ההחלטה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לפלוש לאוקראינה סיבכה אותו בבוץ האוקראיני, עם רבבות חיילים הרוגים ומלחמה ללא סוף באופק. כעת, שנה וארבעה חודשים בדיוק אחרי הפלישה, אותה החלטה מובילה גם לעימות פנימי חסר-תקדים במעצמה הגרעינית. פוטין הבטיח הבוקר (יום שבת) להביס בכל דרך את המרד שבו פתח נגד הצבא מנהיג ארגון שכירי החרב "קבוצת וגנר" יבגני פריגוז'ין – מי שעד עתה היה בעל בריתו הקרוב, וסייע באמצעות לוחמיו לקדם את האינטרסים הרוסיים לא רק במזרח אוקראינה אלא גם באפריקה ובמזרח התיכון. אז מי הוא בדיוק פריגוז'ין, ומה הוא רוצה להשיג בהתקוממות הצבאית שלו?
פריגוז'ין, בן 62, נולד וגדל כמו פוטין בעיר סנט פטרבורג, שבעידן הסובייטי נקראה לנינגרד. בשנות ה-80 של המאה שעברה נשלח למאסר ממושך, אחרי שהורשע בהונאה וגניבה. ב-1990, כשברית המועצות קרסה, שוחרר מהכלא אחרי תשע שנים. פריגוז'ין הקים לאחר שחרורו דוכן למכירת נקניקיות, והצליח להתפתח בענף המסעדנות בצל הכאוס שהתחולל באותן שנים ברוסיה. הוא פתח מסעדה יוקרתית בסנט פטרסבורג שאליה הגיעו לקוחות עשירים ומוכרים, בהם הנשיא-לעתיד פוטין, שבאותן שנים עבר מה-KGB הסובייטי לפוליטיקה.
חברת הקייטרינג שפריגוז'ין הקים, "קונקורד", החלה בהמשך לעבוד עם הקרמלין, וכך הוא זכה לכינוי "השף של פוטין". באמצעות חוזי עתק שקיבל מהשלטונות, כאלו שמסגרתם סיפקה למשל החברה שלו ארוחות לתלמידים בבתי הספר הרוסיים, צבר פריגוז'ין הון עצום המגיע למיליארדים רבים, ובעזרתם הקים גם את ארגון שכירי החרב "קבוצת וגנר". חייליו של פריגוז'ין ב"ווגנר" הואשמו לאורך השנים באין ספור פשעים נגד האנושות והוצאות להורג בזירות המלחמה שבהן הם פועלים, מאוקראינה, דרך סוריה ועד למרכז אפריקה.
שכירי החרב לקחו חלק בקרבות במזרח אוקראינה מאז פרוץ הסכסוך שם ב-2014, אבל המעורבות שלהם בקרבות גברה דרמטית מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר אשתקד – ובעיקר אחרי הכישלון הרוסי לכבוש בימים הראשונים של המלחמה את הבירה קייב. שכירי החרב – רבבות מהם אסירים לשעבר שפריגוז'ין גייס מבתי הכלא ברוסיה בתמורה להבטחה לחנינה אם ישרדו את הקרבות – מילאו חלק מרכזי בקרב על העיירה בחמוט, הקרב הארוך ביותר שהתנהל במלחמה, ובחודש שעבר טענה רוסיה כי השיגה בו סוף-סוף ניצחון. עשרות אלפי חיילים משני הצדדים נהרגו לפי הדיווחים בבחמוט, המונים מהם מ"ווגנר".
פריגוז'ין שמר עד השנה שעברה על פרופיל ציבורי נמוך יחסית – ובמשך שנים לא אישר את הדיווחים על כך שייסד את "קבוצת וגנר". אף שהדבר היה ברור לכל, הוא עשה זאת רק בספטמבר אשתקד. במערב היה מוכר לפני המלחמה בין היתר בשל "מפעל הטרולים" שבהפעלתו הואשם בעשור שעבר על ידי ארה"ב: בוושינגטון טענו כי הוא לקח חלק פעיל בהתערבות הרוסית בבחירות 2016, שבמסגרתה הפיצה מוסקבה "פייק ניוז" כדי לעזור לדונלד טראמפ לנצח את הילרי קלינטון.
אבל בחודשים האחרונים, מאז ההכרה הפומבית שלו בהובלת "קבוצת וגנר", הפך פריגוז'ין לנועז יותר ויותר בהצהרותיו הפומביות, והפך לדמות פוליטית ודומיננטית למדי ברוסיה. הוא תקף שוב ושוב, לעתים קרובות בשפה בוטה למדי, את הנהגת הצבא הרוסי והאשים אותה בכישלונות שספגו כוחותיו של פוטין בשנה שעברה, בכללם הנסיגה מהשטחים הכבושים בחרסון ובחרקוב. העימות בינו לבין הצבא הרוסי החריף במהלך הקרבות הקשים על בחמוט, ופריגוז'ין האשים ששר ההגנה סרגיי שויגו והרמטכ"ל ולרי גרסימוב מונעים ציוד ותחמושת מלוחמיו ומחבלים בכוונה בהתקדמותם. בחודש שעבר, לפני שהעיירה נכבשה, הוא אף איים להסיג ממנה את כוחותיו.
מאז המשיך לתקוף את הנהגת הצבא הרוסי, ולאחרונה אף האשים שהגנרלים של פוטין משקרים לו על מה שמתחולל בקרבות וכי המצב בשטח גרוע הרבה יותר מבחינת מוסקבה, שפומבית מצהירה כי היא הודפת בהצלחה את מתקפת-הנגד האוקראינית שנפתחה החודש. לאורך כל החודשים הללו לא מנע ממנו פוטין לתקוף את שר ההגנה והרמטכ"ל שלו, אף שכל רוסי אחר שהיה מעז להשמיע ביקורת מתונה הרבה יותר היה נשלח מיד למעצר במסגרת הדיכוי הנרחב שמפעיל הקרמלין – ובמערב העריכו כי פריגוז'ין ממשיך ליהנות מקרבה לנשיא הרוסי.
בעיתון "ניו יורק טיימס" מדווחים כי גורמים המכירים את פוטין מעריכים שהוא האמין כי פריגוז'ין הוא עדיין משרת נאמן, שבביקורת שלו מפעיל לחץ חיוני על המערכת הביטחונית הרוסית, בעוד אחרים מעריכים כי ייתכן שהקרמלין עמד מאחורי הביקורת של פריגוז'ין נגד שר ההגנה שויגו – על מנת להסיט את האשמה בכישלונות בשדה הקרב מפוטין עצמו. במסמכי הפנטגון שהודלפו דווח בין היתר על פגישת פיוס בין הצדדים שפוטין הוביל בתחילת השנה, מן הסתם ללא הצלחה.
פוטין, ראוי להדגיש, הביע אמון בהנהגת הצבא שלו ובמהלך שנתפס כמכה עבור פריגוז'ין מינה בתחילת השנה את הרמטכ"ל גרסימוב להוביל את מה שהוא מתעקש לכנות "המבצע הצבאי המיוחד" באוקראינה. בחודש האחרון נראה גם שהקרמלין ניסה "לרסן" את פריגוז'ין ושכירי החרב שלו: בגיבויו של פוטין, משרד ההגנה במוסקבה דרש מכל "יחידות המתנדבים" הרוסיות הפועלות בשטח אוקראינה לחתום עד 1 ביולי על חוזים ישירים מולו, כך שמעתה יהיו כפופות לו – ולא יוכלו לפעול על דעת עצמן, אולם פריגוז'ין הודיע כי חייליו יסרבו לעשות זאת.
אמש הסלים העימות הפנימי בתוך רוסיה באופן חסר-תקדים: פריגוז'ין האשים שהצבא הרוסי תקף במכוון את שכירי החרב שלו, במחנות שבהם שהו באוקראינה, והבטיח לנקום. ב"קבוצת וגנר" טוענים כי כוחותיהם הופצצו "מהעורף" באמצעות טילים, ופריגוז'ין האשים כי שר ההגנה שויגו הגיע באופן אישי לרוסטוב כדי לפקח לכאורה על הוצאתה לפועל של המתקפה. לטענתו שכירי חרב רבים נהרגו בה, אולם מוסקבה הכחישה נמרצות את הטענות שלו ואמרה ש"אין להן קשר למציאות".
בהצהרותיו אתמול הרחיק לכת כאשר חתר תחת עצם ההצדקות הרוסיות לפלישה לאוקראינה: פריגוז'ין טען כי המטרה האמיתית של המלחמה לא הייתה להגן לכאורה על רוסיה מפני מתקפה אוקראינית שתכננה קייב, אלא לסייע לקידומו של השר שויגו, וכי במועד הפלישה ב-24 בפברואר אשתקד "לא היה שום דבר יוצא מן הכלל" במצב בשטח במזרח אוקראינה, שם התחוללו קרבות עוד מפרוץ הסכסוך ב-2014. "משרד ההגנה מנסה להונות את הציבור והנשיא, ולספר סיפור שהייתה מתקפה מטורפת מצד אוקראינה, שיחד עם גוש נאט"ו אוקראינה תכננה לתקוף אותנו", טען פריגוז'ין. לדבריו, "המלחמה לא נועדה לפירוז או דה-נאציפיקציה של אוקראינה".
זמן קצר אחרי איומו לנקום על המתקפה הרוסית לכאורה, פריגוז'ין הודיע כי כוחותיו חצו את הגבול מאוקראינה למחוז רוסטוב ברוסיה – ותוך שעות כבר השתלטו על מתקני הצבא בעיר, השוכנת 1,000 ק"מ ממוסקבה, וברחובות נצפו טנקים ולוחמים חמושים של "קבוצת וגנר". בהמשך השתלטו הלוחמים גם על מתקני הצבא בעיר וורונז' – במרחק של 500 ק"מ מהבירה הרוסית – ופריגוז'ין איים להגיע גם אליה. פוטין נשא הבוקר נאום מיוחד לאומה שבו הבטיח להילחם בכל אמצעי במרד של פריגוז'ין, והצהיר כי מדובר ב"דקירה בגב". אבל פריגוז'ין לא נותר חייב, ולראשונה תקף גם את פוטין עצמו, טען ששגה קשות כשהאשים אותו בבגידה – והבטיח כי אנשיו לא יסגירו עצמם.
אז מה בדיוק רוצה פריגוז'ין? הוא עצמו הצהיר כי לא מדובר ב"הפיכה הצבאית", ותיאר את פעולותיו כ"מצעד לצדק". לדבריו, מטרתו היא להדיח את שר ההגנה שויגו והרמטכ"ל גרסימוב. הוא דרש הבוקר שהשניים ייפגשו עמו ברוסטוב, ואיים כאמור שאם לא יעשו זאת – יתקדם למוסקבה. במערב עוקבים מקרוב אחרי ההתרחשויות במעצמה הגרעינית, ובמשרד ההגנה הבריטי העריכו: "בשעות הקרובות, הנאמנות של כוחות הביטחון הרוסיים, ובפרט של המשמר הלאומי הרוסי, תהיה קריטית לאופן התפתחותו של המשבר הזה".