קשה להאמין, אבל 35 שנים אחרי שהוקמה החברה הסלולרית הראשונה בישראל, בפרוש עידן דור 5, מאות אלפי ישראלים עדיין מתקשים לקבל ולהוציא שיחות קוליות. מדובר בתושבי עשרות יישובים מכל רחבי הארץ - מנתיבות שבדרום, דרך ראש העין, מודיעין, בית שמש ושכונות שלמות בירושלים, ועד קריית אליעזר בחיפה ויישובים רבים ברמת הגולן. קשיי הקליטה הסלולרית בכבישי יש"ע ובכבישי הדרום והערבה כבר עלו בחיי אדם.
בחברות הסלולר טוענים כי המחסור באנטנות נגרם לא אחת בגלל התנגדות התושבים להקמתן, או בגלל רישיונות מסובכים הנדרשים מוועדות התכנון והבנייה. הסרבול הבירוקרטי הזה אמור להיפתר בזכות קיצור דרך שהוכנס לחוק ההסדרים החדש, בדחיפת מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין.
עם זאת, גורם בענף הסלולר אמר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי בעבר, כשהשיחות היו יקרות ומכניסות - החברות התאמצו מאוד להשקיע בהקמת אנטנות חדשות. "היום, כשהחבילות נמכרות במחירי הפסד, המוטיבציה שלהן קטנה יותר".
מערכת טכנולוגית ייעודית, שנכנסת בימים אלה ממש לשימוש במשרד התקשורת, אמורה לקדם פתרון לבעיה: המערכת מאפשרת בדיקה של הקליטה והשירות בכל אתר ובכל אנטנה סלולרית, ופיקוח הדוק על חברות הסלולר. היא כוללת מכשירי מדידה המאפשרים הן בדיקות כיסוי סלולרי והן בדיקות של שירותי הסלולר השונים.
יו"ש: "עניין של פיקוח נפש"
ברחבי יהודה ושומרון, שם מהווה חוסר הקליטה בעיה ביטחונית ובטיחותית, מפעילים התושבים כבר שנים לחץ על חברות הסלולר והממשלה. רק באחרונה הגיע משרד התקשורת להסדר בנושא עם מערכת הביטחון, שיאפשר בנייה מרוכזת של אתרים על תרנים של צה"ל.
תושבי ביתר עילית, העיר החרדית שמדרום לירושלים, מרגישים בשבועות האחרונים ביתר שאת את הנתק. "יש שכונות שלמות שאין בהן קליטה", אומר חיים קליין (37), תושב העיר. "התחושה היא שחזרנו לתקופת האבן. זה גובל גם בפיקוח נפש. לפני כמה חודשים נאבדה ילדה בת שנה וחצי באזור B, יצאנו לחיפושים אבל לא הייתה לנו דרך לתקשר אחד עם השני".
תושב נוסף מספר כי למד לאלתר. "אצלי בבית אני יכול לדבר רק על כיסא, ליד הכיריים. אצל כמה חברים צריך לצאת למרפסת. עיר של כמעט 63 אלף תושבים בישראל בלי קליטה. אי אפשר לתפוס את זה".
אך ביתר עילית היא, כאמור, רק נקודה אדומה אחת במפה הסלולרית הקטועה ביהודה ושומרון. "רק לפני שנתיים התחילו לזוז דברים", מסביר יצחק פריד ממועצת גוש עציון. "המועצה ומשרד התקשורת הקימו בשדמה תורן סלולרי. אבל זה עדיין לא מספיק".
גם בהר חברון הקליטה בעייתית. "לפעמים אני שוכב על המיטה בצד שמאל ויש קליטה ובצד ימין אין", מספר ירון גבאי, תושב היישוב יתיר. "כשאני עושה מילואים בבסיסים מרוחקים יש קליטה יותר טובה ממה שיש אצלי בבית".
יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית הר חברון, מספר כי קיימת התקדמות אך היא איטית. "בעזרת שר התקשורת התקנו לאחרונה בהר חברון שלוש אנטנות מתוך עשר שאנחנו צריכים. חייבים להבין ששגרת החיים היומיומית והביטחונית מחייבת קליטה מלאה בכל כבישי האזור".
הגליל והגולן: מחשבים מסלול משובש
בעיות הקליטה בגליל משפיעות בעיקר על הנוסעים בכבישים. תושבי האזור כבר יודעים כי באופן קבוע תתנתק השיחה כאשר יירדו לעמק בו שוכן גשר בנות יעקב, בקטע שבין קיבוץ גדות ועד העלייה לגולן. גם באזור המועצה האזורית משגב, בגליל המערבי, ישנן שתי נקודות ניתוק. האחת בין היישובים מורשת ודמיידה, והאחרת בכביש המוביל מכרמיאל לתפן, באזור הפנייה ליישוב תובל.
עומרי פוקס ממרום גולן, לדוגמה, מספר כי ביתו נמצא באזור נמוך יחסית בקיבוץ, שבו הקליטה לא הייתה טובה. "התקנתי מגבר בבית", הוא מספר, "והבעיה נפתרה".
במושב יונתן, בדרום הרמה, משתנה איכות הקליטה מאזור לאזור. יעקב שה-לבן, תושב המושב: "בכל העליות לגולן, מהצד של כורסי וגם של מבוא חמה, יש נקודות קבועות שבהן יש ניתוק. זה קורה גם כשאני רץ בסביבות היישוב, ומקשיב באוזניות למוסיקה או לפודקאסט". הישועה, מקווים ביונתן, תגיע מפילוט של משרד התקשורת לאינטרנט מהיר באמצעות אנטנות.
במשולש: עוברים שכונה כדי לדבר
בטייבה שבמשולש יש שכונות רבות שכבר שנים אין בהן קליטה. "לפעמים אנחנו נאלצים לצאת מהבית, לצעוד ולהגיע לשכונות אחרות, רק כדי להתקשר", מספרים התושבים.
ראש עיריית טייבה עו"ד שועאע מנצור מסארוה אמר כי הם מודעים לבעיה. "פנינו לכל רשתות הסוללר, היחידה ששיתפה איתנו פעולה היא חברת פרטנר", הסביר מסארוה. "אנחנו מוכנים לתת להם מקומות בכדי להציב אנטנות".
גם בכביש הראשי בבקה אלגרביה לא ניתן להוציא שיחות. יוסף קעדאן תושב היישוב: "כולנו סובלים. באותו כביש תמיד יש עומס תנועה ובמקרה חירום קשה ליצור קשר עם אף אחד. אנו דורשים שיטפלו בעניין ולא יפקירו את התושבים".
חברות הסלולר: הרשויות אשמות
מפורום החברות הסלולריות נמסר בתגובה, כי "החברות הסלולריות פועלות להקים כמה שיותר אתרים בכדי לספק קליטה מיטבית ובטוחה לאזרחי ישראל. 'חורים' בקליטה נוצרים במקומות בהם הרשויות המקומיות פועלות נגד הקמת אתרים בשטחן".
שר התקשורת יועז הנדל: "בעיית הכיסוי והקליטה בישובי איו"ש כמו באזורים אחרים בארץ היא פועל יוצא של הזנחה ארוכת שנים. אנחנו בתהליך שיייקח כשנתיים לשיפור הכיסוי דרך חיוב החברות לעלות מ-75% ל-95% כיסוי, והסרת חסמים מקומיים ובירוקרטיה מיותרת. אני מאמין בשנה הקרובה אזרחי ישראל יחושו בשינוי דרמטי".