נציגיה של האישה ההרה: "עברה מסע עינויים קשה, יש להכריז עליה כאמא של התינוקת"
(צילום: נדב אבס)
מחדל ההפריה באסותא - מה הלאה? לאחר ההודעה הדרמטית על אודות הבדיקה הגנטית שקבעה כי לא נמצא קשר גנטי בין בני הזוג שחשבו שהם הורי העוברית שנמצאת ברחמה של אישה אחרת - שני תרחישים מרכזיים עומדים כעת על הפרק: להמשיך לנסות ולאתר את ההורים הביולוגיים או העברת התינוקת לאחר לידתה לאם ההרה.
בבית החולים אסותא בראשון לציון, שבו התגלה כי העובר שהוחזר לרחמה של האישה ההרה אינו שלה, יצטרכו לקבל החלטה אם להמשיך לחפש מיהי האם הביולוגית של העוברית. במקרה כזה, הבדיקה עשויה להתרחב ולהיעשות בין נשים בודדות עד למאות נשים.
בתרחיש השני, בהתאם לדרישת האישה ההרה כפי שהובהרה על-ידי עורכי דינה גלית קרנר ואסף שרעף, הבדיקות ייפסקו והתינוקת שתיוולד תועבר לחזקתה. באסותא הבהירו אתמול (שני) בהודעה רשמית כי בכוונתם להמשיך ולאתר את ההורים הביולוגיים של העוברית, כך שבשלב זה נראה שזהו התרחיש הריאלי יותר.
"צוות של מומחים בכירים יישבו כדי ללמוד את משמעות התוצאות ואסותא תנקוט פעולות נדרשות בהתאם", נמסר מבית החולים. "בכל מקרה, אסותא תמשיך לפעול למען האינטרס הציבורי בשקיפות מלאה ותיאום עם משרד הבריאות".
בשלב זה גם לא ברור כמה הורים פוטנציאליים ישנם לתינוקת שצפויה להיוולד בימים הקרובים בבית החולים שיבא בתל השומר, שאליו הגיעה אתמול האם ההרה. בתחילה הודיע בית החולים כי נמצאו 10 אימהות פוטנציאליות לעובר, בין היתר בשל הקרבה למועד החזרת העובר לאישה ההרה, אך כעת הבדיקה עשויה להתרחב ובטווח של בודדות למאות עשויה להיות האם הביולוגית של העוברית.
"הבדיקה שעושים היא אמינה ולא קשה לוודא שמבחינה גנטית הילדה היא לא של ההורים הללו, אך ניתן לבדוק הורים אחרים", מסביר פרופ' שי כרמי, חוקר בתחומי אפידמיולוגיה גנטית וגנטיקה של אוכלוסיות, על הבדיקה שעברה העוברית ושתוצאותיה נמסרו אתמול בבוקר.
הוא הוסיף: "השאלה פה היא יותר לוגיסטית, כיצד מנהלים באסותא את מאגר העוברים שלהם. בהנחה שההורים הגנטיים באים להיבדק אז הבדיקה תזהה שהם ההורים הגנטיים של הילדה. אין פספוסים במקרה הזה כשמדובר על קרבה מדרגה ראשונה. מדובר על בדיקות דם, רוק או מטוש מהם מפיקים DNA באיכות גבוהה".
עורכי דינם של ההורים שחשבו שהם ההורים הביולוגיים של העוברית
(צילום: משי בן עמי)
מנגד, מאז פרסום תוצאות הבדיקה נשמעו גם קולות שקראו להפסקת הבדיקות - אך הדבר עשוי להתרחש רק בעקבות צו בית משפט. "במקום להמשיך ולרדוף אחר זהות ההורים הביולוגיים, יש להניח לאם לנפשה ולאפשר לה להיות האמא של הילדה שאותה היא נושאת ברחמה", אמרה עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ארגון "משפחה חדשה" ומומחית לדיני פריון ומשפחה.
עו"ד רוזנבלום הוסיפה: "להבין כי הטכנולוגיה ובדיקות ה-DNA שצובעות הכול בצבעים של שחור ולבן, לא יכולות להיות הפתרון היחיד לסוגיות משפטיות ומשפחתיות מורכבות ולתת לאישה ההרה להגשים את רצונה להיות אם. הרצון שהביא אותה להיכנס להיריון שבו היא נמצאת, היריון שהפך בעבורה באונס מהדרך להורות, לדרך ללא מוצא. כל החלטה אחרת תהיה אולי נכונה גנטית, אך פגומה מוסרית.
עורכי דינה של האישה ההרה, שבוודאות אינה האם הביולוגית של העוברית, אמרו אתמול: "אנחנו דורשים מכל הגורמים לאפשר לאם ההרה ללדת את התינוקת בשקט. אנחנו מצטערים צער רב שבית משפט שהיה אמון על שלום האישה ההרה, ועל הקשר שבלתי ניתן להפריד בינה לבין העוברית שבבטנה, לא עשה את מלאכתו. חוק מידע גנטי נועד כדי לא לפגוע בקשר הקיים, בקשר המשפחתי הקיים. יש להוציא צו מניעה לאסותא ולאסור עליהם להמשיך להטריד את מרשתנו ולהפסיק את הסחרור הזה, שהוא לא לטובת התינוקת שעומדת להיוולד בכל רגע".
במקביל, פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב בתל אביב, נענה לבקשת בית החולים אסותא לשמש יועץ חיצוני בכיר לבדיקת המתודולוגיה הקיימת לחקר מציאת האם הגנטית. הדבר נעשה בתיאום עם משרד הבריאות.
פרופ' גמזו, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, הוא מומחה לגינקולוגיה והפריה חוץ-גופית. הבכיר יסייע בבחינה מחודשת של התהליכים שהנחו את הצוות עד כה, בניסיון לזהות את מקור הטעות ולאתר ככל שניתן את הוריו הביולוגיים של העובר.
פורסם לראשונה: 20:24, 24.10.22
