בסוף 1995 ניהל ראש הממשלה שמעון פרס שיחה עם בנימין ליפקין, עורך העיתון החרדי "המבשר", בדבר יחסיו הבעייתיים עם המפלגות החרדיות. ליפקין המליץ לו להמשיך בפיתוח קשרים טובים עימם, בבחינת "שלח לחמך על פני המים". פרס השיב במרירות: "במרוצת השנים שלחתי לכם מאפיות שלמות. בתמורה לא קיבלתי אף לא לחמנייה אחת".
פרס היה דווקא זכור לטוב לחרדים בזכות הסדר "תורתו אומנותו" של בחורי ישיבות, שעוגן ב-1958 במסמך שהוציא בתפקידו כמנכ"ל משרד הביטחון ובו נקבעו נוהלי דחיית השירות הצבאי. זה כידוע לא עזר לו בבחירות 1996 מול בנימין נתניהו, שנערכו בשיטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה. תנועת חב"ד אף ניהלה קמפיין ארסי נגדו עם הסיסמה: "נתניהו טוב ליהודים".
גם בשנים האחרונות הקפידו מפלגות המרכז-שמאל במצוות שלח לחמך על פני המים כלפי המפלגות החרדיות, בתקווה להקים עימן קואליציה. לפני בחירות סבב א' אמר בני גנץ שישלח לחרדים דף "ושימלאו מה שהם רוצים". בספטמבר 2021, כשר ביטחון, הוא נפגש עם עיתונאים חרדים וסיפר להם שהוא נמצא בקשר עם הציבור החרדי ועם מנהיגיו ושהוא מקווה שההצטרפות תגיע בהקדם. הוא סיפר על פגישתו עם הרב חיים קניבסקי, ממנהיגי הציבור הליטאי אז, ואמר: "שמח על הזכות שהייתה לי לפגוש את הרב".
באוגוסט השנה סיכמו שר הרווחה מאיר כהן מיש עתיד ויו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני על תוספת של 40 מיליון שקל לתקציב הפנימיות התורניות. זו הגדילה את תקציב הישיבות הקטנות (שמיועדות לגילאי תיכון) ביותר מפי שלושה. באלו אין לימודי ליבה והן אחד הגורמים העיקריים לקושי של חרדים להשתלב בשוק העבודה. ביטאונה של דגל התורה "יתד נאמן" דיווח בכותרת גדולה על ההסכם הזה.
גפני הוא זה שעודד כל העת את מפלגות המרכז שיש תקווה לשיתוף פעולה עימם. באפריל השנה הוא תקף את יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', שאותו האשים בהקמת ממשלת בנט-לפיד, והצהיר כי הוא רוצה את גנץ כשותף בממשלה החדשה שתקום. לחתונת בתו הוא הזמין גם את ראשי המרכז שמאל ומרב מיכאלי רקדה בעזרת הנשים בחפץ לב.
אולם התברר שגפני רקד על שתי חתונות. בזמן שהפיח תקוות במחנה השמאל, הרי בתוך ביתו הוא הצהיר על שייכותו למחנה הימין. בריאיון לשבועון החרדי "במשפחה" במרץ השנה אמר: "בואו נעמיד דברים על דיוקם. קודם כל, אני מדבר על 'יהדות התורה', אנחנו לא מפלגת לוויין של נתניהו. נלך עם נתניהו כי אנחנו הולכים עם הציבור המסורתי שנמצא בליכוד. וכשזה לא היה נתניהו, כשהיה שמיר, הלכנו איתו בשעתו. הלכנו תמיד עם מועמד הליכוד ותמכנו בו מכיוון שאנחנו הולכים עם הציבור המסורתי שנמצא בליכוד".
גנץ ויאיר לפיד צריכים לעבור בדחיפות תהליך גמילה מן האפשרות של שיתוף פעולה בעתיד עם החרדים. זה כמובן לא עומד על הפרק בתקופה הקרובה, אבל הם עלולים להמשיך את הנטייה שלהם להמשיך לשלוח את לחמם על המים לכיוונם. גפני וחבריו לא יחדלו לתעתע בהם ולקרוץ אליהם במטרה להעניק לגיטימציה למפלגות הימין בתהליכי ההדתה של מדינת ישראל.
מפלגות יש עתיד, המחנה הממלכתי והעבודה צריכות לראות בחרדים יריב פוליטי ואידיאולוגי מוצהר, שיש להילחם בו בכל האמצעים הפרלמנטרים והציבוריים האפשריים. מדובר בקבוצה בעלת תפיסה דמוקרטית מפוקפקת, המיוצגת על ידי פוליטיקאים מדירי נשים באופן רשמי, שמנסים לכפות על אזרחי ישראל אורח חיים שזר לקדמה האנושית ולזכויות האדם שהן ליבת החוקות בעולם המערבי.
מאבק כזה יכול לצקת שמן על גלגלי האופוזיציה החורקים ולהעניק להם את המסר היחידי שנותר להן. הרי לפיד כבר הוכיח, בהתנהלותו כשר החוץ וכראש הממשלה, שאין הבדל בינו לבין ממשלת הליכוד שקדמה לו. התפיסה הביטחונית של גנץ זהה לחלוטין לזו של נתניהו שתחתיו כיהן כרמטכ"ל ולא היה שום שינוי בין משנתו הכלכלית של אביגדור ליברמן כשר האוצר לזו של ישראל כ"ץ שאותו החליף. אז מה יש להם להפסיד אם יפתחו במלחמת חורמה נגד החרדים? פרס כבר לימד אותם שגם אם ישלחו לעברם מאפיות שלמות על פני המים, הם לא יקבלו בחזרה אפילו לחמנייה אחת בחזרה.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il