נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שלל הלילה (בין שני לשלישי) את האפשרות שארצו תספק לאוקראינה מטוסי F-16, כשברקע קייב מגבירה את קריאותיה למערב לספק לה מטוסי קרב מתקדמים – אחרי שדרישתה הקודמת, לטנקים מתקדמים, נענתה אף היא. בשיחה עם עיתונאים מחוץ לבית הלבן נשאל ביידן אם יסכים לשלוח לאוקראינה מטוסים מהדגם שאותו ביקשה מארה"ב, והשיב בפשטות: "לא".
בניגוד לביידן, מדינות אחרות בברית נאט"ו לא שללו בצורה נחרצת כל כך את האפשרות הזו, ונשיא צרפת עמנואל מקרון אמר אמש כי "שום דבר לא מוחרג" בכל הנוגע לסיוע הצבאי לקייב. עם זאת, גם מקרון נשמע מהוסס מאוד והדגיש שמהלך שכזה צריך להיעשות רק אם ניתן להבטיח שלא יביא להסלמה מול רוסיה ואם קייב תבטיח שמטוסי הקרב שלה "לא ייגעו בשטח רוסי". על רקע דברים אלו היום יגיע לפריז שר ההגנה האוקראיני אולכסיי רזניקוב, ויפגוש שם את מקרון.
גם פולין, אחת התומכות הבולטות ביותר של אוקראינה שדחפה כל העת למהלך האחרון של העברת הטנקים, אותתה כי היא מוכנה לשלוח לה מטוסי קרב מדגם F-16. עם זאת, ראש הממשלה מתאוש מורבייצקי הדגיש אתמול כי מהלך שכזה צריך להיעשות רק ב"תיאום מוחלט" עם שאר חברות נאט"ו – רמז אולי לצורך לקבל אישור מארה"ב להעברת המטוסים הללו.
גרמניה, שלאורך המלחמה היססה רבות ממשלוחי נשק לאוקראינה, שללה מצדה את האפשרות הזו. הקנצלר אולף שולץ אמר בריאיון לתקשורת בארצו ביום ראשון כי עצם הדיון על העברת מטוסי קרב לאוקראינה מיד אחרי שארצו הסכימה להעביר לה טנקים – מהלך שגם ממנו חששה מאוד ודחתה במשך שבועות ארוכים – נראה לו "קל דעת". שולץ הדגיש, כפי שעשה שוב ושוב בחודש האחרון, כי נאט"ו לא נמצאת במלחמה עם רוסיה וכי הברית הצפון-אטלנטית "לא תאפשר הסלמה שכזו".
ארצות המערב, נזכיר, הביעו לאורך המלחמה חשש כבד מלשלוח לקייב כלי נשק מתקדמים, כגון טילים לטווח ארוך וכמובן מטוסי קרב, בין היתר מחשש שאלו ישמשו את אוקראינה לתקוף בתוך רוסיה, באופן שיביא את מוסקבה להגיב בצורה חריפה – כזו שעלולה אולי להצית עימות ישיר עם חברות נאט"ו. מוסקבה כבר מאשימה את המערב במעורבות ישירה במלחמה, אבל למרות איומיה להגיב בצורה תקיפה למשלוחי נשק מתקדמים, כגון תותחי ארטילריה או מערכות שיגור הרקטות HIMARS – שלא משמשות לפי שעה לתקיפות בתוך רוסיה – היא הסתפקה עד כה רק בניסיון לתקוף את המערכות הללו אחרי שאלו כבר הובאו לתוך אוקראינה.
קייב מבקשת כבר זמן רב לקבל מטוסי קרב חדישים יותר, בין היתר על מנת לסייע לה להשיב את השליטה על המרחב האווירי שלה. חיל האוויר האוקראיני מסתמך כיום על מטוסי קרב מדגמים סובייטיים וישנים, שנבנו עוד לפני צאתה לעצמאות עם התפרקות ברית המועצות לפני יותר מ-30 שנה. בכירים בממשלה בקייב קראו למערב לספק לאוקראינה לא רק מטוסי F-16, אלא גם מטוסי קרב נוספים ממה שמכונה "הדור הרביעי", בהם מטוסי יורופייטר אירופיים, ראפאל צרפתיים וגריפן שבדיים.
ארה"ב ובעלות בריתה כבר שללו את האפשרות הזו בעבר, אבל ה"תיאבון" של אוקראינה גבר כנראה אחרי שהלחץ שהפעילה לקבל טנקים צלח: גם הדרישה הזו נתקלה בסירוב מוחלט מצד המערב לאורך חודשים ארוכים, אבל בצל ההישגים האוקראיניים בשדה הקרב והחשש שרוסיה מתכננת בשבועות הקרובים מתקפה גדולה חדשה, החשש מהעברת הטנקים התפוגג ברובו ובמערב הפעילו לחץ כבד על גרמניה לאשר להעביר לצבא האוקראיני טנקים מתקדמים מתוצרתה, מהדגם "לאופרד", שנתפסים כיעילים ביותר עבור האוקראינים – ונמצאים בזמינות גבוהה בצבאות אירופה. גרמניה הסכימה לכך בשבוע שעבר, רק אחרי שארה"ב הסכימה גם היא לשלוח לאוקראינה טנקים מתקדמים משלה, מהדגם "אברמס", אף שהצהירה בעבר כי אינו מתאים מבחינה לוגיסטית לצבא האוקראיני.
בקייב מיהרו לדרוש לאחר מכן לקבל גם מטוסי קרב וטילים לטווח ארוך. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר בסוף השבוע האחרון כי השמיע את הדרישה הזו בשיחה עם מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג: "זה חלום. זו משימה", הצהיר. בכיר במשרד ההגנה האוקראיני אמר אז בשיחה עם סוכנות רויטרס כי סוגיית מטוסי הקרב תהפוך ל"מכשול הגדול הבא". הבכיר, יורי סאק, ציין כי ארצו מעוניינת במטוסי קרב מהדור הרביעי, בהם כאמור מטוסי F-16, ולדבריו יתרונותיהם בשדה הקרב יהיו "עצומים". הוא הביע ביטחון שקייב תצליח לשכנע את בעלי בריתה לספק לה אותם: "הם לא רצו להביא לנו ארטילריה כבדה, והם הביאו. הם לא רצו להביא לנו מערכות HIMARS, והם הביאו. הם לא רצו להביא לנו טנקים, ועכשיו הם מביאים. חוץ מנשק גרעיני, לא נותר שום דבר שלא נקבל".