מאות משפחות שכולות פנו לשר הביטחון יואב גלנט בבקשה להשאיר את טקסי ימי הזיכרון כפי שהם - ו"לנהוג ביד תקיפה מול מי שרוצה לפגוע בערכים המקודשים של העם". הפנייה נעשתה על רקע מכתבן של משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן ב-7 באוקטובר וביקשו לאפשר להן לנאום בטקסים, במקום הפוליטיקאים.
במכתב הנוכחי, שעליו חתומים בין היתר בת שבע הופרט-וינברג, אימו של אלוף-משנה דרור וינברג ז"ל, נועם לוינשטרן, אחיו של אלישע לוינשטרן ז"ל, וחגי לובר, אביו של יונתן לובר ז"ל, צוין: "אנו, משפחות שכולות, פונות אליך בעקבות המכתב שנשלח אליך מטעם חלק מהמשפחות שכולות, שביקשו לשנות את כללי הטקס של יום הזיכרון ולא לאפשר לנציגי הממשלה לשאת דברים בבתי הקברות. אנו מוחים ומצרים על בקשה זו. זהו ניסיון לפגוע בסמלי המדינה ובסמלי השלטון, והפרת מסורת ארוכת שנים".
עוד נכתב בפנייה לגלנט: "באתר הרשמי של הכנסת מצוין כי היא עיגנה את יום הזיכרון בחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963. בשנת 1980 תיקנה הכנסת את שמו של החוק ואת ייעודו: 'יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא הגנה לישראל'. עוד מצוין באתר כי בטקסים המתקיימים בבתי העלמין הצבאיים מורידים את דגל המדינה לחצי התורן, אומרים תפילת 'יזכור' מיוחדת ליום זה, איש ציבור – שר בממשלה או חבר הכנסת – נושא דברים, חזן צבאי שר את תפילת 'אל מלא רחמים' ונציגי מוסדות וארגונים מניחים זרים על קברי החללים. על פי רוב, הטקס מסתיים במטחי כבוד של משמר צה"ל".
במכתב המשפחות מציינות כי בשנה וחצי האחרונות, הן עדות לרצון של קומץ אנשים לשנות את חוקים הנהוגים במדינה באמצעות הפרעות לסדר האזרחי. "הם מעזים באופן שיטתי לפגוע בחוקים ובערכים המקודשים לעם. זו איננה הפעם הראשונה שהם מגייסים נושא רגיש מבחינה לאומית, והפעם זה השכול, למען השגת מטרותיהם ויצירת תודעה בציבור של נתק, פחד ופילוג. במכתב הועלתה טענה שכיוון שיש 'מתח שיא' אין לתת לנציגי הממשלה לנאום בטקסים", כתבו המשפחות.
"מאז 7 לאוקטובר גילינו שוב עד כמה המציאות שונה מהתודעה שניסה אותו קומץ להשריש בנו", הוסיפו. "הגבורה של הרוח הישראלית באה לידי ביטוי בלחימה של אזרחים מהשורה בשדה הקרב ובהתגייסות של כוחות המילואים באחוזים חסרי תקדים, מתוך אחדות ועוצמה לאומית במטרה להכניע את אויבנו עד לניצחון המוחלט. רוח האחדות בין הלוחמים ובין העורף לחזית עוצמתית ואיתנה מתמיד. התחושה בעם היא שחיילינו הגיבורים השיגו הישגים בלתי נתפסים בכל קנה מידה – ועוד ידם נטויה. לנוכח אירועי שבת שמחת תורה והמלחמה, חווינו חיזוק עצום של האמונה בקרב הלוחמים ובקרב הציבור. העם שלנו מתחבר לשורשים ולערכים היהודיים שלו, עומד מאוחד יותר מתמיד ונותן רוח גבית לחיילינו מול אויבינו, עד לניצחון ולהשבת חטופינו היקרים".
המשפחות ביקשו מגלנט לנהוג ביד תקיפה מול מפירי סדר. "במכתב שקיבלת עולה – ובצדק – חשש גדול כי עלולות להיות הפרעות בטקסים השנה. כדי להימנע מכל הפרעה, אנו מבקשים לנהוג ביד תקיפה מול מי שרוצה לפגוע בערכיו המקודשים של העם ולאפשר לנו להתייחד עם יקירנו בצורה מכובדת. אנו, המשפחות השכולות, פונות אליך כדי לשים סוף למהלכים הפוגעים באופן שיטתי בסדר היום הלאומי ובערכים המקודשים לעם ולמדינה – הם אלה היוצרים את הכאוס ופוגעים בנו שוב ושוב. בשנה וחצי האחרונות אנחנו עדים לתופעות בזויות והתנהגות נפשעת כדוגמת לקיחת הטנק מתל סאקי, מייצג ארונות הקבורה של חללי צה"ל, מחאה פוליטית מחוץ לבתי הקברות ביום הזיכרון ועוד, שהפכו לעניין שבשגרה וגורמות סבל מיותר וכאב גדול, וגורמות לזלזול בזכר הנופלים", כתבו המשפחות.
"כבוד השר, אנו מבקשים ממך להשאיר את המסורת המכבדת הנהוגה מאז ומתמיד ולאפשר לנציגי המדינה להגיע ולנאום בטקסים. לנו, המשפחות השכולות, כל יום הוא יום זיכרון המלווה בכאב גדול על אובדננו", סיכמו המשפחות, "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא בראש ובראשונה יום אבל ממלכתי ולאומי. חשוב וראוי שנציגות ממלכתית תהיה נוכחת בטקסים ברחבי הארץ. דווקא מי שמופקד על שליחת החיילים למלחמה מטעם הציבור צריך לעמוד בטקס המבטא את המחיר ששילמנו ולהרגיש את העול והנטל הנושא על כתפיו מתוקף היותו נבחר ציבור. כך היה נהוג במדינה לאורך עשרות שנים, וכך ראוי להמשיך גם השנה ובשנים הבאות".
''אני מאוד מבינה את הכאב של המשפחות השכולות שכתבו את המכתב", אמרה בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" מירב שרם שטורך, אחות שכולה ואחת מיוזמות המכתב, "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא בראש ובראשונה יום אבל ממלכתי ולאומי שנקבע ע"י נבחרי המדינה ולכן חשוב וראוי שנציגות ממלכתית תהיה נוכחת בטקסים. לנו, המשפחות השכולות, כל יום הוא יום זיכרון וכל יום אנחנו זוכרים את יקירנו שנפלו. יום הזיכרון מיועד לכל עם ישראל כדי להתייחד עם הנופלים שלו. הטקס הקבוע המתקיים כל השנים נותן עוגן ויציבות בתקופה המורכבת בה אנחנו נמצאים".
לדבריה, אם רוצים לשנות את כללי הטקס, יש לעשות זאת בצינורות המקובלים. "אם רוצים לשנות את הטקס, צריך לעשות את זה בצורה מסודרת. עצם זה שיש כללים קבועים, זה נותן עוגן מסוים. עצם זה שעושים את הטקסיות הקבועה הזו המוכרת והידועה, זה נותן עוגן בתוך כל הכאוס הזה", ציינה.