כ-80 מדינות, ובראשן ארצות הברית, בריטניה וצרפת, חתמו היום (שישי) בדבלין על התחייבות להימנע מהפצצות באזורים עירוניים. ההסכם הבינלאומי הוא תוצר של משא ומתן שנמשך יותר משלוש שנים, עוד מלפני המלחמה באוקראינה, אך כמה מהמעצמות הצבאיות הגדולות בעולם - כולל רוסיה, סין, ישראל, הודו ואפילו אוקראינה - לא חתמו עליו.
ההסכם מחייב את החתומות עליו להבטיח שצבאותיהן "יגבילו או יימנעו משימוש בחומרי נפץ באזורים מיושבים, בזמן שהשימוש בהם עשוי או צפוי לגרום נזק לאזרחים ולאובייקטים אזרחיים". הניסוח מאפשר למדינות שיקול דעת מסוים, כך שלא מדובר באיסור מוחלט או באמנה מחייבת. עם זאת, פעילים אזרחיים שונים טוענים שעצם החתימה על ההסכם והכוונה שמאחוריו מהווה אבן דרך משמעותית, על אף שנותרה עוד עבודה רבה.
זו הפעם הראשונה שבה מדינות בעולם מגיעות להסכמה מסוג זה, בתקווה שהדבר ישנה את נורמות ההתנהגות בזמן מלחמה. כשני שליש מחברות נאט"ו חתמו עליו, דבר שלפי הגרדיאן יהפוך הפצצה באזורים עירוניים לטאבו בדומה לשימוש בנשק כימי או בפצצות מצרר.
סהאר מוחמדאלי, מנהלת ב-CIVIC (מרכז למען אזרחים באזורי עימות), אמרה כי הפצצות מעין אלה הן "הגורם המוביל למוות של אזרחים" בסכסוכים מהזמן המודרני. "ממוסול ועד טריפולי, מוגדישו וחרקוב, רשימת הדוגמאות היא אינסופית", הוסיפה.
לפני נתוני אתר Action on Armed Violence, כ-91% מהאנשים שנהרגו או נפצעו מפיצוצי נפץ באזורים מיושבים בעשור האחרון היו אזרחים, נתון שעלה ל-98% בעקבות המלחמה באוקראינה. "המחיר ההומניטרי אינו מתקבל על הדעת", נמסר.
הרעיון לחתימת ההסכם עלה אמנם לראשונה בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, המבצעים הישראליים בעזה והמלחמות בתימן ובמקומות אחרים, אך הוא קיבל תנופה נוספת בעקבות המלחמה באוקראינה - שבה רוסיה מפציצה שוב ושוב אזורים עירוניים כמעט ללא הבחנה, והורגת אזרחים רבים. אחרי שארה"ב שוכנעה לחתום על ההסכם, הדבר סלל את הדרך לחברות אחרות בנאט"ו לעשות זאת - ובין היתר חתמו עליו גם טורקיה וגרמניה. בגרדיאן ציינו כי לדברי ארגונים לא-ממשלתיים, האחראית העיקרית לכך היא אירלנד, שדחפה לחתימת ההסכם.
בכל מקרה, ניתן להבין מדוע ישראל לא חתמה על ההסכם: צה"ל נאלץ לתקוף שוב ושוב באזורים אזרחיים ברצועת עזה, בשל העובדה שמשם חמאס יורה רקטות ומסתיר אמצעי לחימה. בצבא טוענים כי גם חיזבאללה בלבנון נוקט דרך דומה, כשהמטרה היא להגביל את יכולות צה"ל לפגוע במטרות של הארגון.