מכל מרקע, כתבה בעיתון או ראיון עם פוליטיקאי עולה הקריאה לערב את שב"כ במאבק בפשיעה בחברה הערבית. כאילו שבשב"כ עובדים קוסמים שרק מחכים לאישור לשלוף שפן מהכובע ולהביא באופן מיידי לשקט ושלווה ברחובות נצרת, ואדי ערה, כפרי המשולש והפזורה בנגב. זה לא יקרה, ויש לכך סיבות רבות.
ראשית, מחמיא מאוד לשב"כ שמעריכים כך את מקצועיותו, נחישותו והצלחותיו, אולם עדיין מדובר בארגון קטן - אפילו קטן מאוד בהשוואה לגופי מודיעין מקבילים בעולם - שמרוכז בסיכול טרור שמאיים תדיר על מדינת ישראל, ואנשיו עסוקים בכך לילות כימים (זו לא מליצה). כל הפניית כוח אדם לטיפול בפשיעה אזרחית תפגע ביכולת לסכל טרור. שנית - החוק לא מאפשר זאת. שב"כ פועל על פי חוק שמתיר לו לחקור פעילות המתבצעת על רקע לאומני ולא פלילי. בניגוד לנדמה, מסובך למדי לבצע שינוי עומק שכזה בחוק. שלישית, לא בטוח שנכון לאזרחי ישראל ששב"כ ישתמש בכלים שיש לו בצורה רחבה (ויגרום לחשיפתם). מדובר במדרון חלקלק שלא מומלץ לגלוש בו.
וממילא, בסופו של דבר החקירות המוצלחת של שב"כ הן כאלה בזכות נחישות אנושית, דבקות במטרה ותחבולנות, ולאו דווקא רק בגלל אמצעים טכנולוגיים משוכללים שנמצאים בידיו ולא בידי המשטרה. יגידו האומרים, ואולי בצדק, שהמצב קשה ומחייב צעדים דרסטיים, אז אין ברירה אלא לחוקק חוק חדש ולספק לשב"כ תקנים – העיקר לסיים את הכאוס ביישובים הערביים. ובכן, את ההצעה הזאת יש ליישם דווקא במשטרה.
בכוח האדם הנוכחי ובכלים הנמצאים ברשותה, המשטרה לעולם לא תצליח להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית. לשם כך יש צורך במאמץ מערכתי של כלל רשויות המדינה, בתוספת סיוע נקודתי – לא העברת אחריות – מצד שב"כ. וזה צריך להתחיל בכנסת: דרושה חקיקה שתגדיר אחזקת נשק לא חוקי, גביית דמי חסות ואלימות כעבירות חמורות במיוחד שאליהן מוצמד עונש מינימום של עשר שנות מאסר.
המאמץ צריך להמשיך במשרדי הממשלה השונים. על המשרד לביטחון פנים לחזק את המשטרה בתקנים, טכנולוגיה, גיבוי ומתן מרחב פעולה. משרד ראש הממשלה צריך להנחות את שב"כ לסייע למשטרה בתחומים מסוימים כגון כלי נשק שנגנבים מבסיסי צה"ל. אלה עלולים להגיע לגורמי טרור ולכן יש מנדט לשב"כ לטפל בכך ללא צורך בשינוי בחוק. במקביל ניתן להציב נציגים של הארגון במחוזות המשטרה השונים, ואלה ידעו לתת זווית חשיבה אחרת ולהמליץ על שימוש אד הוק בכלי כזה או אחר שמצוי רק בידי שב"כ.
דרושה חזרה לפעילות המסונכרנת של כלל משרדי הממשלה ורשויות האכיפה, כפי שעשתה הקואליציה הקודמת, על מנת לחנוק את ארגוני הפשע (משטרה, רשות המסים, ביטוח לאומי, רשויות הגירה ועוד). משרד החינוך צריך ליישם בחברה הערבית תוכנית לימודים שתכלול לפחות שעה ביום של חינוך לאי-אלימות. אם נתחיל היום עם ילדים בני 7-6, ייתכן שעוד עשור יהיה כאן דור של בני 17-16 המבינים טוב יותר את המחיר, הנזק והעוול המוסרי באלימות.
יוסי אמרוסיולבסוף, אחריות רובצת גם על מנהיגי החברה הערבית בישראל: מה אתם עושים, נכבדים יקרים, כדי שהמושג "כבוד המשפחה" ייעלם מהעולם? כדי שהמושג "נקמת דם" יילמד רק בשיעורי היסטוריה? כדי שבחורה תוכל לצאת לעבוד או לבלות עם בחור לפני הנישואים מבלי לגזור על עצמה עונש מוות? מה אתם עושים כדי שהציבור שאתם מובילים יפנים שחיים חשובים יותר מכבוד?
רק מאמץ משולב משרדי הממשלה, המשטרה, רשויות אכיפת החוק והמנהיגות הערבית יוכל להביא לפתרון הבעיה. זה לא יהיה מהיר, וייתכן שמדובר בתהליך של שנים, אבל הוא אפשרי.
- יוסי אמרוסי היה בכיר בשב"כ
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
