כבר חודשים שלילי, נערה בת 16 ממרכז הארץ נאלצת ללמוד בזום. היא, בכיתה י"א, ואחיה שבכיתה י' חולקים מחשב אחד ומנסים "להתחלק בשיעורים". פעמים רבות יש להם שיעורי זום מקבילים, מה שגורם לאחד ללמוד דרך המחשב ולשני ללמוד, או לנסות ללמוד, דרך הנייד.
"שיטת הלימוד הקיימת יוצרת פער בין התלמידים ומרגישים את זה", היא מספרת לנו. "יש ילדים שההורים שלהם רוב הזמן בבית, יש ילדים שיש להם כסף למורים פרטיים. במצבים כאלה הרבה יותר נוח ללמוד במתכונת הנוכחית. אימא שלי לא יכולה לשבת איתי ללמוד כי היא בעבודה כל היום ואין לי מורה שתהיה איתי. אין לי תמיכה בכלל, וזה הופך את ההצלחה שלי בלימודים להרבה יותר קשה ומורכבת".
לילי מגיעה למרכז נוער של עמותת עלם ונעזרת במתנדבים ובצוות בשיעורי הבית והבנת החומר, "אני מרגישה שנוצרים לי פערים בלימודים שאני לא מצליחה להשלים", היא מספרת בתסכול. "אם אני מפספסת שיעור מאוד קשה להשלים את החומר. אני מנסה להיעזר בהורים שלי, אבל הם עובדים קשה ואין ממש במי להיתמך".
"אני רוצה להצליח בבגרויות וזה קשה בלי יחס אישי. אם היינו יכולים להרשות לעצמנו מורה פרטית שיכולתי לשבת איתה, לשאול שאלות, ללמוד אחד על אחד - זה היה אחרת. לא הייתי מפגרת ככה בחומר. יש הרבה ילדים שלא יכולים להרשות את זה לעצמם וזה מאוד מתסכל".
שיעור בהרחבת פערים
השבתת מערכת החינוך לסירוגין, ההוראה מרחוק על כל כשליה, הקושי של תלמידים רבים ללמוד בזום והחשש מפערים מצטברים הביאו הורים רבים לשכור מורים פרטיים לילדיהם. אלא שבינתיים הורים אחרים שידם אינה משגת מעדיפים להפוך בעצמם למורים בשל חוסר היכולת לממן מורים פרטיים ‑ והפערים בין התלמידים השונים גדלים.
בימי שגרה עיקר התלמידים הנעזרים בשיעורים פרטיים לומדים בכיתות הגבוהות, לקראת בחינות הבגרות, אך כעת גם הורים לתלמידים הלומדים בכיתות א' נאלצים להיעזר במורים חיצוניים.
במצב שנוצר, מעמיקים הפערים הקיימים ממילא בין תלמידים שהוריהם מסוגלים לממן שיעורים פרטיים לבין הורים שאינם מסוגלים - בימים של אבטלה, חל"ת וחוסר ודאות תעסוקתית. מחירו של שיעור פרטי נע בין 100 ל-150 שקלים.
סלי טוביאק פרנק מרחובות, עובדת סוציאלית ואימא של ליאור ואריאל תלמידי כיתה א', נאלצה לשכור מורים לשיעורים פרטיים לילדיה.
"אריאל וליאור שרק עלו לכיתה א' לא הספיקו ללמוד דבר משום שבתי הספר נסגרו", מסבירה טוביאק פרנק. "כאימא עובדת שחוזרת הביתה כל יום בערב, אני צריכה לשבת ללמד אותם לקרוא ולכתוב ולדאוג שיגישו משימות למורה".
"המצב הזה אילץ אותי לקחת מורים פרטיים שילמדו אותם להכיר את האותיות ואת כל החומר הלימודי שהיו אמורים ללמוד בכיתה. בכיתה א' לומדים את מיומנויות הלמידה הבסיסיות ואסטרטגיות למידה ואם לא לומדים אותם צוברים פערים", הוסיפה.
לדבריה, "ילדים שעלו מהגן לכיתה א' אמורים ללמוד בכיתה עם מורה, ללמוד לשבת ליד שולחן, למידה קבוצתית ופרטנית ואת כל אלה לא ניתן ללמד בזום. מדובר במעבר מאוד משמעותי בחייהם. ההורים אינם מיומנים ללמד את הילדים קריאה וכתיבה או לבדוק האם הם קוראים כפי שהמורה ביקשה".
(צילום: חגי דקל)
טוביאק פרנק אומרת כי במסגרת עבודתה היא נחשפת לפערים הגדולים בין ילדים להורים עובדים לילדים שהוריהם אינם עובדים, ובין ילדים להורים שידם משגת לאלה שידם אינה משגת. "ישנם בתים בהם הילדים אינם נכנסים לזום כיוון שההורים אינם יודעים איך ואינם יכולים לסייע לילדיהם", הסבירה.
אילון עומסי, תלמיד י"ב' מחדרה נאלץ להיעזר בשיעורים פרטיים. "הלימודים בזום מאוד מאתגרים, בבית יש הרבה דברים מסיחים, קשה להתרכז כי יש הרבה גירויים שמפריעים לקשב", אמר. "כל חיינו הורגלנו להגיע לבית הספר וללמידה של לשבת מול מורה, ועכשיו הכל עובר לזום וזה לא עובד. קשה ללמוד, יש קטיעות בשידור והזום נגמר אחרי 40 דקות, לוקח זמן עד שנכנסים".
עומסי מספר כי הוא חושש שלא יקבל את תעודת הבגרות. "אני נאלץ לקחת שיעורים פרטיים בפיזיקה, אנגלית ובקרוב מתמטיקה. והרשימה רק מתארכת. ההורים משלמים למרות שהתקופה קשה לכולם, אבל כולנו מבינים שאם לא נדאג לעצמנו, לא תהיה לנו תעודת בגרות".
(צילום: ערוץ כנסת)
ברוך שטיצקי תלמיד כיתה ח' מקריית אונו סיפר כי ככל שהשבתת בתי הספר נמשכת קשה מאוד ללמוד בזום. שטיצקי נאלץ להיעזר במורים פרטיים בערבית, עברית, מתמטיקה ואנגלית .
"אני מעדיף ללמוד בכיתה בבית הספר ולא בזום", הסביר שטיצקי. "בזום קשה ללמוד ולהתרכז, לפעמים יש תקלות במסכים או לא מסבירים טוב ואין נגישות למורה כמו שיש בכיתה. מאוד קשה ללמוד ולהתנהל כך. כדי שלא אצבור פערים ההורים הציעו שאקבל שיעורים פרטיים".
"החוסן הלאומי והחברתי של ישראל על כף המאזניים"
דינה מהגליל, אימא של תלמיד כיתה ח', מסבירה מדוע החליטה לקחת מורה פרטי למתמטיקה שילמד את בנה: "למעלה משבעה חודשים לא התקיימה למידה פיזית בכיתה. הילדים מבלים את רוב הזמן בבית. המצב הזה מטריד אותנו, כי אין אופק יציאה ולא ברור עד כמה הלמידה מרחוק תימשך. השילוב הזה של חוסר וודאות ביחד עם זה שהתלמידים יושבים בבית, במסגרת שהיא איננה המסגרת הרגילה שלהם ללימודים – זה מצב שיוצר למעשה, חוסר מסגרת".
לדבריה, "אף על פי, שבית הספר יצר מבנה שבועי ומערכת שיעורים, אנחנו מרגישים שקשה מאוד לקיים תהליך למידה אמיתי בזום, משום שיש צורך בדמות מוסמכת לכך, שמלווה את התלמיד בלמידה שלו. בעיקר התחלנו לחשוש שהמרכיב של ההנעה העצמית של הילד שלנו הולך ומידרדר. הוא אמנם קם בזמן, נכנס לשיעורים ומבצע את המטלות, אך אנחנו לא מזהים תהליך חינוכי ולימודי במסגרת הקיימת היום ואנחנו מודאגים מכך שהוא יאבד כישורים מאוד בסיסיים וילך וישקע. לכן לקחנו מורה פרטי למתמטיקה – שזה מקצוע מאוד קריטי, על מנת שהמורה יעשה אתו את תהליך הלמידה החשוב הזה".
ד"ר איריס בן דוד מאוניברסיטת בר אילן ציינה כי על פי המחקר, קיימים קשרים בין דוריים המשפיעים על סיכויי ההצלחה של ילדים במערכת החינוך. כך למשל, בישראל, סיכויי ההצלחה בבחינות הבגרות של תלמידים להורים מרקע מבוסס או להורים בעלי השכלה גבוהה גבוהים פי 5 בהשוואה לעמיתיהם.
(צילום: אורי דוידוביץ)
"חשיבות החינוך הציבורי מודגשת ביתר שאת בעיתות משבר", מדגישה בן דוד. "למידה מרחוק באמצעות כלים טכנולוגיים לא מאפשרת גישה לכל תלמיד ובפרט לא גישה שוויונית. בעקבות כך עולים פתרונות כמו למשל שיעורים פרטיים בהם מוצמד מורה לתלמיד בעת השיעור בזום ולאחריו. פתרונות אלה מדגישים עוד יותר את הקשרים הבן דוריים בחינוך ועלולים להרחיב את הפערים".
היא ציינה כי התפלגות ההישגים של התלמידים במבחני הישגים בינלאומיים ובמבחנים מקומיים מאופיינת בפערים רחבים ולמידה שאינה נגישה לכולם עלולה להרחיב את הפערים הגבוהים עוד יותר.
"פערים בחינוך הם הבסיס לפערים כלכליים חברתיים עתידיים. אנחנו לא יכולים להגדיל את הפערים בין התלמידים שלנו עוד יותר. החוסן הלאומי והחברתי של ישראל מונח על כף המאזניים. חברה שהלכידות החברתית שלה נמוכה עשויה לערער את מאזן הכוחות ואת היציבות במדינה. ילדים שלא זכו לחינוך שוויוני איכותי עלולים לפתח דפוסים רגשיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים שלא יקדמו אותם ואת ישראל".
בן דוד אמרה כי יש לקרוא לכל קובעי המדינות ולבקש שוב "להחזיר את הלמידה למתחם הציבורי. בין אם בבית הספר או בכיכר העיר, בין אם בשטחים פתוחים או בקפסולה, יש לנקוט מדיניות שמקדמת למידה שוויונית".
"המערכת צריכה לפעול כדי לא להשאיר תלמידים מאחור"
ד"ר יעל גרינשטיין, מהחוג לחינוך במכללה האקדמית תל חי אמרה כי הגבולות שהיטשטשו בין הבית לבית הספר והחשיפה של תהליכי הלמידה הבית ספריים בפני ההורים מחזקים את מעורבות ההורים בתהליכי למידה של ילדיהם, והופכים אותם לגורם אחראי מרכזי בתהליך זה, שנמשך כבר זמן רב. אחריות זו מובילה הורים להיות אקטיבים ולפעול בדרכים שיקדמו את ילדיהם.
"הורים רבים, כולל הורי תלמידים בבתי ספר יסודיים, שמוטרדים גם מההתקדמות האיטית בחומרי הלימוד באמצעות הלמידה מרחוק, בעיקר במקצועות כמו אנגלית ומתמטיקה, וגם מיכולתם המצומצמת כהורים לספק עזרה פדגוגית מקצועית לילדיהם, פונים לעזרה חיצונית בתשלום. שוק השיעורים הפרטיים שיוצר אפליה ואי שוויון בימים כתיקונם, מחריף את הפערים בתקופה מורכבת זו", אמרה. "הכיתות שהילדים יחזרו אליהן יהיו הטרוגניות יותר, ועלול להיווצר תהליך הסללה גם בכיתות נמוכות שיסווג תלמידים לפי רמות התקדמות שונות, ועלול לתייג את התלמידים החלשים יותר ולהשאירם מאחור".
(צילום: אבי חי, חגי דקל)
לדבריה, "עזרה חיצונית עלולה להפוך לממוסדת יותר ולשמש תחליף פונקציונלי ממוקד למידה לבית הספר, שמטרותיו הן רחבות יותר וכוללות היבטים חברתיים, תרבותיים וערכיים. לא ניתן למנוע מהורים לפעול למען ילדיהם, אבל המערכת צריכה להיערך ליום שאחרי בדרכים שלא ישאירו ילדים מאחור - מערכי סיוע מתוגברים ועזרה פרטנית. גם רשויות ומועצות מקומיות יכולות לשתף פעולה עם בתי ספר ולספק תגבורים בשעות הפנאי, להפעיל תכניות סיוע ותמיכה כדי שכל התלמידים יקבלו את מה שנמנע מהם תקופה ארוכה, ללא יכולת לפצות על כך בדרכים חיצוניות".
ד"ר סלעית רון, ראש החוג לחינוך והוראה לכיתות היסודי במכללת אורנים, סיפרה כי בחשבון הפייסבוק שלה נתקלה במודעה: "שתי משפחות במודיעין מחפשות מורה פרטית". תיאור התפקיד כלל סיוע לילדים הצעירים בגילי היסודי בלמידת השיעורים הניתנים בהוראה מרחוק מבית הספר.
לדבריה, המודעה הזו היא סימפטום לתופעה רחבה יותר. מאז החלה הלמידה המקוונת, אי השוויון בישראל מעמיק. דובר רבות על מחסור באמצעי קצה ומגבלות הרשת באזורים מסוימים בארץ, דבר שגורם לכך שתלמידים מקהילות שלמות לא נגישים כלל לתכנים הנלמדים. אבל מעבר לכך, גם באזורים ממעמד הביניים, בהם יש לתלמידים מחשב, תקשורת ומרחב ללמידה - עדיין יש קשיים.
תלמידים צעירים מתקשים לשבת בשיעורי זום לאורך זמן, הלמידה מוגבלת והמורה מתקשה במקרים רבים להגיע לכלל התלמידים ולסייע להם להתקדם וללמוד בקצב ובאופן המותאם להם. משפחות מבוססות מצאו לכך פתרון באמצעות העסקת מורים פרטיים שיסייעו לילדים ללמוד ולהתקדם. תופעה שרק מעמיקה את הפערים.
פתרון יצירתי לקושי נמצא בעיריית תל אביב, שחילקה מחדש את כוח ההוראה בעיר והצמידה לכל קבוצה קטנה של תלמידים מחנכת שמלמדת ומלווה אותם בתהליך ההתפתחות האישי.
