ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטקיס, הודיע הערב (שבת) כי ארצו מתכוונת לבצע רכישה "משמעותית" של נשק והיערכות-מחדש של הכוחות המזוינים שלה, כשברקע המתיחות הביטחונית בינה לבין טורקיה בים התיכון. קודם לכן היום הזהיר נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן את נשיא צרפת עמנואל מקרון שלא "להתעסק" עם ארצו. מקרון הוא ממובילי הדרישה באיחוד האירופי לנקוט יד קשה נגד אנקרה בצל המתיחות בינה לבין יוון.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
סרטון מאיים נגד יוון שפרסם בכיר טורקי
לפי הודעת ראש הממשלה היווני מיצוטקיס, במסגרת הרכישה ה"משמעותית" כדבריו של נשק תקנה יוון 18 מטוסי קרב מתוצרת צרפתית וכן פריגטות ומטוסים, ובמסגרת ההיערכות-מחדש של הכוחות המזוינים שלה היא תגייס עוד 15 אלף חיילים ותגדיל את המימון לתעשייה הביטחונית שלה.
קודם לכן היום, בנאום שנשא באיסטנבול במלאות 40 שנה להפיכה צבאית שאירעה בטורקיה ב-1980, פנה ארדואן לנשיא צרפת, העוזר ליוון בעימות שלה עם אנקרה: "אל תתעסק עם העם הטורקי", אמר לו. "אל תתעסק עם טורקיה".
מקרון, נזכיר, לא רק העלה באיחוד האירופי את האפשרות לנקוט סנקציות נגד טורקיה, אלא גם שלח מטוסי קרב צרפתיים לתרגיל משותף עם צבאות יוון, קפריסין ואיטליה בים התיכון, כהפגנת שרירים מול הטורקים. שלשום הצהיר הנשיא הצרפתי כי אירופה חייבת לנקוט עמדה "ברור ונוקשה" נגד ממשלתו של ארדואן, והדגיש כי הצעדים שהוא רוצה שאירופה תנקוט יכוונו נגד הממשלה הטורקית, ולא נגד העם הטורקי או נגד טורקיה כמדינה.
בנאומו היום, ששודר בטלוויזיה הטורקית, קרא ארדואן ליוון "להימנע ממהלכים ימיים שגויים" הזוכים לתמיכה ממדינות כמו צרפת. לנשיא הצרפתי אמר ארדואן: "מר מקרון, עומדות להיות לכך עוד יותר בעיות איתי". זו הייתה הפעם הראשונה מאז תחילת המתיחות הנוכחית בים התיכון שארדואן פונה ישירות למנהיג הצרפתי.
בנאום טען ארדואן שצרפת אינה יכולה לתת לטורקיה "שיעורים באנושיות", וצריכה קודם לכן להסתכל על עברה שלה – במיוחד על מעשיה באלג'יריה ועל כך שלא נקטה פעולה ממשית בזמן רצח העם ברואנדה ב-1994.
המתיחות הנוכחית בים התיכון, נזכיר, החלה בחודש שעבר, כשטורקיה שלחה – תוך שהיא מכריזה על כך במופגן – את אוניית הסקר Oruc Reis, מלווה בספינות מלחמה, אל אזור השוכן מדרום לאנטליה וממערב לקפריסין. היא הודיעה כי האונייה תפעל שם ב-23-10 באוגוסט, במסגרת בדיקת האפשרות שיש שם מאגרי גז ונפט, כמו אלה שנמצאו באזורים אחרים במזרח הים התיכון.
יוון טוענת כי האזור הזה שוכן במדף היבשתי שלה, ולכן דרשה שהספינות הטורקיות יסתלקו. טורקיה מתעקשת שיש לה זכות מלאה לערוך חיפושים שם, ויוון הורתה בתגובה לצבאה להיות בכוננות ושלחה ספינות מלחמה לאזור.
ליוון וטורקיה יש יחסים מתוחים היסטורית, וכבר עשרות שנים שהן מנהלות עימותים על שלל סוגיות. מאז שנות ה-70 הגיעו שתי המדינות לסף מלחמה שלוש פעמים, פעם אחת מתוכן בשל ויכוח בנוגע לזכויות על משאבים בים. הגילוי של מרבצי גז טבעי במזרח הים התיכון בשנים האחרונות, ותוכניות הקידוח שגובשו בעקבות זאת, עוררו מתיחות מחודשת.
בלב הסכסוך הממושך על הזכויות בים התיכון ניצבת תלונתה של טורקיה על כך שאף שחופה הוא הארוך ביותר במזרח הים התיכון, היא נאלצת להסתפק ברצועת ים צרה בשל העובדה שקרוב לחוף הטורקי יש שלל איים יווניים קטנים. טורקיה טוענת כי בקביעת הגבולות הימיים אין להחשיב את האיים האלה – עמדה שיוון ובעלות בריתה באזור דוחות בהסתמך על הסכמים בינלאומיים.
המתיחות של השבועות האחרונים היא המשך ישיר למתיחות שהתעוררה ביולי השנה: הטורקים הודיעו כבר אז על שליחת כלי שיט לביצוע עבודות סקר באזור שבמחלוקת בים התיכון, אבל קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל התערבה אז והצליחה להרגיע את הצדדים ולשכנע את טורקיה להשעות את פעילותה. אלא שבתחילת אוגוסט הודיעו הטורקים שוב כי הם שולחים כלי שיט לאזור, לדבריהם במחאה על כך שימים אחדים לפני כן חתמו יוון ומצרים על הסכם המגדיר אזור כלכלי בלעדי בין שתיהן במזרח הים התיכון.
לדברי אנקרה, חתימת ההסכם היווני-מצרי הוכיחה שטורקיה אינה יכולה לסמוך על יוון, ולכן היא מחדשת את הפעילות. עם זאת, יצוין כי ההסכם בין יוון למצרים בא אחרי שבשנה שעברה חתמה טורקיה על הסכם דומה עם ממשלת טריפולי בלוב, צעד שעורר אז את זעמן של יוון, מצרים וקפריסין, שטענו כי הוא מערער על זכויותיהן הכלכליות באזור. האיחוד האירופי קבע אז כי ההסכם הטורקי-לובי הוא הפרה של החוק הבינלאומי.
