הממשל הפרו-רוסי שמינתה מוסקבה בעיר חרסון שבדרום אוקראינה – העיר הגדולה ביותר שעד כה הצליח צבאו של ולדימיר פוטין לכבוש במלחמה שנמשכת כבר חודשיים וחצי – מתכוון לבקש מפוטין להפוך לחלק מהפדרציה הרוסית. כך דיווחה בצהריים (רביעי) סוכנות הידיעות הרוסית TASS, שציטטה גורם בשלטונות חרסון.
לפי רשת CNN, הודעה דומה התפרסמה היום בערוץ טלגרם שנראה כי שייך לממשל הפרו-רוסי בעיר, והיא יוחסה לקיריל סטרמוסוב, שמונה על ידי מוסקבה לסגן ראש הממשל הצבאי-אזרחי במחוז חרסון, אזור שבחודש שעבר טענה רוסיה כי השתלטה עליו לחלוטין. "הרשויות באזור חרסון יפנו לנשיא רוסיה ויבקשו ממנו לכלול את האזור בתוך רוסיה", נאמר בהודעה הזו.
18 צפייה בגלריה
תושבים בחרסון מפגינים לפני כחודשיים במחאה על הכיבוש הרוסי של העיר, עם דגלי אוקראינה
(צילום: AP)
18 צפייה בגלריה
כוחות רוסיים בעיר, ב-7 במרץ. המשטר הפרו-רוסי שמונה שם רוצה "להיטמע" ברוסיה
(צילום: AP )
סטרמוסוב פרסם בסוף השבוע הודעה נוספת, שבה טען כי אין בכוונתו לערוך משאלי עם כלשהם או להכריז על עצמאות – כפי שעשו הבדלנים הפרו-רוסים בחבל דונבאס – ולדבריו מטרתו היא "להטמיע" כמה שיותר את חרסון ברוסיה, כשבין היתר יתאפשר לתושבי האזור לקבל אזרחות רוסית. כחלק מהמהלך הזה, ובניסיון לכרסם בסממני השלטון האוקראינים בחרסון, הממשל בעיר מקדם כעת גם שימוש במטבע הרוסי רובל במקום במטבע האוקראיני הריבניה. סטרמוסוב הודיע בחודש שעבר כי תהליך המעבר יהיה הדרגתי ויימשך ארבעה חודשים, שבמהלכם ישמשו שני המטבעות זה לצד זה, ובסיומם יותר השימוש ברובל בלבד.
בקרמלין הגיבו בתוך דקות אחדות לדיווחים על כוונת השלטון בחרסון לבקש סיפוח לרוסיה, ודוברו של פוטין, דמיטרי פסקוב, מסר כי תושבי חרסון הם אלו שצריכים "לקבוע את גורלם". לדבריו יש לקבל החלטות שכאלו על בסיס משפטי מוצק, "כמו במקרה של קרים". חצי האי קרים, נזכיר, נכבש על ידי רוסיה ב-2014 וסופח על ידה באותה שנה, לאחר משאל עם שערכו שם אנשיה. אותו משאל עם לא מוכר על ידי המערב, וגורמים בו הביעו בשבועות האחרונים חשש מכוונת מוסקבה לבצע מהלכים דומים באזורים שנכבשו, כמו חרסון.
הרוסים נהדפו בחרקוב: "השאירו מוקשים בגני ילדים"
חרסון היא כאמור העיר הגדולה היחידה שהצליחה רוסיה לכבוש עד כה, והיא עשתה זאת כבר בימים הראשונים של המלחמה. היא קיוותה אז לפלוש גם לכיוון מערב אוקראינה, אל עבר אודסה, אולם כוחותיה נחסמו בעיר אחרת, מיקולאייב, שנמצאת באמצע הדרך בין חרסון לאודסה. מאז ספגו הרוסים גם תבוסה קשה בפרברי קייב – וכעת הם ממקדים את עיקר מאמציהם בהרחבת אזורי השליטה של המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, לצד ניסיון לשמר ולבסס את שליטתם בשטחים שכבשו בדרום.
18 צפייה בגלריה
לוחמים אוקראינים מתאמנים באזור העיר קריבי ריה, כ-70 ק"מ צפונית לקן החזית מול הרוסים באזור חרסון
(צילום: GettyImages)
צפונה ומזרחה משם, באזור חרקוב, האוקראינים מדווחים על מתקפת-נגד מוצלחת שהביאה לשחרור של ארבעה כפרים באזור. בממשלה בקייב טענו בצהריים כי מתקפת-הנגד הזו מעוררת חשש בקרב הצבא הרוסי – וכי מוסקבה שלחה כוחות תגבור לאזור העיר הרוסית בלגורוד, ששוכנת מול חרקוב, מעבר לגבול.
"לפי המטה הכללי של הצבא, הרוסים מודאגים מאוד ממתקפת-הנגד שלנו באזור חרקוב, בצפון האזור ליתר דיוק", אמר בריאיון לטלוויזיה האוקראינית ואדים דניסנקו, יועצו של שר הפנים. לדבריו, לרוסיה יש כעת כ-20 גדודים טקטיים באזור בלגורוד – כשלפי הערכות כל גדוד כזה מונה בין כמה מאות לכאלף חיילים – והוא הזהיר כי לרוסים יש עדיין יכולת לפתוח במתקפה מחודשת באזור.
גם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי התייחס הלילה למתקפת-הנגד בחרקוב, בנאום המצולם שהוא מפרסם בתום כל יום: "הצבא של ארצנו סיפק לכולנו חדשות טובות מאזור חרקוב. הכובשים נהדפים מחרקוב באופן הדרגתי. אני אסיר תודה לכל המגינים שלנו ששומרים על הקווים ומפגינים באמת ובתמים יכולת על-אנושית לסלק את צבא הפולשים – שפעם היה הצבא השני בעוצמתו בעולם".
למרות הצלחת המבצע, הזהיר זלנסקי ממה שתיאר כ"התרגשות יתר", ולדבריו "אנחנו לא צריכים ליצור אווירה שבה יש לחץ מוראלי וציפייה לניצחונות מסוימים בכל שבוע או אפילו בכל יום". בניגוד לזלנסקי, שר החוץ שלו דמיטרו קולבה השמיע היום אמירה נחרצת יותר, ואמר לעיתון "פייננשל טיימס" כי אף שבעבר אוקראינה ראתה בניצחון רק את החזרת השטחים שאיבדה מתחילת הפלישה ב-24 בפברואר, כעת הוא סבור שניצחון עבורה ייחשב גם שחרור שאר השטחים שאבדו לה לפני כן – כלומר האזורים בדונבאס שנכבשו על ידי המורדים ב-2014, כמו גם חצי האי קרים.
חרקוב, נזכיר, היא העיר השנייה בגודלה באוקראינה, וערב המלחמה התגוררו בה כ-1.5 מיליון בני אדם. העיר הופגזה ללא הרף מראשית המלחמה, אך בצהריים דיווח מושל המחוז, אולח סינהובוב, כי המצב בעיר ובאזורים שבסביבה "שקט יחסית". עם זאת, הוא הזהיר מאדישות בקרב התושבים וקרא להם שלא לחזור לכפרים ששוחררו. לדבריו, וכפי שנטען לאחר שחרור פרברי הבירה קייב מידי הרוסים בסוף מרץ, האזורים המשוחררים במחוז חרקוב מלאים במוקשים ובמטענים שהשאירו אחריהם החיילים הרוסים. לטענת המושל, הרוסים מלכדו אפילו בתי ספר, גני ילדים ובתים פרטיים.
על הצלחה חלקית נוספת של האוקראינים דיווח הבוקר משרד ההגנה הבריטי, בעדכון המודיעין היומי שלו: לדבריו הצבא האוקראיני ממשיך לנהל קרבות מול הכוחות הרוסיים המוצבים באי הנחשים – אי אוקראיני בצפון-מערב הים השחור שנכבש כבר בראשית המלחמה – ומשבש בכך את מאמציה של מוסקבה להרחיב את השפעתה באזור. לפי המודיעין הבריטי, רוסיה ניסתה לתגבר את כוחותיה המוצבים באי, אולם אוקראינה "תקפה בהצלחה מערכות הגנה אווירית וכלי שיט למטרות הספקה, באמצעות רחפני ביירקטאר (מתוצרת טורקית)".
18 צפייה בגלריה
אי הנחשים בים השחור. הקרבות במה שהפך לסמל המלחמה נמשכים
(צילום: MAXAR SATELLITE IMAGE 2022 MAXAR TECHNOLOGIES /EPA)
תיעוד אוקראיני: מל"ט תוקף ספינה רוסית ליד אי הנחשים
בהודעת משרד ההגנה הבריטי נטען עוד כי לספינות הרוסיות, אלו שנועדו להספקה, יש כעת "הגנה מינימלית" בעקבות נסיגת הצי הרוסי לחצי האי קרים – אחרי הטבעתה של ספינת הדגל שלו בים השחור "מוסקבה". עם זאת, המודיעין הבריטי הזהיר: "אם רוסיה תצליח לבסס את מעמדה באי הנחשים, באמצעות מערכות הגנה אווירית אסטרטגיות וטילי שיוט להגנה בקו החוף, היא תוכל לשלוט על צפון-מערב הים השחור".
אי הנחשים, נזכיר, הפך כבר בראשית המלחמה לסמל של התנגדות אוקראינית עיקשת, בעקבות הקלטה שבה נשמע אחד החיילים שהוצבו באי לפני כיבושו קורא לספינת מלחמה רוסית "ללכת להזדיין". תחילה דווח שהחיילים האוקראינים שם נהרגו, אך בהמשך התברר כי הם נשבו, וזמן מה לאחר מכן הם שוחררו בעסקת חילופי שבויים. האי שוכן לא הרחק מהיבשה, ונחשב לחלק ממחוז אודסה – עיר הנמל האסטרטגית והחשובה ביותר עבור אוקראינה.
העיר אודסה עצמה נמצאת בשבועות האחרונים תחת יותר ויותר מתקפות טילים שמשגר לעברה הצבא הרוסי, כשבמתקפה האחרונה ביום שני בלילה נפגע בין היתר קניון, ואדם אחד נהרג. ראשי המודיעין האמריקני העריכו אמש כי פוטין נערך ל"מלחמה ארוכה" וכי הוא לא יסתפק בכיבוש דונבאס, אלא ינסה להקים "גשר יבשתי" לטרנסניסטריה, החבל הבדלני והפרו-רוסי במולדובה – באופן שידרוש גם שליטה באודסה עצמה.
שיבוש ראשון מתחילת הפלישה בזרם הגז הרוסי דרך אוקראינה
כך או כך, הקרבות הקשים ביותר כעת מתחוללים בדונבאס, שם טענו אתמול הרוסים כי הם מתקרבים לגבול שבין מחוזות דונייצק ולוהנסק – שני המחוזות שמהם מורכב החבל – אולם היום הכחישו באוקראינה את הטענה הזו. הקרבות שם הובילו היום להחלטה חריגה של הממשלה בקייב: היא הודיעה כי היא נאלצת לקטוע חלקית את הזרמת הגז הטבעי דרכה מרוסיה אל מערב אירופה, שבאופן מפתיע למדי נמשך עד כה ללא כל הפרעה מאז החלה המלחמה.
18 צפייה בגלריה
מתקן גז טבעי באודסה, ארכיון. זרם הגז הרוסי דרך אוקראינה לא שובש מתחילת המלחמה - עד עכשיו
(צילום: רויטרס )
לדברי החברה האחראית תשתית צינורות הגז באוקראינה, GTSOU, היא נאלצת להפסיק את הזרמת הגז דרך מתחם של הצינור העובר דרכה מרוסיה לשאר אירופה באזור נובופסקוב, במחוז לוהנסק. באוקראינה טוענים כי האזור הזה נמצא כעת תחת שליטה של הבדלנים הפרו-רוסים, וכי "הכוחות הכובשים" מתערבים בהזרמת הגז ואף גונבים גז מהצינור.
לפי GTSOU, פעולותיהם של הכוחות הרוסיים "מסכנות את היציבות והבטיחות של כלל מערכת תעבורת הגז האוקראינית". בחברה ציינו כי מהמתחם הזה עובר שליש מכלל הגז הרוסי שזורם דרך אוקראינה למערב אירופה, אולם חברת גזפרום הרוסית טענה שמדובר רק ברבע. כך או כך, לפי קייב ניתן להזרים גז רב יותר דרך צינורות אחרים במדינה, ונתונים ראשוניים מהיקף הזרימה בהם מלמדים שכך אכן קורה.
שיבוש זרם הגז מרוסיה לאוקראינה – לראשונה מתחילת המלחמה – מעורר תשומת לב רבה באירופה, שעדיין תלויה באופן משמעותי בגז הזה, חרף הצהרותיהם החוזרות ונשנות של מנהיגי מדינות היבשת על כוונתם לצמצם במהירות האפשרית את צריכת הגז והנפט מרוסיה. לסוגיה הזו התייחס היום שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, שטען כי חרם על הגז הרוסי יפגע בעיקר באלו שיטילו את החרם, כיוון שלדבריו רוסיה יכולה למצוא לקוחות אחרים עבור מוצרי האנרגיה שלה. "תנו למערב לשלם יותר ממה שהוא שילם לפדרציה הרוסית, ותנו לו להסביר לאוכלוסיה שלו מדוע היא הופכת לענייה יותר", אמר.
לברוב טען עוד כי רוסיה לא מעוניינת במלחמה עם המערב, אולם באותה נשימה הוסיף: "אני מפנה את תשומת לבכם לעובדה שהמערב אומר בקביעות שבמצב הזה יש הכרח להביס את רוסיה. תסיקו מזה מסקנות בעצמכם". במקביל, דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה לשעבר שמשמש כיום כסגן יו"ר מועצת הביטחון במוסקבה, טען הבוקר שארה"ב מנהלת "מלחמת פרוקסי" נגד ארצו, בעקבות האישור שהעניק הלילה בית הנבחרים האמריקני לחבילת הסיוע הענקית לאוקראינה, בהיקף של כ-40 מיליארד דולר. החבילה תעבור כעת להצבעה בסנאט. "זה לא יעבוד, מכונת ההדפסה שבאמצעותה אמריקה מגדילה שוב ושוב את החוב הממשלתי שלה, שתפוח ממילא, רק תישבר מהר יותר", אמר מדבדב.
