שר המשפטים יריב לוין הודיע הערב (חמישי) כי החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית בכל הנוגע לשימוש בכלי סייבר של מעקב ואיסוף על ידי גופי האכיפה הפלילית, לרבות פגסוס, בעקבות פרשת NSO, שנחשפה בכלכליסט. לוין אמר כי יפנה לממשלה כדי להעניק לוועדה סמכויות חקירה.
לפי הודעת לוין, "הוועדה תוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה. כל זאת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, כדי לחזק את אמון הציבור שנפגע בעקבות 'פרשת פגסוס', ונוכח הצורך להגן על הזכות לפרטיות מצד אחד, ולתת בידי גורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בפשיעה ובשחיתות מצד שני".
3 צפייה בגלריה
יבקש מהממשלה לתת לוועדה סמכויות חקירה על התנהלות גורמים במשטרה ובפרקליטות. לוין
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הוא ציין כי "הוועדה תקבע ממצאים והחלטות, ומסקנותיה יוגשו לשר המשפטים בתוך שישה חודשים מיום התכנסותה". בראש הוועדה יעמוד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס, משה דרורי, יחד איתו יהיו חברים בה הסניגורית הציבורית הארצית לשעבר, עו"ד ענבל רובינשטיין, וראש אגף בדימוס בשב"כ, שלום בן חנן.
בחודש שעבר דנה ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת דנה בפרשת שימוש המשטרה ברוגלות, ובדו"ח ועדת מררי שחקרה אותה - וקראה ברוב של 8 ח"כים להקים ועדת חקירה ממשלתית בראשות שופט. בנוסח ההחלטה נכתב כי "נותרו מספר סימני שאלה גדולים ביותר בפרשה, שללא חקירת עומק של מי שבידו סמכות חקירה לא יוכלו לקבל מענה".
עוד צוין בהחלטה כי "הנושאים המרכזיים שלשמם נדרשות סמכויות חקירה הינם: שאלת השימוש במידע האסור בתוך המערך הטכנולוגי של משטרת ישראל ובגופי המודיעין, התביעה והחקירה, וכן המודעות ליכולותיהם של הכלים הללו בשלבי הרכש ובשלבי קבלת האישורים הפרטניים לשימוש בהם מאת בית המשפט".
רוטמן סיכם את הדיון בוועדה בראשותו כשמנה את כל הפעמים שבהן התגלה שהמציאות הייתה שונה ממה שהצהירה עליה המשטרה, ואמר כי "התחלנו מזה שהשוטר מספר אחת, המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, אמר שאין פגסוס במשטרה. אחרי זה נאמר שהכול נעשה בצו ואחרי זה אמרו שרק כמה מקרים. לאחר מכן טענו שכל המידע לא הופק, וכשהודו שהופק אמרו שלא נעשה בו שימוש. שנה וחצי אחר כך אמרו פתאום שכן נעשה שימוש במידע, אבל הוסיפו 'תסמכו עלינו שאם אנחנו מגישים לכם את החומר הוא הושג כדין'. אחרי שהסנגור התעקש הסתבר שהחומר לא הושג כדין".
רוטמן הוסיף: "אנו צריכים לקבל תשובה ברורה - האם נעשה שימוש במידע העודף שאספה המשטרה? מסתבר שכל דרכי הבדיקה שנעשה בהם שימוש במסגרת דו"ח מררי לא הביאו את התוצאה הזו. זה מעורר עוד יותר את השאלה האם דו"ח מררי והבדיקות שנעשו ומה שהתרחש בתוך המשטרה - האם אנו בכלל באירוע הנכון".
