אם נכונה טיוטת פסק הדין בנוגע לפסילת חוק יסוד הסבירות שהודלפה, ואם אכן יש כוונה להקריא את פסק הדין בעוד כשבועיים, הרי ששופטי בית העליון עומדים לבצע שרשרת של טעויות שחייבים - פשוט חייבים - להימנע מהן.
הראשונה, שמהווה בסיס לשאר הטעויות, נוגעת לשילובן של שתי השופטות הפורשות - הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון – בהרכב שדן בתיק, מה שמחייב את פרסום ההכרעה תוך זמן מוגבל. בלי להידרש למהות ההכרעה, אין חולק שמדובר בדיון המשפטי החשוב ביותר שהתקיים פה אי פעם. אין באמת תקדימים בינלאומיים שניתן להסתמך עליהם, והקביעה שבית משפט מוסמך לבטל חוקי יסוד בעייתית מאוד מבחינה דמוקרטית ויותר מכך מבחינה משפטית. באוגוסט האחרון כתבתי ב"ידיעות אחרונות" שהעובדה שהדיון החשוב ביותר שנערך פה מתקיים בבהילות כזו אינה ראויה. כל מי שהתקומם (בצדק) מול אופן ניהול הדיונים בחוקי היסוד בוועדת החוקה על ידי ח"כ שמחה רוטמן, במהירות שיא, כשהתחושה הייתה שאיש לא מקשיב ורק מבקשים לסמן וי על קיום הדיון, לא יכול להחריש לנוכח סד הזמנים שבו פועל העליון כעת. לצערי הדברים נפלו על אוזניים ערלות.
הכותרת
הדרמה המשפטית שנשכחה מחכה מעבר לפינה
19:57
על בסיס טעות זו נעשית עתה טעות נוספת. לפי הפרסום, השופטים מזדרזים מאוד במתן ההכרעה משום שלשיטתם הדד-ליין לחתימה על פסק הדין של שתי השופטות הפורשות הוא אמצע ינואר. זה לא בהכרח נכון. בשל המלחמה הכריז שר המשפטים יריב לוין על "מצב חירום מיוחד" מ-8 באוקטובר עד 30 בנובמבר, והמשמעות היא שתקופה זו לא נספרת במניין הימים שנקבעו בחוק הקובע ש"שופט שהחל בדיון ופרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים". מכאן שהספירה מתחילה רק בראשית דצמבר ולרשות שופטי ההרכב עומד פרק זמן נוסף שיסתיים בתחילת מרץ.
פרשנות זו נכונה לשונית ועוד יותר מבחינה תכליתית: איך שופט יכול לסיים כתיבת פסקי דין כשיש בעלי דין במילואים שאינם יכולים להשלים טיעונים לפניו, או כשבית המשפט סגור ועוזריו המשפטיים נלחמים?
אם תתוקן טעות זו, יינתן לשופטים פרק זמן נוסף שיאפשר להם לשקול לעומק את עמדותיהם לנוכח טענות עמיתיהם להרכב, ועשוי למנוע טעות נוספת - והיא שפסק דין כה חשוב מתקבל על חודו של קול (שוב, כפי שפורסם). היו אלה שופטי העליון עצמם שאמרו שוב ושוב שפסילת חוקים – קל וחומר חוקי יסוד – תיעשה רק במקרים חריגים שבחריגים כשהגיעו מים עד נפש. לא ניתן לטעון שזה מצב הדברים כששבעה (!) שופטים, שמהווים למעשה רוב בבית המשפט העליון הנוכחי, קובעים אחרת. קבלת ההכרעה ברוב כה שברירי, שכאמור למעשה כבר לא קיים בעליון, תיתפס כמחטף של הרגע האחרון ולא כמשפט. זו טעות קשה.
פרופ' יובל אלבשןצילום: יואב דודקביץ'דחיית הדד-ליין תעזור להקטין את הטעות שככל הנראה תתרחש בכל מקרה, והיא פרסום ההכרעה בשעת מלחמה. זו טעות משום שהדבר האחרון שלו זקוקים עכשיו חיילינו המחרפים נפשם להגנתנו, הורגים ונהרגים, הוא שבעורף תוצת מחדש מלחמת האחים של 6 באוקטובר. בתי כולנו מפויחים גם בלי ששורפי האסמים המקצועיים שבינינו יציתו מחדש את לפידי שנאתם. כל פסק דין בעת הזו ייתן לגיטימציה לסיקריים מאחד משני הצדדים להעלות אש שעלולה לכלות את שאריותינו. דחייה עד מרץ (שהלוואי ותנוצל לשינוי חוק שיאפשר דחייה נוספת), תאפשר לכולנו להתכונן יותר לתרחיש בלהות זה.
מכובדיי, שופטי בית המשפט העליון כולם, בימי מבחן אלה אין לנו המותרות לבצע ולו טעות נוספת אחת על אלו שהובילו אותנו לחורבן הנוכחי. אנא מכם.
- יובל אלבשן הוא פרופ' למשפטים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
