הממשלה צפויה להאריך את מתווה הפינוי של כ-60 אלף תושבי יישובי הגליל בכחמישה חודשים - עד לפחות 7 ביולי - שבוע לאחר תום שנת הלימודים. כך נודע ל-ynet. במשרד ראש הממשלה אף בוחנים להכריז על הארכת הפינוי עד חודש אוגוסט. הדחייה עשויה לאותת על לוח הזמנים הלא ברור לאפשרות של מלחמה בלבנון - מה שיותיר את היישובים בקרבת הגבול ריקים מתושבים במשך קרוב לשנה לכל הפחות.
ההחלטה המסתמנת היא גם שינוי במתווה, שאותו דרשו ראשי הרשויות: עד כה, מאז פונו תושבי יישובי קו העימות מבתיהם בהוראת הממשלה והצבא, סירבו במערכת הביטחון להאריך את מתווה הפינוי בתקופה ארוכה יותר מאשר חודשיים בלבד בכל פעם. בין השאר לאור נסיבות ביטחוניות, וכדי לא לחשוף בפני חיזבאללה את לוח הזמנים הישראלי והצפי להיערכות לפתיחת מתקפה - חרף המאמצים להסדר מדיני.
באוקטובר הוארך הפינוי עד דצמבר, ובדצמבר עד סוף חודש פברואר. בשבועות האחרונים התבטאו שוב ושוב בכירים בממשלה, בהם שר החינוך יואב קיש שהתחייב כי ילדי המפונים במערכות החינוך שאליהן הצטרפו מאז אוקטובר יישארו בהן ולא יידרשו לעזוב לפי סוף שנת הלימודים הנוכחית - אך מנגד לא עשו בממשלה כל צעד רשמי שיאמת את הצהרות הפוליטיקאים.
את המצב הזה ניצלו גם רשתות בתי המלון שבהם גרים עשרות אלפים מהעקורים ודרשו מהם לעזוב את המלונות כדי לאפשר את מכירת החדרים לחגי האביב, גם מאחר שהממשלה לא הודיעה להם על הארכת החוזים מעבר לחודש פברואר. על פי ההסכמים שעליהם חתמו מול הממשלה, יכולה המדינה להורות על הארכת המתווה באופן חד צדדי והמלונות לא יכולים להוציא בכפייה את התושבים המפונים.
גורם בכיר במשרד ראש הממשלה אמר כי אם התנאים הביטחוניים יאפשרו זאת - יוכלו התושבים לחזור גם קודם. כך או כך, כעת יקבלו התושבים מעט ודאות עבור החודשים הקרובים - בידיעה שימשיכו לקבל את מענקי הפינוי ואת מימון השהות במלונות. בממשלה פתרו את הקונפליקט בהחלטה כי עם הארכת המתווה גם יובהר כי אין בו כדי להציב לוח זמנים מוקדם או מאוחר לאסטרטגיה הישראלית - והוא מוארך כדי לייצר ודאות וביטחון לתושבים, שיוכלו להתחייב לחוזי שכירות ולדעת שיישארו במקומות שאליהם פונו.
ההחלטה על הארכת המתווה הייתה אמורה להתקבל היום בישיבת הממשלה, אך מאחר שהיא נדחתה ליום רביעי, צפויים השרים להצביע על המשך הארכתו בהצבעה טלפונית, ונוסח ההחלטה טרם הועבר לידיהם. במשרד האוצר העמידו מראש בתקציב 2024 סך של כשישה מיליארד שקלים למימון פינוי התושבים מהצפון, שכן בכל חודש מוציאה הממשלה כמיליארד שקלים לתשלום למלונות ולכיסוי הוצאותיהם של המפונים.
במערכת הביטחון מבינים כי בעת הזאת לא ניתן לצאת למערכה על השבת הביטחון לחיי תושבי הצפון, בשל מחלוקות מדיניות מול ארה"ב וצרפת, שמבקשות להפחית את גובה הלהבות ולהגיע להסדר מדיני מול חיזבאללה, שיביא להרחקת ארגון הטרור מהגבול ללא מתקפה ישראלית. עד כה, נשמרת "המשוואה" הישראלית-לבנונית לפיה חיזבאללה תוקף מטרות צבאיות ואזרחיות רק ברצועת הביטחון הישראלית, כ-6 קילומטרים, מרחב היישובים שהתושבים בהם נעקרו למרחק גדול יותר.
בצה"ל מנצלים את המציאות "הכפויה" ותוקפים יעדים ותשתיות טרור בדרום לבנון, ולפי פרסומים זרים גם במדינות אחרות, מתוך מטרה שלא להביא להסלמה - אך כן לגבות מחירים ולפגוע ביכולות חיזבאללה עם פתיחת המערכה העצימה.
במקביל, בשבוע שעבר דובר צה"ל פרסם רשימה של יישובים בעוטף עזה, במרחק של עד ארבעה ק"מ מגבול הרצועה, שלגביהם אין "מניעה ביטחונית" לחזרת התושבים שפונו עם פרוץ המלחמה. הודעת צה"ל התפרסמה ימים בודדים אחרי שנחשף מתווה עידוד החזרה של התושבים ליישובי העוטף, שלפיו החזרה תתאפשר החל מ-1 במרץ – ומי שיבחרו להישאר בבתי המלון יוכלו לשהות בהם עד ל-7 ביולי. מי שיבחר להמשיך ולהשכיר דירה, יוכל להמשיך לקבל מענק יומי – אך במקום 200 שקלים למבוגר ו-100 שקלים לילד, יוכל לקבל 120 שקלים למבוגר ו-60 לילד מדי יום.
סוכם גם על מענקי הסתגלות שיחולקו לתושבים שיחזרו: אדם יחיד יקבל 15,480 שקלים, זוג כ-30,960; זוג עם ילד 38,700 שקלים; זוג+2 כ-46,400; זוג+3 כ-54,000; זוג+4 כ-62,000. למעשה, כל ילד מזכה את המשפחה במענק של כ-8,000 שקלים נוספים. בנוסף, סוכם שבמסגרת מתווה המענק ייקבע מדרג בהלימה למועד החזרה והצרכים הנובעים ממשך תקופת ההסתגלות. "החלטת ממשלה מפורטת תוגש לאישור הממשלה בהקדם", נמסר.