בירושלים נושמים לרווחה, בינתיים: בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יצא אתמול (שישי) לפגרת קיץ - מבלי שקיבל החלטה אם לתובעת הראשית של בית הדין, פאטו בנסודה, יש את הסמכות לפתוח בחקירה על "פשעי מלחמה של ישראל", ולקבוע את הגבולות הטריטוריאליים שבהם החקירה תתבצע.
אם בית הדין יחליט כי יש בידי בנסודה את הסמכות לפתוח בחקירה, הדבר עלול להציב גורמים ישראלים - בהם גם ראש הממשלה, שרים, רמטכ"ל, ראשי מועצות ויישובים בהתנחלויות ועוד - בפני הליכים פליליים ואף מול צווי מעצר.
כזכור, בסוף דצמבר 2019 הודיעה בנסודה כי בתום הבדיקה המקדמית שבה היא פתחה ב-2015, בנוגע לאפשרות של חקירת פשעי מלחמה בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה, היא סבורה שיש עילה לטענות לפשעים אלה ושהם אכן מתבצעים - אם כי היא לא ציינה מפורשות בידי מי.
התובעת הראשית נמנעה מלפתוח בחקירה מיידית, וביקשה מבית הדין הבינלאומי חוות דעת שתאשר את סמכותה לפתוח ב"חקירה מלאה" בתוך 120 יום. הודעתה של בנסודה הגיעה זמן קצר לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פרסם הודעה משלו, שלפיה אין לבית הדין בהאג סמכות בעניין ישראל.
בית הדין אפשר למדינת ישראל להעביר את עמדתה בנושא עד ה-24 ביוני, אך בארץ החרימו את ההליך כולו כדי לא לתת לו לגיטימציה.
בנסודה בדצמבר: "לחקור טענות לפשעי מלחמה נגד ישראל"
במהלך התקופה בישראל נערכו לאפשרות שהרכב הקדם-משפט של בית הדין יפרסם את ההחלטה שלו ערב יציאתו לפגרת הקיץ. בדיונים מוקדמים שנערכו בארץ נשמעה ההערכה כי בית הדין יבחר דווקא לדחות את הפסיקה שלו בעניין ישראל והפלסטינים - עד לאחר החלטה אפשרית של ישראל בעניין הסיפוח, ו/או עד לאחר הבחירות לנשיאות בארה"ב שיתקיימו בנובמבר, אז יתברר אם הנשיא דונלד טראמפ נבחר לקדנציה שנייה.
הסיבה לכך היא שלפני כחודש טראמפ חתם על צו נשיאותי המתיר להטיל סנקציות כלכליות נגד גורמים בכירים בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, גורמים שיהיו מעורבים בניסיונות לחקור ולהעמיד לדין חיילים אמריקנים בגין פעולותיהם באפגניסטן, או בני ברית של ארה"ב כולל ישראל. הצו כולל החרמת נכסים של אותם גורמים בכירים בבית הדין ושלילת כניסתם וכניסת בני משפחתם לארה"ב.
הערכה: בית הדין יאמץ את עמדת התובעת הראשית
ההערכה הרווחת בישראל היא שרוב הסיכויים שבית הדין יאמץ את עמדת התובעת הראשית לגבי קיום סמכות לחקירת "פשעים במדינת פלסטין המשתרעת על כלל השטחים הפלסטיניים הכבושים". עם זאת, יש גם אפשרות שבית הדין ידחה את עמדת התובעת. אפשרות ביניים היא שבית הדין לא יתערב, ויחזיר את המקרה לטיפולה של בנסודה.
נתניהו על החלטת התובעת: "יום שחור לאמת ולצדק"
(צילום: עפר מאיר )
כאמור, התובעת ביקשה מבית הדין לקבוע גם את הגבולות הטריטוריאליים שבהם אמורה להתנהל החקירה על ביצוע פשעי מלחמה לכאורה. עם זאת, בנסודה כבר הגדירה את הגבולות האלה כ"גדה המערבית כולל מזרח ירושלים ועזה, וכעת לא ברור אם השופטים יתערבו בקביעה הזו, שכן משמעותה היא קביעת הגבולות של המדינה הפלסטינית העתידית.
סגל השופטים עלול להציב אתגר נוסף בפני ישראל. היות שההרכב בערכאת קדם-המשפט הוא קבוע, מדובר באותם השופטים שקבעו בנובמבר 2018 כי על התובעת לבחון מחדש את החלטתה שלא לפתוח חקירה בפרשת משט המרמרה. אותם שופטים, בצעד תקדימי, הורו ביולי 2018 לרשם בית הדין להקים מערך מידע ופניות לציבור עבור קורבנות פלסטינים, עוד בשלב הבדיקה המקדמית.
"במילים אחרות, מדובר בהרכב אשר גישתו לישראל אינה אוהדת, בלשון המעטה", ציינה אל"מ במיל' פנינה שרביט ברוך, המשמשת כחוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ולשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית.
התגובה הישראלית להחלטה האפשרית
אם בית הדין יקבע כי יש בידי התובעת הראשית את הסמכות לפתוח בחקירה, קרוב לוודאי שישראל תחרים את בית הדין ולא תשתף איתו פעולה. מצב זה עלול להביא בהמשך את בית הדין להוציא צווי מעצר חשאיים נגד ישראלים - וישראל לא בהכרח תוכל לדעת על כך. הדבר יחייב את ישראל להיערכות מיוחדת וזהירות יתרה בכל הנוגע לטיסות של אישים ישראלים וקצינים בכירים לחו"ל מחשש שייעצרו. למעשה, בישראל כבר החלו לגבש רשימה של מאות אישים כאלה שעלולים למצוא את עצמם נדרשים לחקירה.
לצד זאת, בישראל מגבשים גם ארגז כלים להתמודדות עם פתיחת החקירה, הכוללים גם "מטרייה הגנתית" לאישים ישראלים וקצינים שבית הדין יבקש לחקור. בנוסף, נראה כי ישראל תפעל לעשיית דה-לגיטימציה לבית הדין, ותבקש מארה"ב להפעיל סנקציות נוספות נגדו.
המאמץ המדיני בנושא ירוכז על ידי משרד החוץ הישראלי, כאשר בשבועות האחרונים התקיימו כמה דיונים בנושא בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים נוספים. גורמים בארץ אמרו כי הסוגיה הזו עשויה ללוות אותנו עוד זמן רב, וכי מדובר ב"כאב ראש", אולם ציינו: "מדינת ישראל לא חסרת אונים - יש לנו מה לעשות בנושא הזה".
