ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו מתכנן להודיע לנשיא בשלישי כי עלה בידו להרכיב ממשלה, ואז יישאר לו שבוע להשביע אותה בפועל, אך החוקים שהקואליציה העתידית תכננה להעביר עוד לפני הקמת הממשלה עדיין לא אושרו סופית. הבוקר (ראשון) התכנסו מחדש הוועדות המיוחדות בראשות חברי הכנסת שלמה קרעי ואופיר כץ (הליכוד) שמכינות להצבעה שניים מהחוקים המדוברים, והדיונים הקדחתניים בעניינם יימשכו. במקביל, מליאת הכנסת צפויה להתכנס הבוקר ולהצביע בקריאה שנייה ושלישית על החוק שמקשה על חברי כנסת להתפצל מסיעתם. צפו בשידור החי מהוועדות.
בוועדה בראשות קרעי מכינים לקריאה שלישית את הצעת חוק כשירות השרים, שנודעה כ"חוק דרעי-סמוטריץ'". השאיפה בקואליציה העתידית היא להביא את הצעת החוק להצבעה במליאה עד סוף השבוע. ההצעה, שעברה ביום חמישי בקריאה ראשונה, היא בעצם מיזוג של הצעת החוק למינוי שרים נוספים במשרדים ממשלתיים ותיקון חוק יסוד הממשלה, כך שלא ניתן יהיה להטיל קלון על נבחר ציבור שנידון למאסר על תנאי.
המטרה של ההצעה למינוי שרים נוספים נועדה בין היתר לאפשר ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' לכהן כשר במשרד הביטחון עם אחריות על המנהל האזרחי ועל מתאם פעולות הממשלה בשטחים. תיקון חוק היסוד נועד לאפשר את מינויו לשר של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שבהרשעתו האחרונה במסגרת הסדר טיעון הוטל עליו עונש מאסר על תנאי, ועוד לא התקבלה החלטה בעניינו בנוגע לקלון.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לענייני משפט ציבורי-חוקתי, עו"ד אביטל סומפולינסקי, המליצה היום בדיון כי תיקון חוק היסוד בעניין הקלון יוחל רק החל מהכנסת הבאה, היות ו"הדיון הזה עובר למקרה פרטני, ערב הקמת הממשלה". לדברי המשנה ליועמ"שית, "אנחנו סבורים שבחינת הסוגיה הכל כך רגישה ומורכבת הזו של טוהר המידות צריכה להיעשות מנקודת מבט נקייה. החלת החוק מהכנסת הבאה תנקה את הנסיבות של הזמן והמקום שמקשות לעשות את החקיקה הזו".
סומפולינסקי, שכאמור הביעה את דאגתה מהעברת החוק, הסבירה כי "הכנסת יצרה במודע מצב שאדם יכול להיבחר לכנסת אך לא יכול לכהן כשר". לדבריה, "כהונה של שר מחזיקה סמכויות מורכבות יותר ומשמעותיות יותר ולכן הכנסת יצרה את הפער הזה". בהמשך לדברים אלו, ח"כ שרן השכל (המחנה הממלכתי) פנתה לקרעי ושאלה אותו: "אתה רוצה שאדם שישב בכלא יוכל להיבחר לכנסת וגם יוכל להיות שר? איפה האיזון שאתה רוצה לייצר? זה משנה אם זה מאסר בפועל או על תנאי?". יו"ר הוועדה השיב לה כי "זה משנה מאוד, זה מעיד על חומרת העבירה וזה חלק מהאיזון".
חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה העתידית הצטרפו לביקורת של השכל, וח"כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד) אף פנתה לחברי הקואליציה העתידית ואמרה: "גנב קטן עובר על החוק וגנב גדול מחוקק את החוק. אתם גורמים לכולנו להיות שותפים לחקיקת חוק שהופך אותנו לגנבים. במקום להוריד את הרף, אתם מורידים אותו?". ח"כ יוראי מלהב הרצנו ממפלגתה אף הגדיר את דרעי כ"עבריין סדרתי ואסיר משוחרר ששלח את ידו הארוכה לכיס הציבורי, שיקר לבית המשפט שידיר את עצמו מהחיים הציבוריים, והכול רק כדי להתמנות תוך כמה חודשים לשר בממשלת ישראל".
הוועדה בראשות כץ מכינה לקריאה ראשונה את התיקון לפקודת המשטרה, שמציע להעניק סמכויות שהיו בידי המשטרה לידי השר לביטחון פנים - שייקרא החל מהממשלה הקרובה השר לביטחון לאומי. מדובר בהצעת החוק המורכבת מבין השלוש, שככל הנראה תידרש לעבור שינויים בשל הביקורת שנשמעה מצד גורמים בדיונים, בהם מפכ"ל המשטרה ויועמ"ש המשטרה, שטענו כי הם לא רואים צורך בשינויים ושבמצב הנוכחי כבר יש לשר די סמכויות במשטרה.
בדיון בוועדה התפתח עימות בין היועצים המשפטיים לחברי הקואליציה העתידית לאחר שח"כ יואב קיש (הליכוד) טען כי הייעוץ המשפטי התנגד להצעת החוק עוד לפני שהיא הונחה על שולחן הכנסת. קיש פנה ליועצים, ואמר להם: "תהיו עניינים ותדונו על ההצעה, אל תבואו אליי בסיסמאות".
המשנה ליועמ"שית לענייני משפט ציבורי-מנהלי, עו"ד גיל לימון, השיב לקיש ואמר כי "כשאנחנו מקבלים הצעת חוק אנחנו בוחנים אותה באופן מקצועי. מנסים להשתיק אותנו ועושים דה-לגיטימיציה פעם אחר פעם. מעלים טענות שגויות כאילו זה פוליטי וזה לא לעניין".
לימון ציין כי המלצתם הייתה להעביר את התיקון לפקודת המשטרה כהצעת חוק ממשלתי, וקיש השיב לו בצעקות: "אתם מבזים את הכנסת, אנחנו לא יכולים לחוקק?". מגיש הצעת החוק איתמר בן גביר הצטרף לטענותיו של קיש ושאל את לימון "האם להגיש הצעת חוק פרטית זה אסור?". על כך לימון ענה: "אנחנו מאוד מכבדים את הכנסת אבל אומרים שהדרך היותר נכונה לעשות את זה היא הצעת חוק ממשלתית. אתם לא רוצים שמישהו יגיד לכם איך התהליכים צריכים להיות? אתם רוצים שיגידו שהכל בסדר?".
יו"ר הוועדה כץ העיר ללימון כי "בינתיים בממשלה היוצאת אמרתם כל הזמן כן". על הטענות לפגיעה ביועצים המשפטיים, אמר כץ כי "מותר לבקר את הייעוץ המשפטי לממשלה. אף אחד לא משתלח בהם".
במהלך הדיון, בן גביר רמז כי היועצים המשפטיים טוענים בכוונה כי לא היה להם זמן להתכונן "כדי שזה ייכנס לפרוטוקול ואולי מישהו בבג"ץ יבוא ויגיד משהו". לדבריו, "התחושה שלי היא תחושה לא טובה. תוך יממה כבר החלטתם לגבש עמדה בנוגע לחוק. בעיניי זה מאוד מצער, ואני לא חושב שבצורה כזו אמורה להתנהל עבודה סדורה של ייעוץ משפטי לממשלה".
בדיון דיבר גם שלמה אהרונישקי, שכיהן כמפכ"ל המשטרה בשנים 2004-2001. בהתייחסו לבן גביר, אמר אהרונישקי כי "אנשים חושבים שהם יודעים מה זה משטרה, אבל עד שלא נכנסים לא יודעים. תבוא, תלמד, ואז תציע שינויים". לדבריו, "כשרצו לברר מה הסיבה לחקיקה הזו אז אמרו שיש חוסר ביטחון וחוסר משילות. את זה לא פותרים עם מדיניות, אלא עם תוכנית לאומית של כל משרדי הממשלה. מדיניות זו מילה שאין מאחוריה כלום. צריך פשוט לעבוד".
המפכ"ל לשעבר הוסיף כי "משטרת ישראל בראש ובראשונה נתונה למרות החוק, והצעת החוק פוגעת בעצמאותה. המשטרה עצמאית כי זה הקו שמפריד בין החוק לבין הניסיון לעקוף אותו. אתם לא רק פוגעים במשטרה, אלא גם בדמוקרטיה במדינת ישראל". לדברי אהרונישקי, "אני לא רוצה שהשר יקבל עצמאות והוא זה היחידי שיחליט. בהצעת החוק יש רמיזה שהשר הופך למפכ"ל וכתוצאה מזה המפכ"ל הופך במקרה הטוב לעוזר שלו ובמקרה הרע לשליש או לקצין לוגיסטיקה".
המשנה ליועמש"ית לענייני משפט פלילי, עוד עמית מררי, הצטרפה לדבריו של לימון ואמרה כי "אנחנו מדברים פה על התהליך לא כי לכנסת אין סמכות, אלא כי אנחנו מנסים לשתף פעולה במטרה לטייב את ההצעה". לדברי מררי, "התהליך המזורז לא מאפשר לעשות עבודה מיטבית".
השר המיועד לביטחון לאומי בן גביר אמר אמש כי בעקבות הביקורת הוא נוטה לוותר על הסעיף בחוק שיאפשר לו לקבוע את מדיניות ההעמדה לדין - אך לא מתכוון לוותר על קביעת מדיניות החקירות. שלשום הוא אמר כי "שר שאינו יכול להתוות מדיניות הוא סוג של עציץ".
פעילות הכנסת היום היא חריגה, היות והיא לא אמורה לעבוד בימי ראשון. באופן כללי, פעילות הכנסת בחג החנוכה הייתה מצומצמת מאוד לאורך השנים. כדי להמשיך בבליץ החקיקה ולהספיק להעביר את שלוש הצעות החוק טרם השבעת הממשלה, בוועדה המסדרת בראשות ח"כ יואב קיש הוחלט כי בשלושת הימים הקרובים דיוני המליאה ייערכו בין השעות 10:00 ל-15:00. בנוסף, וחרף הביקורת של הייעוץ המשפטי, הקואליציה העתידית תפעיל את סעיף 98 לתקנון הכנסת, כך שלא ייערכו יותר משלוש הצבעות שמיות לכל צד וזמני הדיבור בדיונים יוגבלו.
יועמ"שית הכנסת, אמרה לחברי הקואליציה העתידית כי אין הצדקה לשימוש בסעיף 98, שתכליתו לאפשר את כינוס המליאה באירועים חריגים. קיש אמר מנגד כי הוא רוצה להימנע מפיליבסטרים - ולכן מפעיל את נוהל 98. לדבריו, "אנחנו באירוע מורכב, אנחנו בחנוכה ואנחנו בממשלת מעבר שפועלת בניגוד לכנסת".
פורסם לראשונה: 09:14, 18.12.22