מיד לאחר פרסום גזר הדין של עמירם בן אוליאל - רוצח משפחת דוואבשה מהכפר דומא - פרסמו כמה עשרות רבנים קריאה שכותרתה "ושפטתם צדק - נותנים תקווה לעמירם. שמים קץ לעלילה". כמו על רקע המחתרת היהודית בשנות ה-80, כמו אחרי הטבח במערת המכפלה ולאחרונה גם אחרי רצח עאישה א-ראבי סמוך לרחלים, ממשיכים רבנים בכירים בציונות הדתית לטמון ראשם בחול, לחרף את מערכות המשפט והצדק של מדינת ישראל ובעיקר לספר לנו שאין מציאות של יהודים רוצחים, מחבלים, שפלים. תמיד זו "עלילה".
האמת כמובן הפוכה לגמרי. רק בשנים 2015-2013 היו חמישה ניסיונות להצית בתים מיושבים של פלסטינים בשטחי יהודה ושומרון. בארבעה מהבתים היו פתחי מילוט לגג או לחצר אחורית והמשפחות ניצלו. בבית משפחת דוואבשה בכפר דומא לא היו פתחי מילוט וכך נגזר דינם ההורים סעד וריהאם והתינוק עלי למות בשרפה ובחנק.
על הבתים האחרים רוססו כתובות גרפיטי כמו בכפר דומא: "ד"ש מעדן" ו"נקמה" (סינג'יל ב-14 בנובמבר 2013); "נקום נקמת דם עבדך השפוך" ו"מוות לערבים" (חירבת אל פאלח ב-23 בנובמבר 2014); "נקמה" ו"מלכות ישראל" (חירבת דיראת ב-31 בדצמבר 2014), ו"נקמה" ו"ד"ש מעצורי ציון" (כפר ביתולו ב-22 בדצמבר 2015). קו ישיר מחבר בין ההצתות.
מאוד קל לתקוף את שיטות החקירה של שב"כ כשהחשוד יהודי והקורבנות פלסטינים, אבל בתי הסוהר מלאים ברוצחים פלסטינים כמו עמירם בן-אוליאל. לא שמענו על אחד מהם שהודאתו נפסלה כיוון שנחקר בעינויים. לעומת זאת, ההודאות שניתנו על ידי בן-אוליאל נפסלו בבית המשפט.
גזר הדין של עמירם בן-אוליאל
(צילום: נדב אבס)
וכך נכתב בספר "תורת המלך" על הריגת תינוקות וילדים של האויב: "ועל כל פנים אנו למדים שיש סברא לפגוע בטף אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו. ובמצב כזה הפגיעה תכוון דווקא אליהם".
בהערת שוליים בתחתית העמוד כותבים מחברי הספר: "ובאופן פשוט גם הם (הטף, ג.ג) מרוויחים מזה כי אחרת יגדלו בצורה לא מתוקנת וממילא נצטרך להורגם".
גינזבורג חתום על מודעת התמיכה בעמירם בן-אוליאל יחד עם הרב יצחק שפירא - אחד ממחברי הספר "תורת המלך" ומי שמשמש ראש ישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר. גינזבורג הוא קו ישיר המחבר בין הפרשות שבמרכזן עומדים גולדשטיין ובן-אוליאל.
כיצד בדיוק התפללו בראש השנה אותם רבנים התומכים במי שבית משפט בישראל פסק פה אחד שרצח שלושה בני משפחה פלסטינית בשנתם ואמרו בין היתר "חמול על מעשיך"?
מי שאדישים לתינוק פלסטיני שנשרף למוות בשנתו, מי שאדיש לרצח של אימא פלסטינית לשמונה ילדים כתוצאה מהטחת אבן גדולה בראשה, מי שמפרסם חוברות שבח לרוצח של 29 מתפללים פלסטינים – אדישים גם לאלוהים שבצלמם נבראו כל האנשים הללו.
אלוהים, לעומת זאת, לא שוכח ולא ישכח: "כי זכר כל המעשים לפניך בא ואתה דורש מעשה כולם" (מתוך תפילת מוסף לראש השנה).
- ד"ר גדי גבריהו הוא יו"ר פורום תג מאיר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
