צפו: אינס ניסים מספרת את סיפורה בבית הנשיא
(צילום: לע"מ)
לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל אירחו אמש (שני) בבית הנשיא את שורדת השואה אינס ניסים, במסגרת המיזם "זיכרון בסלון". אינס, נצר לקהילת יהודי סלוניקי, הייתה בת 14 בעת שהגרמנים פלשו ליוון במלחמת העולם השנייה, וברחה יחד עם משפחתה לארץ ישראל. האירוע הועבר בשידור חי ושודר גם ב-ynet.
אינס אמרה לפני האירוע כי "לא מזכירים את השואה ביוון, ולפעמים אף שואלים אותי, 'ביוון הייתה שואה?'". לדבריה, היא מרגישה שליחות גדולה להשמיע את הקול של סיפור שואת יהדות סלוניקי.
אינס סיפרה כי היהודים שחיו ביוון השתלבו בחברה בהצלחה רבה, כאשר "היו יהודים שעסקו במסחר, ברפואה ובעיתונות", ותיארה את הקהילה כ"צבעונית מאוד" שגם דיברה שפות רבות, בהן גרמנית וצרפתית. עם זאת, הכל השתנה כשהגרמנים הגיעו בשנת 1941. "הילדות היהודיות הפסיקו ללכת לבתי הספר בעקבות התנכלויות מצד הנוצרים שלמדו איתן", סיפרה אינס, ותיארה כיצד הגרמנים שדדו את רכושו של אביה: "היו לו שלוש קומות של רהיטים, הם ניקו את כולן ושלחו לגרמניה".
עוד העידה אינס כי בשנת 1943 הוחלט לרכז את כל היהודים בגטו אחד גדול, ותיארה כי הם נלקחו בהדרגה. "כל כמה ימים רדו ביהודים עם כלבים עד שהגיעו לתחנת הרכבת, ושם העלו אותם לרכבות לאושוויץ", סיפרה. לבסוף, אחת המורות מבית הספר של אינס הציעה להוריה לקחת אותה לביתה. המורה אמרה להוריה כי "אני לא יודעת מה מחכה לכם, אבל אם לא תחזרו אני אציל אותה". אביה ביקש מהמורה שתגן גם על שתי אחיותיה של אינס. "אני יודע שזה כרוך בסכנה גדולה בשבילך", אמר לה, אך המורה הסכימה ולקחה לביתה את שלושת האחיות.
המורה החביאה את הילדות בתוך ארון בביתה, שכן היא התגוררה עם אישה זקנה שאסור היה לחשוף בפניה את הימצאותן בבית. "אני ואחותי לא פצינו פה במשך שלושה ימים", העידה אינס, "המורה הייתה מגיעה הביתה בערב ומוציאה אותנו מהארון כדי לתת לנו אוכל ובשביל שנוכל ללכת שירותים". עם זאת, הן לא נאלצו להתחבא לאורך זמן, שכן הוריהן לקחו אותן מביתה של המורה לאחר שבוע והמשפחה ברחה יחד מסלוניקי.
בהמשך אינס תיארה כיצד היא ומשפחתה יצאו במסע מסוכן על גבי סוסים לעבר אתונה, שנמצאה באותה עת תחת כיבוש איטלקי. המשפחה נאלצה להימלט שוב גם מאתונה לאחר נפילת איטליה במלחמה, כאשר השטח שבו שלטה עבר לשליטת גרמניה, שדרשה כי היהודים יירשמו אצל הרשויות במטרה לשלוח אותם למחנות ההשמדה. בסיוע הפרטיזנים, אינס ומשפחתה הצליחו לברוח לטורקיה, שהייתה נייטרלית במלחמה. עם מעט הכסף שנשאר להם, המשפחה הצליחה להגיע לחלב שבסוריה ומשם הגיעו ברכבת לארץ ישראל. אינס העידה כי למרות התנאים הקשים, היא חשה התרגשות גדולה במהלך הנסיעה לתל אביב, העיר שבה היא גרה גם היום.
המיזם החברתי "זיכרון בסלון" נוסד בשנת 2011 והפך מאז לחלק בלתי נפרד מיום הזיכרון לשואה ולגבורה. מטרת המיזם היא לשמר את זיכרון השואה ולהעניק קרקע למפגשים אישיים ומשמעותיים עם שורדי השואה. המפגשים מתקיימים מדי שנה באלפי סלונים במקביל ברחבי הארץ, ובמהלך החודש הקרוב כ-25,000 ישראלים צפויים לפתוח את דלתות בתיהם עבור מפגשים אלה. השנה המיזם יעמוד בסימן של סובלנות וערבות הדדית, ומפגשים יתקיימו גם בבתיהם של שגרירים זרים, בהם שגריר יפן בישראל.
הנשיא הרצוג אמר לאינס כי "אנחנו מאוד מתרגשים שאת איתנו", ושיבח את המיזם, "'זיכרון בסלון' צובר תאוצה בלתי רגילה, ומאפשר להתחבר לזיכרון השואה באופן אינטימי ופרטי". הנשיא הרצוג הוסיף ושיתף זיכרון שואה אישי של משפחתו: "אני רוצה בהזדמנות הזו להזכיר גם את בת דודתו של אבא שלי, חנה גולדרברג, שהייתה בת 20 כשנספתה באושוויץ. היא נלכדה כשניסתה לברוח מהנאצים בצרפת והובלה למחנה מעצר, ומשם ברכבת לאושוויץ. היא הצליחה לזרוק מחלון הקרון מכתב לאמא שלה, דודה אסתר שלי, שבו כתבה 'חכי לי, אני עוד אשוב, אלפים כמוני'".
רעיית הנשיא מיכל אמרה: "בינואר האחרון, ביום השואה הבינלאומי, ערכתי אירוע 'זיכרון בסלון' עם רעייתו של נשיא גרמניה. שורד השואה צ'ארלס זיגמן סיפר באותו אירוע את סיפורו כנער בהולנד אשר שרד את השואה יחד עם אחיו, ואחרי מתן העדות הוא הפציר בנו 'אתם חייבים להמשיך את הזיכרון. אתם צריכים להיות העדים שלי הלאה'. זה היה אירוע מאוד מרגש עבור כולנו והתגובות הרבות לאחריו הראו לנו כמה המיזם מדבר לליבם של אנשים ומעביר את זיכרון השואה ואת הלפיד מדור לדור".
פורסם לראשונה: 17:08, 25.04.22
