג להרבה פלגים באוכלוסייה".
"אבל מצד שני, ברוב הדמוקרטיות המערביות המפלגות הן אידיאולוגיות ובישראל המשחק הוא יותר על זהות, ולא רק על אידיאולוגיה. כלומר, מה שמייחד את המפלגות זה לאו דווקא אידיאולוגיה אלא זהות, ואחוז החסימה, יחד עם שיטת הבחירות הישראלית, מאפשרים זאת".
לטענתה, העובדה שמפלגות רבות בנויות על זהות היא בעייתית מבחינת המערכת הדמוקרטית הבריאה. "בדמוקרטיה אנחנו רוצים להשיג הצבעות אידיאולוגיות. המפלגות אמורות לעשות את המעבר מזהות לאידיאולוגיה, אבל הן לא עושות זאת. אחוז החסימה הנמוך בישראל מעודד פוליטיקה של זהות".
פרופ' קניג צילום: עודד אנטמן"מי שדוגל ברמה בינונית וגבוהה של אחוז חסימה שם דגש על משילות ויציבות שלטונית", הסביר פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "ומי שיותר חשוב לו מתן ייצוג לכל שכבות האוכלוסייה יעדיף שאחוז החסימה יהיה נמוך".
פרופ' קניג ציין כי בהשוואה למדינות אחרות, שבהן יש שיטות בחירה יחסיות – ישראל נמצאת במקום טוב באמצע מבחינת אחוז החסימה. "יש מדינות כמו דנמרק וספרד שאחוז החסימה שלהן נמוך מישראל. בהולנד אחוז החסימה הוא פחות מאחוז כי יותר חשוב להם המגוון והייצוג בפרלמנט מאשר המשילות".
ניסיון ההדחה שנגמר במהפך
לא תמיד אחוז החסימה עמד על 3.25% מסך הקולות הכשרים. עד הבחירות לכנסת ה-13, שנערכו בשנת 1992, כל רשימה שקיבלה לפחות 1% מהקולות הכשרים נכנסה לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-13 הועלה אחוז החסימה ל-1.5% מהקולות הכשרים. שלוש כנסות אחר כך עלה אחוז החסימה ל-2% וב-11 במרץ 2014 עלה אחוז החסימה לשיעורו הנוכחי – 3.25%.
העלאת אחוז החסימה ב-2014 נקשר בשמם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שביקשו להעלות את אחוז החסימה כדי להפיל את המפלגות הערביות. "היו ארבע מפלגות שאף אחת מהן לא קיבלה יותר מ-4%", הסבירה ד"ר טלשיר. "אם היו משאירים את אחוז החסימה על 2% הן היו רצות לבד ועוברות. הריאקציה הייתה שהן התאחדו ורצו ביחד, והפכו להיות המפלגה השלישית בגודלה".
אחת הבעיות המרכזיות באחוז החסימה היא שהמשמעות של אי כניסת מפלגות לכנסת – זה בזבוז קולות כשרים. "כשהעלו את אחוז החסימה לשני אחוזים בשנת 2004 – 182 אלף קולות הלכו לפח. אבל כשהעלו את אחוז החסימה עוד יותר, ל-3.25%, הלכו לפח פחות קולות. היה ברור שכל המפלגות הקטנות לא יכולות לעבור את הרף הזה ולכן הן החליטו שלא להתמודד".
דוגמה נוספת לבזבוז הקולות הכשרים הייתה בבחירות אפריל 2019. "היו הרבה קולות מבוזבזים", אמר פרופ' קניג. "בנט ושקד, אורלי לוי, ופייגלין לא עברו את אחוז החסימה. 8.5 אחוזים מהקולות הכשרים הלכו לפח וזה היה שיא של כל הזמנים. גם בבחירות האחרונות היה שיא של קולות מבוזבזים, אבל שיא שלילי. בגלל כל האיחודים היה פחות מאחוז של קולות כשרים מבוזבזים, למרות שאחוז החסימה לא השתנה. כלומר, לפעמים הפוליטיקאים והבוחרים מתנהגים יותר באחריות ומפעילים יותר שיקול דעת".
2 צפייה בגלריה
ספירת הקולות בבחירות הקודמות. רק פחות מאחוז מהקולות הכשרים הלכו לפח
(צילום: שאול גולן)
"היתרון של אחוז חסימה גבוה זה שהוא מגדיל את מספר המפלגות האפקטיביות שעוברות את אחוז החסימה ונכנסות לכנסת ויכולות להיות שותפות לקואליציה", הוסיפה ד"ר טלשיר. "בגלל שחלק מהמפלגות מחליטות לרוץ על סמך סקרים, ובסוף לא עוברות את אחוז החסימה, הקולות הולכים לאיבוד".
אז מה המינון המומלץ של אחוז החסימה? אין תשובה חד משמעית. לקראת כל מערכת בחירות נשמעים קולות להוריד את אחוז החסימה כדי למצות את כל הקולות הכשרים, למרות שבבחירות הקודמות הן מוצו בצורה המיטבית, ומנגד יש קולות להעלות את אחוז החסימה כדי להגביר את חשיבות האיחודים ולמנוע ממפלגות קטנות להתמודד.
בעבר המליצו במכון הישראלי לדמוקרטיה להעלות בהדרגה את אחוז החסימה עד שיעמוד על 4% מהקולות הכשרים. בכל בחירות להעלות בחצי אחוז.
"המחלה הכרונית של המערכת הפוליטית בישראל הייתה מספר גדול של מפלגות, כולל מפלגות קטנטנות מאוד, והמציאות הזאת הפכה את המערכת לפחות יציבה, ולכן חשבנו שכדאי להגדיל – אבל בהדרגה, צריך לתת למצביעים זמן להתרגל למכשול החדש", הסביר פרופ' קניג.
"הסיפור החשוב פה זה שאתה משחק עם כללי המשחק ואתה לא יודע למה תגרום", סיכם. "ליברמן לא חזה בסיוט הגדול ביותר שלו שהערבים יהיו המפלגה השלישית בגודלה בישראל".
