בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת התקיים הבוקר (שלישי) דיון חירום בנושא מצבן של הנשים החטופות ברצועת עזה. לדיון הגיעו שתיים מהחטופות ששוחררו - מיה רגב ושרון אלוני-קוניו, שהעידו בבכי על הרגעים הקשים שעברו עליהן בשבי חמאס. "כל בחורה שם עוברת הטרדה מינית", אמרה מיה רגב בדיון, בעודה קוראת לחברי הכנסת "ללכת לישון איתן, ולקום איתן בבוקר". שרון אלוני-קוניו ביקשה לא לשכוח גם את הגברים שבשבי - ואמרה שהם עוברים התעללויות נוראיות. ynet העביר את הדיון בשידור ישיר.
מיה רגב: "לא רוצה לתאר מה עובר עליהן שם 179 ימים"
(צילום: ערוץ כנסת )
את הדיון בוועדה, שבו לא נכח אף שר בממשלה ורק שלושה מחברי הקואליציה - פתחו קרובי משפחות חטופים. אימהות ואחיות של חטופות עמדו עם תמונותיהן מחוץ לחדר הוועדה, כשחלקן לובשות בד שנראה מוכתם דם. אמה של לירי אלבג, שמוחזקת בשבי חמאס כבר 179 ימים, אמרה בפתח הדיון כי "הבנות שלנו חוות שם סבל יום-יומי. הן נפגעות בגוף ובנפש. לירי שלי הייתה, ועדיין - אני לא יודעת כי אין לי מידע עליה - שפחה בבתים של עזתים. כל מקבלי ההחלטות - אתם צריכים להבין שכל יום אתם עדים לאונס שקורה בעזה. הבנות האלה עוברות אונס יומיומי וכולם מתעלמים. אתם עוצמים עיניים. אני שומעת את לירי כל יום צועקת לעזרה - 'אמא תצילי אותי כבר'. הנפש של לירי פצועה, על הגוף אני כבר לא מדברת. ואתם שותקים ואתם יוצאים לפגרה? לתפארת מדינת ישראל".
מיה רגב, ששוחררה משבי חמאס, דיברה בדמעות בוועדה. "כל יום שם הוא יום של חירום, כל דקה חשובה. ולשמוע ולראות שיוצאים לפגרה, מה האנשים יעשו שם? ישבו על הכיסא וימתינו שהכנסת והממשלה תחזור לכיסא נוח שלה ותחליט מה לעשות? אני אישית לא האמנתי כשראיתי את זה", אמרה. "כל בחורה שם עוברת הטרדה מינית כזאת או אחרת. לא משנה איך תנסו ליפות את זה או לשנות את זה. אני אזרחית שב-7 באוקטובר לא הבנתי למה במשך שעות לא באים להציל אותי, וכך גם כל הנשים שנמצאות שם".
מיצג המשפחות בכנסת, היום
(צילום: אלכס גמבורג, מטה משפחות החטופים )
רגב הוסיפה: "אני חזרתי אחרי 50 יום ואני מתמודדת עם דברים. אני לא רוצה לתאר מה עובר עליהן שם 179 ימים. התפקיד שלכם זה להחזיר אותן הביתה, של המדינה שאכזבה אותנו כבר פעם אחת. ועוד יום ועוד יום ועוד יום ויוצאים לפגרה. אנחנו צריכות את העזרה שלכם. כל המשפחות פה זועקות כל יום. איך זה הגיוני? לי היה את המזל וחזרתי הביתה. מה איתן? הן צריכות שתלכו לישון איתן בלילה ותקומו איתן בבוקר. הן מחכות שמישהו יבוא להציל אותן. כל יום מספר האנשים שאפשר להציל הולך ופוחת, זה לא הגיוני שזה לוקח כל כך הרבה זמן".
גם שרון אלוני-קוניו, ששוחררה בעסקת החטופים, הגיעה לדיון בכנסת וקראה דברים בדמעות כשידיה רועדות. "כאישה שהייתה שם אני יכולה להגיד לכם שהפחד אין סופי. לא ניתן לתאר במילים אבל אנסה. להיות אישה בשבי זה להיות בפחד תמידי. חוסר האונים הוא תחושה שאני לא מאחלת לאף אחת מכן. הזמן עוצר מלכת, כל דקה היא נצח, כל תזוזה של המחבלים גורמת לכיווץ בבטן כי מי ידע מה יקרה, האם הוא יפגע בי? האם ייקח לי את אחת הילדות כפי שקרה?".
אחותה של רומי גונן: "היא הלכה למסיבה, ב-6:28 התפרסם סרטון טיקטוק - בפעם האחרונה שהיא נהנתה מהחיים שלה"
"המחבל הוא המחליט הבלעדי. אסור לי להתנגד לשום הוראה שלו", המשיכה שרון. "הדעה שלי לא נחשבת, הרצונות שלי לא רלוונטיים. רק הוא מחליט אם אחיה או אמות בעוד דקה, רק הוא מחליט אם לאמה ויולי מותר לחבק אותי, ואין אופק. כשהייתי שם בתוך הפחד האינסופי הפחד הגדול ביותר היה ששכחו אותנו, שלא נלחמים עלינו".
היא ביקשה לא לשכוח גם את הגברים שבשבי, והביעה חשש לגורלו של בעלה דוד: "הוא הכוח שלי, אסור להשאיר שם אף אחד", אמרה. "גם גברים עוברים בשבי התעללות נוראית. שמענו את העדויות והן מחרידות. הם מיואשים, הדמעות כבר נגמרו מזמן והתקווה כבר לא קיימת, אני יכולה להעיד על זה ממקור ראשון. אני מבינה ומקבלת שהשלב הראשון וההכרחי צריך להיות שחרור הנשים - אבל אחרי 179 ימים, דוד שלי הוא כבר מקרה הומניטרי".
"גם הגברים עוברים התעללויות"
(צילום: ערוץ כנסת)
יפה אוהד, דודתה של נועה ארגמני, סיפרה: "אנחנו אוחזים באמא של נועה כדי שהיא תוכל להחזיק לפחות עד שנועה תחזור, אבל לפי הסחבת הזאת לא נראה לי שנועה תוכל לראות את אמא שלה. מאז העדות של עמית סוסנה, והעדות של אותו מחבל מתועב שאמר בעצמו – אנסתי - אנחנו גמורים, המחשבות מטריפות את הדעת, אנחנו כמובן חוסכים מאמא של נועה את כל הזוועות האלה, אין לנו זמן".
עוד אמרה הדודה: "הטרגדיה שלנו כפולה. אם אמא של נועה לא תחזיק מעמד זה יהיה לדיראון עולם לכל ממשלות ישראל. אני מבקשת מראש הממשלה ומהקבינט - אני לא אשת צבא ולא מדינאית - אנא התכנסו במהירות ועשו כל עסקה. תנו לנו טיפה תקווה, אנחנו מתבוססים בדם. אני שואלת, אתם רוצים שיהיה פה 100 אלף סעידיאנים? (איציק סעידיאן - הג"ע) אין לנו כוח. אין לנו זמן, בבקשה כל מי שיכול להשפיע אנא עשו זאת".
בהמשך הטיחה דודתה של נועה בחברי הכנסת כי לא יעלה על הדעת שנושא החטופים יהפוך לוויכוח בין ימין לשמאל. "איך מדבר כזה, טרגדיה כל כך גדולה - אני אומרת שזאת שואה בגבולות המדינה - אתם מדברים על שמאל וימין? אתם מדברים על שמאל וימין? איך דבר כזה קורה?". היא חשה לא בטוב, יצאה מהדיון - והתעלפה. רופא הכנסת ופרמדיק הוזעקו לסייע לה.
ימית אשכנזי, אחותה של דורון שטיינברכר אמרה בדיון: "ביום ראשון אנחנו מציינים חצי שנה שהן שם, ואני פשוט רוצה שהגיליוטינה הזאת של הותר לפרסום על עוד חטוף שנרצח בשבי תפסיק להסתובב לי מעל הראש. מעל הראש של כולנו יש הגליוטינה ואני לא מוכנה להיות זאת שזה ייפול עליה. אנחנו מתקדמים מהר ליום ה-200, ולא נראה שהם יהיו פה גם ביום ה-200. תעזרו לנו להציל את החטופים שנמצאים שם, מספרם לצערי הולך וקטן. גם החטופים שנרצחו צריכים להגיע לקבורה בישראל והמשפחות שלהם צריכות לסגור מעגל". סימונה, אמה של דורון, דיברה גם היא בדיון: "תוציאו אותן משם. די. אי אפשר לתפוס 179 ימים שם".
איילת לוי שחר, אמה של נעמה לוי, סיפרה בדיון: "אנחנו, המשפחות של הבנות, של הנשים שם, לא היינו צריכים את הדוח של האו"ם או את התחקיר של הניו יורק טיימס. את העדויות של הנשים שחזרו מהשבי וגם את העדויות הקשות שהתפרסמו לאחרונה. מהיום הראשון לא היינו צריכים את זה כדי לדעת ולהבין את הבהילות והדחיפות. מה לא ברור? מה לא ברור בדחיפות הזאת? מדברים איתנו בדרגים השונים ומקבלי החלטות על הישגים צבאיים שאסור לוותר עליהם. ההישגים האלו חשובים בשביל להחזיר את הבנות הביתה. כל מה שהשיגו צריך להשתמש בו כדי להחזיר אותן עכשיו. דיברנו מספיק וזה הזמן לפעולה".
7 צפייה בגלריה
ירדן, אחותה של רומי גונן, מציגה את הרגעים האחרונים שבהם "נהנתה מהחיים", ב-6:28 ב-7/10
(צילום: שלו שלום )
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ פנינה תמנו שטה, אמרה כי "כינסנו את הדיון הזה כדי להאיץ בממשלה להחזיר הביתה את החטופות והחטופים. כולנו נחשפנו לעדויות. צריך להחזיר אותם ואותן הביתה. זה בידינו. זה לא גזירת גורל ואין לנו יכולת לדמיין את מה שאתן עוברים ועוברות כמשפחה. הוועדה הזאת - כמי שמפקחת על מעמד נשים ישראליות ומפקחת על הממשלה - תוציא את הפרוטוקול ונפנה בדרישה לראש הממשלה לפעול במיידי להשבתן תוך הרחבת הסמכויות של מי שמנהל את המשא ומתן".
המשך הדיון נסב סביב פועלה של השרה מאי גולן. מירב, אחייניתה של קרן מונדר, סיפרה: "ישבנו לפני תחילת המושב באו"ם למעלה מ-10 דקות. השגריר ארדן והשרה מאי גולן. היא אפילו לא ניגשה לקרן להגיד לה שלום. היא לא זיהתה אותה, ואחר כך הם התנצלו. תעשו גוגל ותבינו מי החטופים - במי עוסק המושב שאת כינסת. היא כינסה מושב באו"ם ולא זיהתה את קרן".
עדויות קשות
במהלך הדיון, השמיעה ירדן גונן, אחותה של רומי גונן, עדויות קשות עם תיאורים גרפיים. לדבריה, אלה פורסמו ברשתות - או נשמעו מצד ניצולים ואנשי זק"א. "נשים וגברים קשורים עירומים, נשרפו בעודם בחיים, לא רק קומץ, דפוס חוזר", היא אמרה. "המחבלים הגיעו עם פתקים בתוך הווסטים שלהם. בתוך הפתק היה רשום - 'אם אין זמן תהרוג, יש לך עוד קצת זמן? תייצר מום ואז תהרוג. יש לך עוד קצת זמן? תתעלל ואז תהרוג. עוד קצת זמן? תשרוף ואז תהרוג. אם יש לך מספיק זמן, תאנוס כל עוד נפשך בך כי זה מותר וזה מצדיק את ההתנגדות'".
בני המשפחות של מישל ניסבאום ואור לוי, החטופים בעזה, בריאיון ל-ynet
(צילום: אסף חן)
7 צפייה בגלריה
גיל ושי דיקמן, בני הדודים של כרמל גת. "תארו מה ציפה המחבל שיעשו בישראל כשזה ייוודע"
(צילום: שלו שלום )
"איפה אתם?", שאלה ירדן - שהקריאה גם את עדותה של עמית סוסנה. "למה אנחנו בכלל צריכות להתחנן? אני שומעת את מה שאומרים פה וזה פשוט דיסק שרוט שחוזר על עצמו 179 יום. למה אף אחד לא מתעורר? למה אתם נותנים לאחותי להיות שם? מה היא עשתה רע? הילדה בת 23, הלכה למסיבה, זה תמונה שלה. 6:28 בבוקר. התפרסם בסרטון טיקטוק לפני איזה חודשיים, פעם אחרונה שהיא נהנתה מהחיים שלה. על מה אנחנו נלחמים? מה יותר חשוב מזה? למה אף אחד לא מבין? למה לא ממנפים את הרוע הזה בעולם?".
עדויות קשות השמיעה גם שי דיקמן, בת דודתה של כרמל גת. היא בכתה לאורך כל דבריה - אבל התעקשה להמשיך את הדברים. היא הזכירה במיוחד את דברי המחבל, שאמר לעמית סוסנה, לפי עדותה, שלא תספר לישראל על שפגע בה מינית. "הקול הזה מגיע לכאן עכשיו. ישראל יודעת. המחבל, תארו לעצמכם, מה הוא ציפה שיעשו כשזה ייוודע. עכשיו כולם יודעים. אין יותר תירוצים. הקול שלהן הגיע לכאן. הקול שלהן הגיע אלינו - המשפחות. אנחנו הבאנו אותו לכאן, ומי שנמצא כאן צריך להביא אותו למי שמקבל את ההחלטה".
מפרויקט דינה 7/10 נמסר: "הדיון היום ממחיש את הצורך הדחוף בשחרור המיידי של החטופות והחטופים ואת הפגיעה המתמשכת, והסכנה שנשקפת להם לאורך היום, כל יום. גם בדיון הזה, שמענו עוד ועוד אינדיקציות וראיות לפגיעה המינית המתמשכת בחטופים ובחטופים. פגיעה, שבעניינה נקבע חד משמעית על ידי תת מזכ"ל האו"ם, כי קיימות ראיות משכנעות וברורות להתקיימותה. שוועתם וזעקתם של החטופות ובני המשפחות קרעו כל לב שנכח בדיון או צפה בו. מצער מאוד שגם כעת ישנם גורמים הבוחרים להשתלח במשפחות החטופים וטוענים, כי השבת החטופים היא לתת לחמאס לנצח".
