מערכת החינוך בשדרות נפתחה באופן רשמי לפני שלושה ימים, לאחר חודשים של למידה במרכזים בבתי המלון שאליהם פונו התלמידים עם משפחותיהם לאחר אירועי 7 באוקטובר. עם זאת, אך עד כה טרם שבו אל ספסל הלימודים כמעט מחצית מהתלמידים תושבי העיר. במקביל, בקרב המורים הנוכחות גבוהה, וכ-95% שבו לעבודתם.
מנהל מחוז הדרום במשרד החינוך, רם זהבי, דיווח במהלך דיון על ההיערכות לפתיחת מערכת החינוך כי מספר התלמידים ששבו ללימודים בשלושת הימים האחרונים נע בין 55% ל-65%. לדברי זהבי, במספרים נרשמה עלייה במהלך שלושת הימים האלה. "צריך לזכור שהיה צבע אדום בשני ובשלישי, יש ירי תלול מסלול, אך למחרת לא ירדנו במספרים", אמר. "שאלו אותנו בשבוע המקדים האם אני יכול להבטיח ביטחון? אנחנו במלחמה, אבל מוסדות החינוך תוגברו בחיילים עם נשק ארוך כדי לתת לכולנו תחושה שצה"ל איתנו בשטח. כל מוסדות החינוך בשדרות ממוגנים", ציין.
מנהל המחוז תיאר כי החזרה ללימודים בשדרות היא משמעותית ביותר, ו"מזיזה את כל העוטף". התארגנות בעיר לחזרה לבתי הספר החלה 10 ימים לפני, וכללה הכנה לצוותים החינוכיים, בין השאר באמצעות פסיכולוגים ויועצים חינוכיים, שנתנו להם כלים. "חייבנו סוג של אסיפת הורים לפני החזרה לבית הספר", אמר זהבי "היו מחנכים שלא פגשו את התלמידים שלהם חמישה חודשים כי הם פונו למקומות שונים, והיינו צרכים לתדרך את כולם מה עושים ביום שאחרי".
הוא ציין כי 8,500 תלמידים חזרו לשדרות, ולשם כך הגיעו לעיר 60 משאיות עם ציוד להכשרת מוסדות החינוך מחדש. כאמור, בקרב המורים שיעורי ההתייצבות הם גבוהים. עשרות מורים טרם חזרו, אך רובם הבטיחו לחזור עד יום ראשון הקרוב. "אנחנו לא עם סטופר", ציין זהבי. לדבריו, ישנם 18 עובדי הוראה שעדיין מפונים מאחר והם לא תושבי העיר, בנוסף למחנכים שאין באפשרותם לשוב לשדרות שכן בתיהם נפגעו מירי רקטות.
למרות האופטימיות בדבריו, זהבי הביע חשש מפתיחת שנת הלימודים הבאה ב-1 בספטמבר. "אני מודאג, יש דיאלוג עם אנשים שאומרים 'אני צריך כוחות לעצמי'", אמר."בפסגת דימונה כינסנו מפגש מורים, וכמה מהם התפרקו ואמרו 'קשה לנו לאסוף את עצמנו'. יש מורה שיש לה בני משפחה שנחטפו לעזה, ומורה אחרת שאמה נחטפה גם היא, אך שבה בעסקת החטופים".
נציג פיקוד העורף, אלוף-משנה (במיל') מרקו אזואלוס, אמר בדיון כי "מדברים על חזרה לשגרה, אבל המלחמה עדיין נמשכת והתלמידים יראו מסוקי קרב ומסוקי פינוי פצועים.יש חזרה ללימודים בעוטף, ובכל יישוב אנחנו בונים מעטפת ביטחונית לכל מוסד, או מסגרת חלופה אישית. לכל מסגרת חינוכית אנחנו עושים בדיקת מיגון, מסמנים איפה אפשר להיות ואיפה לא. מבחינת אבטחה, היא קיימת בכל יישוב בעוטף, ובכל בית ספר שנפתח מוצבים חיילי מילואים, כולל לאבטחה בהסעות התלמידים".
יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב, אמר כי "יש פה מסר אמיתי לאויב: עם ישראל חוזר לשגרה. מורי ישראל מוכיחים פעם אחר פעם את מסירותם ומראים כי הם בשליחות אמיתית". במקביל, טייב ציין כי "לנוכח הנתונים, אני עדיין מודאג מהמחסור של 40% מהתלמידים. אין כמו שגרה, אבל בתפקידנו לוודא שהדברים נעשים תוך שמירה על ביטחונם של המורים והתלמידים שחוזרים למקום הטבח".
אורי טימסית, תלמיד י"ב בישיבת אמית שבשדרות, סיפר כי הוא התרגש לחזור לשגרה המוכרת לו ולחבריו, אך ההתרגשות הייתה מהולה בחששות: "ההתרגשות הגדולה נוספה לצמרמורת שחשתי כשחזרנו הביתה, לשדרות. משמח לפגוש שוב את החברים לכיתה, שאת חלקם לא פגשתי מאז שמחת תורה. אני עדיין לא רגוע מהמצב הביטחוני, אבל אני מרגיש תחושת שליחות חזקה מעצם זה שחזרנו ולא נתנו לאויבים שלנו לנצח אותנו. אני מקווה שגם שאר התלמידים יחזרו במהרה לשדרות ולבית הספר''.
"החזרה - תמונת הניצחון האמיתית של ישראל"
שנהב בניטה, ששלושה מילדיה לומדים בבית ספר יסודי בעיר, תיארה את החזרה בתחושות מעורבות, אך הדגישה כי לבסוף חשה שהשיבה לשדרות הייתה הצעד הנכון. "אחרי חמישה חודשים התעוררנו לבוקר בצעד נוסף בדרך ל'חזרה לשגרה'. חמישה חודשים נדדנו בין מלונות ומסגרות שונות, והתחושות היו קשות", אמרה. ביום הראשון בחזרה ללימודים היה הבוקר הכי קרוב לחיינו הקודמים, לחיים של לפני 7 באוקטובר. עם המון חששות, ואחרי לילה לא שקט, החלטנו לצאת לדרך, והתרגשות מהולה בחשש גדול אפפה את הבית. נסיעה קצרה וכל כך שגרתית הרגישה כנצח עד להגעתנו לשער בית הספר, שם פגשנו את פניהם המחויכות של צוותי החינוך, לצד חיילים ושוטרים חמושים.
"הילדים שכל כך התגעגעו רצו לזרועותיהן של המורות, ואז זה קרה, בתנו הגדולה פגשה סוף סוף את חברתה הטובה ביותר לראשונה זה חמישה חודשים. המפגש בין השתיים, ופרץ הרגשות, הוכיח לנו סופית שעשינו את הצעד הנכון. בסוף זה הסיפור, כוחה של קהילה פצועה ומדממת שיודעת בכל פעם מחדש לקום, לתמוך ולהיבנות. גם הפעם זה מבחינתנו היה הקלף המנצח, מה שהחזיק אותנו לאורך תקופה ארוכה של אי-וודאות. זה הדבק של העיר המיוחדת שלנו ובעזרת השם נשכיל כעם למנף את אחדותנו".
דינה חורי, מנהלת בית ספר יסודי-תורני-מדעי בשדרות, תיארה כי "לאחר חמישה חודשים של שהייה ארוכה במלונות מחוץ לעיר, חזרנו למציאות מורכבת, מאתגרת, מרגשת ומיוחדת. המפגש ביום ראשון היה מלווה בבכי ובהתרגשות רבה בין הילדים, ההורים, המשפחות והצוותים. זה היה יום מאד עוצמתי, אחד הימים המרגשים במערכת החינוך העירונית בשדרות. ניכר שהילדים ציפו למפגש בין החברים, והרגישו שהם סוף סוף בבית".
אילן אבקסיס, שמלמד בקריית החמ״ד אמית שדרות, אמר גם הוא כי החזרה ללימודים הייתה מרגשת באופן מיוחד. "אני מלמד 35 שנים בעיר ומעולם לא התרגשתי כל כך בפתיחת הלימודים", העיד. "מבחינתי - זו תמונת ניצחון של מדינת ישראל אחרי ימים קשים ביותר. בשיעור הראשון ישב תלמיד שאיבד את אביו ב-7 באוקטובר, וביחד העברנו שיעור על סיפור הגבורה של שוטרי העיר. אנחנו עדיין לא בהרכב מלא, יש מי שעדיין לא שבו, והתקווה היא שעם הזמן נצליח לחזור לשגרה מלאה".