שבוע דרמטי באיראן: ביום ראשון, במבצע שיוחס לישראל, חיסלו מתנקשים על אופנוע את בכיר משמרות המהפכה חסן סיאד חודאי. היה זה המקרה הראשון בשבוע רצוף אירועים הקשורים לאיראן, ובהם דיווח על מתקפת כטב"מים שבה נהרג מהנדס בבסיס פרצ'ין, החלטת ארה"ב שלא להסיר את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור, חשיפת הניסיונות האיראניים להסתיר את תוכנית הגרעין מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) - וגם דיון בסנאט שבו הודה שליח ארה"ב לשיחות הגרעין כי הסיכויים לחזור להסכם מ-2015 הם קלושים. לצד כל התקריות הביטחוניות והמדיניות, בימים האחרונים מתקיימות באיראן הפגנות בעקבות קריסת בניין באבדאן, ובתיעוד שהופץ ברשתות נראים תושבים מכים את ראש העיר. ynet עושה סדר בהתפתחויות האחרונות.
10 צפייה בגלריה
בוושינגטון ביקשו מישראל ש"לא לחגוג" את השארת משמרות המהפכה ברשימת ארגוני הטרור. ביידן
(צילום: AP)
חיסול בלב טהרן
חסן סיאד חודאי, שלפי דיווחים היה סגן מפקד יחידה 840 של כוח קודס במשמרות המהפכה - נורה למוות ביום ראשון בטהרן על-ידי מתנקשים שהיו רכובים על אופנוע. בהלווייתו השתתפו אלפים רבים, עדות לחשיבותו הרבה. איש לא לקח אחריות על החיסול, שבוצע סמוך לביתו של חודאי, ואף שאיראן רמזה לכך שישראל אחראית לו - היא לא האשימה אותה באופן ישיר. מנגד, ב"ניו יורק טיימס" דווח כי ישראל הודיעה לארה"ב שהיא זו שאחראית לחיסול, הדלפה שעוררה זעם בירושלים. גורמים ישראלים דרשו הסברים מהאמריקנים, והעריכו שהאחראים להדלפה הם גורמים אמריקנים שמתנגדים לפעילות הישראלית נגד איראן, וחוששים שתגרום להסלמה ותפגע בסיכויים לחזרת ארה"ב להסכם הגרעין.
10 צפייה בגלריה
איראן תפסה מכליות נפט יווניות, משרד החוץ באתונה מחה. שר החוץ היווני ניקוס דנדיאס
(צילום: shutterstock)
יחידה 840, כך אמרו ל"ניו יורק טיימס" גורמים ישראלים צבאיים, ממשלתיים ומודיעיניים, אחראית לחטיפות אזרחים - ישראלים וזרים - ולהתנקשויות בהם ברחבי העולם. היחידה הזו נחשפה לציבור בישראל בנובמבר 2020, אז חשף צה"ל כי היא אחראית לשני מקרים לפחות של הנחת מטעני חבלה סמוך לגדר המערכת בגבול סוריה. התוכנית להתנקשות בחודאי החלה להירקם ככל הנראה ביולי אשתקד, אז איכר בשם מנסור רסולי נחטף ונחקר על אדמת איראן. הסברה היא שמשמרות המהפכה גייסו את רסולי כמתנקש, וחוטפיו ביקשו לגלות מידע על מבנה הפיקוד של יחידה 840. הוא שוחרר לאחר חקירתו, והדבר פורסם בסוף חודש אפריל.
במערכת הביטחון, נציין, עוקבים בדריכות אחרי איומי הנקמה הרשמיים של איראן לאחר החיסול, בעיקר בעקבות הדיווח ב"ניו יורק טיימס" על האחראיות הישראלית. החשש הוא מאפשרות שאיראן תנקום באמצעות פגיעה ביעדים ישראלים בחו"ל. חודאי, נזכיר, היה מעורב לפי דיווחים בתכנון פעולות נגד זרים וישראלים ברחבי העולם - והיה אחראי על פעילות יחידה 840 במזרח התיכון ובמדינות הגובלות באיראן. גורמים ישראלים ציינו כי בשנתיים האחרונות הוא היה מעורב בניסיונות פיגועים נגד אזרחים ישראלים, אמריקנים ואירופים בקולומביה, קניה, אתיופיה, איחוד האמירויות וקפריסין.
מתקפת כטב"מים בבסיס הניסויים הסודי
ביום רביעי, שלושה ימים אחרי חיסול חודאי, הודיעה איראן על "תקרית" שהתרחשה במרכז המחקר הביטחוני פרצ'ין ביום שלישי, שבה נהרג המהנדס איחסאן גאד בייגי נהרג ועובד אחר נפצע. אתמול כבר דיווח "ניו יורק טיימס" כי כלי טיס בלתי-מאוישים תקפו את המתקן שבאזור טהרן, שם מפותחים טילים, טכנולוגיות גרעין וטכנולוגיות כטב"מים. לפי הדיווח, מל"טים מתאבדים מדגם קוואד-קופטר התפוצצו על מבנה של משרד ההגנה האיראני, שבו נערכים מחקרים לפיתוח רחפנים וכלי טיס בלתי-מאוישים. בעיתון ציינו כי אופן הפעולה דומה לתקיפות קודמות של ישראל, שסירבה להתייחס לדיווח. הרחפנים, שלהם טווח טיסה קצר יחסית, שוגרו מתוך איראן, לא רחוק מהמתקן בפרצ'ין.
האזהרה של גנץ
(צילום: גו-לייב)
אז מהו אותו מתקן סודי בפרצ'ין? גורמי ביטחון במערב חושדים שבבסיס זה ערכה איראן לפני יותר מעשור ניסויים הקשורים לתוכנית פיתוח הנשק הגרעיני שלה. איראן, מצידה, מנעה במשך שנים מפקחי סבא"א לבקר במתקן. התקרית האחרונה, אגב, לא הייתה הפעם הראשונה: ביוני 2020 התרחש פיצוץ עז של מצבור גז תעשייתי סמוך לבסיס, ובשנת 2014 התרחש פיצוץ עז יותר - כנראה בבסיס עצמו. ב-2012 חשפו במערב כי בפרצ'ין מתקן מיוחד שבו מנסים לפתח את מעטפת חומרי הנפץ הקונבנציונליים שיעטפו את שני חצאי הכדור של האורניום המועשר כדי להתחיל את הריאקציה הגרעינית.
ההישג המדיני של ישראל - והדיון בסנאט
ביום שלישי האחרון דווח כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, החליט סופית להשאיר את משמרות המהפכה ברשימת ארגוני הטרור הזרים של ארה"ב - דיווח שאותו אישר ראש הממשלה נפתלי בנט. מדובר אמנם בהישג מדיני משמעותי לממשלה, שנאבקה בכוונת ארה"ב מאז דווח עליה לראשונה לפני כחודשיים, אך האמריקנים ביקשו מישראל שלא "לחגוג בפומבי את ההחלטה". הדרישה האיראנית הזו, שדחקה את ארה"ב לפינה לאור הלחץ מישראל ומצד בנות בריתה במפרץ הפרסי, הייתה אחד המכשולים הבולטים להסכם בחודשים האחרונים - ולפי ההערכות, מנהיגי איראן ויתרו עליה לאחר מסע שכנועים של הדיפלומטים האירופיים. למרות זאת, בארה"ב עדיין מעריכים שהסיכויים להחייאת הסכם הגרעין נמוכים מאוד.
אחרי שבניין קרס באבדאן: תושבים רדפו והרביצו לראש העיר
(צילום: מהרשתות החברתיות)
בחודשים האחרונים, ובעיקר מאז פלישת רוסיה לאוקראינה - שגם הורידה את הסכם הגרעין מראש סדר העדיפויות הבינלאומי וגם הובילה לסנקציות מערביות חריפות על מוסקבה, אחת השותפות הבכירות בהסכם - המשא ומתן לחזרת ארה"ב להסכם תקוע. למעשה, במערב משדרים בחודש האחרון שכמעט ואיבדו תקווה להצלת ההסכם. השליח המיוחד של ארה"ב לענייני איראן, רוב מאלי, הבהיר בעצמו ביום רביעי האחרון לוועדת החוץ של הסנאט כי "הסיכויים להגיע להסכם עם איראן קלושים".
דבריו של מאלי הובילו לביקורת מצד סנאטורים דמוקרטים ורפובליקנים בכירים, שהביעו תסכול מכך שהם לא יודעים מה תהיה "תוכנית ב'" של הנשיא ג'ו ביידן במקרה שהשיחות ייכשלו. הסנאטורים הבהירו למאלי שלפי הצהרות העבר של ארה"ב - הזמן להחייאת הסכם חלף למעשה. מאלי התנצל על כך, ולצד ההצהרה כי "כל האפשרויות על השולחן" - כלומר, גם פעולה צבאית - הבהיר כי פגיעה בתוכנית הגרעין של איראן רק תאט אותה, לא תעצור אותה. גורמים דיפלומטיים ואחרים אמרו לרויטרס כי העמדה האמריקנית בנושא ההסכם השתנתה: בעוד שמוקדם יותר השנה האמינו בארה"ב שחלון ההזדמנויות להסכם עומד להיסגר בעקבות ההתקדמות האיראנית, כעת מאמינים בוושינגטון שמגבלות ספורות על התוכנית של איראן טובות יותר מלא להטיל אף מגבלה.
הסכם הגרעין מ-2015 מעניק לאיראן הקלה בסנקציות בתמורה להגבלת תוכנית הגרעין שלה. ב-2018 הודיע הנשיא האמריקני דאז, דונלד טראמפ, שארה"ב החליטה לפרוש מההסכם. הוא החזיר את הסנקציות נגד טהרן וגרם נזק גדול לכלכלה האיראנית. מאז הפרישה האמריקנית הסכם הגרעין נמצא למעשה על סף קריסה, ואיראן ביצעה הפרות רבות של סעיפים בהסכם. בסוף אפריל הזהיר הבית הלבן שאיראן "מתקדמת לפצצה", והאיצה את תוכנית הגרעין שלה.
כשמאלי התלונן על החלטת טראמפ לנטוש את ההסכם, הבהיר לו יו"ר ועדת החוץ של הסנאט - הסנאטור הדמוקרטי בוב מננדז - כי "קינה על העבר אינה אסטרטגיה להתקדם לעבר העתיד". מננדז, שהתנגד גם להסכם המקורי מ-2015, אמר שהוא לא מבין מדוע ממשל ביידן ממשיך לנהל מו"מ, ומה יעשה אם השיחות ייכשלו. מאלי השיב כי ארה"ב מוכנה להחמיר את הסנקציות על טהרן ולהגיב "לכל הסלמה איראנית" יחד עם ישראל ובעלות ברית אחרות אם החזרה להסכם תיכשל. מאלי הבטיח גם שהממשל יאפשר לקונגרס לבחון כל הסכם שייצא מהמו"מ. כך יוכלו אמנם המחוקקים לנסות ולחסום כל הסכם חדש - אך הם עדיין עלולים לעמוד בפני וטו נשיאותי.
לדיון בסנאט קדם ביקורו של שר הביטחון בני גנץ בשבוע שעבר בוושינגטון, שם נפגש עם מזכיר ההגנה לויד אוסטין ועם בכירים נוספים. ערב המראתו הצהיר גנץ - במה שהתפרש כאיום מרומז - כי "המחיר בעצירת איראן היום הוא נמוך משיהיה בעוד שנה". לדבריו, "איראן ממשיכה לצבור ידע וניסיון בלתי הפיכים בפיקוח, מחקר, ייצור ותפעול צנטריפוגות מתקדמות. היא עומדת שבועות ספורים מצבירת חומר בקיע שיספיק לפצצה ראשונה". גנץ הוסיף כי האיום מאיראן מגיע לא רק מכיוון הנשק הגרעיני, אלא גם מתוקפנותה באזור: "היא מפתחת מערכים מבצעיים עם יכולות מדויקות של טילי שיוט, טילי קרקע-קרקע וכטב"מים, לטווח של אלפי קילומטרים. כמות האמל"ח האסטרטגי הזה שנמצא בידי שלוחי איראן גדלה משמעותית בשנה האחרונה".
בינתיים, ביום רביעי האחרון ארה"ב גם הטילה סנקציות על רשת בינלאומית להברחת נפט והלבנת הון של בכירי משמרות המהפכה, שבמסגרתה נמכר נפט איראני בשווי מאות מיליוני דולרים - בין היתר לחיזבאללה. משרד האוצר האמריקני מסר כי רשת ההברחה הייתה קריטית להכנסות של איראן מנפט.
אתמול, אגב, הודיעו משמרות המהפכה שתפסו שתי מכליות נפט יווניות במפרץ הפרסי, יומיים לאחר שיוון סייעה לארה"ב בתפיסה של שתי מכליות נפט איראניות בגין הפרת סנקציות בים התיכון. הארגון הצבאי האיראני לא ציין את העילה לתפיסת המיכליות, ומשרד החוץ של יוון מחה בפני השגריר האיראני במדינה על התפיסה. משרד החוץ באתונה אף הזהיר מפגיעה ביחסים בין איראן לאיחוד האירופי, שיוון חברה בו.
המידע שנחשף ב"ארכיון הגרעין"
בעיתוי מעניין, השבוע גם חשף עיתון וול סטריט ג'ורנל כי מסמכי "ארכיון הגרעין", שסוכני המוסד גנבו מטהרן ב-2018, הראו כיצד ניסה משטר האייתוללות לסכל חקירה שניהלה סבא"א - ולהסוות מפני פקחיה את ניסיונו לפתח נשק גרעיני לפני כשני עשורים. לפי העיתון, איראן ניצלה מסמכים פנימיים מהחקירות שניהלה נגדה סבא"א כדי לדעת מראש מה יהיו השאלות שיפנו אליה הפקחים – ולפחות באחד המקרים להיערך מראש לבדיקה שהתכוונו לבצע באחד מאתרי הגרעין שלה.
10 צפייה בגלריה
פקח סבא"א וצנטריפוגות איראניות. טהרן ניסתה להסוות, סבא"א קבעה: עד 2003 היא התכוונה לפתח פצצה
(צילום: AP)
ב"וול סטריט ג'ורנל" ציינו כי הדיווח מתבסס הן על גורמי מודיעין מהמזרח התיכון והן על מסמכים שהעיתון קיבל לידיו, מסמכים שנכללו כאמור ב"ארכיון הגרעין" שחשף המוסד – ארכיון ענק של 100,000 מסמכים שנחשף לפני ארבע שנים. גורמי המודיעין אמרו כי הדוחות הפנימיים של סבא"א שהגיעו לידי איראן סווגו כחשאיים, והם הופצו בקרב פקידים שונים בתוכנית הגרעין שלה, לצד מסמכים איראניים אחרים, בין 2004 ל-2006. בכמה מהמסמכים, כך לפי הדיווח, גורמים איראנים ציינו כי "שיטות מודיעיניות" אפשרו להם להשיג את הדוחות הפנימיים הללו.
השגת הדוחות הפנימיים, כך הסביר פקח לשעבר בסבא"א ל"וול סטריט ג'ורנל", מהווה "פגיעה משמעותית בביטחון המידע" בסוכנות הגרעין, שהינה אחת מסוכניות האו"ם. הפקח לשעבר, דייוויד אולברייט שכיום עומד בראש "המכון לשלום ולביטחון בינלאומי", הוסיף כי בעזרת המסמכים הפנימיים יכלו האיראנים לדעת מה חוקרי סבא"א יודעים בנוגע לתוכנית הגרעין שלהם – ולנסח תשובות באופן שבו יודו רק במה שסבא"א כבר יודעת, ומנגד להסתיר בצורה טובה יותר מידע אחר.
למרות הכול, בדיווח בעיתון הדגישו כי סבא"א הצליחה בחקירותיה לקבוע בעשור שעבר כי איראן הובילה "מאמץ מתואם" לפיתוח נשק גרעיני, לפחות עד 2003. איראן, נזכיר, מכחישה מכל וכל שתוכנית הגרעין שלה נועדה לצרכים צבאיים, אך במערב מאשימים שניהלה לפחות עד אותה תקופה תוכנית של ממש לפיתוח פצצה. בישראל טוענים שגם לאחר מכן המשיכה איראן בניסיונות לפתח נשק גרעיני. הפרטים המלאים על הניסיונות האיראניים לסכל את חקירת סבא"א - כאן.
בינתיים, בימים האחרונים מתקיימות מדי לילה באיראן הפגנות מחאה בעקבות קריסת בניין בן 10 קומות באבדאן שבדרום-מערב המדינה. בקריסה נהרגו 28 בני אדם לפחות ונפצעו 37, ועד כה נעצרו 13 בני אדם בגין "עבירות בנייה". בתיעוד שהופץ השבוע מאבדאן נראים תושבים רודפים אחרי ראש העיר חוסיין חמידפור, ומכים אותו. לקריסה, כך נראה, קדם מחדל: עיתונאי מקומי דיווח שכבר בשנה שעברה הביע חשש בנוגע לתהליך הבנייה של אותו מגדל. הוא פרסם תמונות שבהן נראו קומות ששקעו, והוא טוען לשחיתות בתהליך מתן אישור הבנייה לפרויקט.
המפגינים, שמוחים באבאדאן אך גם בכמה ערים נוספות, מאשימים את אנשי העירייה, הקבלן והגופים המפקחים בשחיתות, ברשלנות ולפיכך גם באחריות לאסון. כפי שהיה בהפגנות אחרות באיראן, תושבים דיווחו על שיבושים בשירותי האינטרנט, לכאורה כדי לעצור את השימוש ברשתות החברתיות ולמנוע הפצת סרטונים של שוטרים נוקטים אלימות קשה נגד מפגינים.
