מירי דגן, שבנה אסף (37) שם קץ לחייו אתמול (רביעי), דורשת שבנה ייטמן בטקס קבורה צבאי. לדבריה, הוא התגייס לפני כ-20 שנה לצנחנים ושירת כ-15 שנה בקבע. "הוא יצא לקורס קצינים מצנחנים, עשה הסבה לחיל האוויר ושירת כנווט קרב בחיל ובמקביל ב-8200", סיפרה ל-ynet.
האם מספרת כי הבחינה בשינוי התנהגותי של בנה אחרי שהשתחרר מצה"ל: "הבחנתי שההתנהגות שלו לא כתמול שלשום, הוא התחיל להתרחק מהמשפחה ומהחברים ולא יכול היה לסבול רעש ולא רצה להיות בחברת אנשים התבודד ואני התקשרתי לחיל האוויר ואמרתי שלדעתי אסור לו לטוס ושיפסיקו לו את הטיסות ואחרי שהפסיקו לו את הטיסות הוא עבר לשירות מילואים בקריה, שם הוא המשיך לעשות מילואים פעם בשבוע. הוא עשה יום בשבוע מילואים ולא עבד".
"זו הייתה טעות גדולה, שחשבנו שהכול נרגע, אבל זו הייתה טעות אופטית. הוא ניתק קשר עם כל החברים". מירי מספרת כי בנה סבל מפוסט טראומה, שהתחילה עם שחרורו, אך מעולם לא אובחן מכיוון ש"לא רצה לשתף אף אחד". "הוא לא שיתף על איזה אירוע ספציפי ולא רצה ללכת לטיפול ולא רצה להיפגש עם אף אחד. כל הזמן התבודד", אמרה.
"זה התחיל בהדרגה. אני היחידה למעשה שהבחנתי בזה. כשהוא התחיל את ההתנהגות המוזרה. זה הלך והחמיר. אני לא יודעת מה הוא עבר שם והוא אף פעם לא שיתף. הוא לא חשב שיש לו בעיה ולא רצה ללכת לשום גורם שיעזור לו. היה בהכחשה".
כעת היא מסבירה מדוע חשוב לה שלבנה ייערך טקס צבאי. "קצינת הנפגעים התעלמה מאיתנו ולא הגיעו. היום, אחרי שנתתי להם בראש הגיעו ארבעה קצינים. הם היו אדיבים והם אמרו שינסו לעזור לערוך טקס צבאי. חשוב לי שיהיה טקס כזה. אסף תרם 20 שנה מחייו למדינה. בגלל שהיה חודשיים בהפוגה מהמילואים החליטו שהוא אזרח? שלא מגיעות לו שום זכויות? אנחנו עומדים על זה שמגיע לו טקס צבאי. הוא נתן מעצמו 20 שנה ובארבע שנים האחרונות תרם ונתן מספיק ומגיע לו".
לפני ששם קץ לחייו, נפרד אסף מאמו במכתב שהשאיר אחריו. "אמא שלי, יקרה לי מכל. במשך מעט יותר משנה, בכל יום, אני כותב לך את המכתב הזה בראש שלי", כתב בפתח דבריו, "כל יום קצת". הוא הוסיף, בין היתר: "והנה היום, הדמעות זולגות והמילים נכתבות מבולבלות, כואבות. אני לא בטוח מה נכון לומר, במה לשתף ובמה לא. הרי יש כל כך הרבה שאינך יודעת ואת הרי צור ליבי, הגיבורה שלי, אמא שלי. אולי יוקל לך לדעת שמצאתי מנוחה ופשוט לא תצטרכי לדאוג לי יותר".
מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה.
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים:
ער"ן בטלפון - 1201 או באתר האינטרנט של סה"ר http://www.sahar.org.il, או headspace.org.il
