מאז תחילת המלחמה סימן חיל האוויר הישראלי שתי הצלחות דרמטיות במעוז חיזבאללה ברובע הדאחייה בביירות: החיסול של סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס סאלח אל-עארורי בינואר, והמהלך הדומה שהביא בשבוע שעבר למותו של בכיר ארגון הטרור השיעי פואד שוכר. מה משמעות השתלטות ארגונו של חסן נסראללה על הרובע, ומה כוללת ההיסטוריה שלו? ynet עושה סדר.
היסטוריית רובע הדאחייה
(צילום: ירון ברנר)
את עיר הבירה של לבנון ניתן לפצל לשני חלקים מרכזיים: ביירות העיר המרכזית ו"ביירות רבתי" שכוללת שטחים נרחבים סביב העיר עצמה. רובע הדאחייה הוא פרבר שיעי שממוקם מדרום-מזרח למרכז ביירות, משתרע על שטח של כ-29 קילומטרים רבועים, וכולל את האזור שבין חופי דרום ביירות ועד תחילת הר הלבנון מזרחית לבירה.
הרובע נחשב לאזור צפוף מאוד. יש בו ריכוז שיעי גבוה, אך מתגוררים בו גם נוצרים מרונים. מונא פואז, מרצה באוניברסיטה האמריקנית בביירות וחוקרת היסטוריה עירונית, העריכה בסוף השבוע שעבר בריאיון לערוץ ה-BBC בערבית כי ברובע מתגוררים יותר מ-600 אלף איש. מספר התושבים בדאחייה גדל משמעותית בעשור האחרון, לאחר שפליטים סורים נמלטו מהמלחמה בארצם וביקשו מקלט בלבנון.
זירת התקיפה בדאחייה
(צילום: רויטרס)
הדאחייה היה בעבר מקום משכנם של כמה כפרים חקלאיים קרובים לביירות. אזור חארת חריכ, עיירה בפרברי רובע הדאחייה, שהותקף פעמיים במסגרת המלחמה הנוכחית, היה בעבר מהחשובים בכפרים. לדברי החוקרת פואז, אזור חארת חריכ היה מלא במטעי לימון ונודע ביופיו ובבתי הספר והפעילות הנוצרית בתחומו. בשנות ה-50 של המאה ה-20 החלה עקירה לאזור הדאחייה מדרום לבנון ומאזור אל-בקאע במזרח העיר, בעקבות עוני והצורך במציאת עבודה.
"כתוצאה מאותה עקירה, הכפרים שמקיפים את ביירות התרחבו ובהמשך הפכו לפרברי הבירה", סיפרה החוקרת פואז. באותה תקופה האזור עדיין לא נקרא הדאחייה. הרובע של היום כולל אזורים רבים, שהבולטים מהם נקראים א-שיאח, בורג' אל-בראג'נה, ביר אל-עבד וא-לילכי. לאחר השתלטות חיזבאללה על הרובע, הוא הקים בדאחייה מנגנון ביטחון מיוחד והקצה בתוך הפרבר שטח לפעילותו שמכונה "כיכר הביטחון".
לפי החוקרת פואז, בזמן מלחמת האזרחים בלבנון בין 1975 ל-1990 חלה התרחבות משמעותית באזור. עם פתיחת מלחמת לבנון הראשונה ב-1982, תושבים רבים מעיירות דרום לבנון עברו לדאחייה. באמצע שנות ה-70 הוקמו באזור כמה שכונות עוני. פואז מספרת כי בשנות ה-70 כבר קמו באזור מרכזים שיעיים, וכי בסוף שנות ה-80, אחרי שחיזבאללה התיישב בדאחייה, זהות האזור השתנתה והתווספה אליו זהות דתית ופוליטית חדשה.
"ניסיון למחוק את המרכז הפוליטי של חיזבאללה"
לדברי החוקרת, הפרבר שהיה ידוע כמקום עני ומנודה הפך עם עליית חיזבאללה לבעל זהות פוליטית חזקה, ולאזור התנגדות דתי ומחויב. "ב-2006 (בזמן מלחמת לבנון השנייה), כשישראל תקפה את חארת חריכ, הייתה תחושה חזקה שהיא מנסה למחוק את המרכז הפוליטי של חיזבאללה", אמרה פואז. היא ציינה כי בתקיפות צה"ל לפני שני עשורים נהרסו לחלוטין יותר מ-250 מבני מגורים בחארת חריכ.
העיירה המעורבת בפרברי רובע הדאחייה נחשבת למעוז הפוליטי של חיזבאללה. היא כוללת את המטה הפוליטי, את משרדי הנציגים, משרדי מועצת השורא, ומוקדים חשובים נוספים עבור הארגון. שתי התקיפות הישראליות שבהן חוסלו בכירי חמאס וחיזבאללה בהפרש של חצי שנה אירעו במרחק של כמה מאות מטרים בלבד. צמוד לדאחייה נמצא נמל התעופה הבינלאומי על שמו של ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי שנרצח ב-2005. המתחם עלה באחרונה לכותרות אחרי שה"טלגרף" הבריטי פרסם שחיזבאללה מאחסן בנמל אמצעי לחימה.
צה"ל מודיע רשמית: חוסל פואד שוכר, "המפקד הצבאי הבכיר ביותר בחיזבאללה"
(צילום: דובר צה"ל )
עד כמה חיזבאללה שולט באזור הדאחייה ניתן היה לראות בשעות שאחרי חיסול בכיר הארגון שוכר. התקשורת הערבית שהגיעה לזירת האירוע נתקלה בחסימות ובאלימות. ב"אל-אחבאר" הלבנוני, שמזוהה עם חיזבאללה, נכתב כי כתבת "סקיי ניוז" כריסטין קרופורד "למדה שיעור בעיתונאות מתושב חארת חריכ".
בסרטון שפורסם ברשת ניתן היה לראות את הכתבת ננזפת על-ידי תושב מקומי, אחרי שכינתה את חיזבאללה "מיליציה". העיתון הלבנוני טען כמובן לסיקור מוטה של התקשורת נגד חיזבאללה. בנוסף, ברשתות החברתיות הופץ אז סרטון שתיעד תקיפה של צוות הרשת הלבנונית MTV, שניסה לצלם בזירה. כמו כן פורסם סרטון של תקיפת כתב אל-ג'זירה במהלך שידור מהשטח.
