ביום ראשון הקרוב יחודשו הלימודים גם בכיתות ה'-ו' וכן י"א-י"ב בערים ירוקות, צהובות וכתומות שבהן יותר מ-70% מחוסנים, אך תלמידי ז'-י' ימשיכו להיות בבתים - לפחות עד 7 במרץ, 11 ימים לפני תחילתה של חופש הפסח.
מורים, הורים, ילדים ואנשי חינוך מכל הארץ מתחו ביקורת קשה על ההחלטה שנותרה בעינה: "פתיחת קניונים ומסחר לפני מערכת החינוך מסמלת את חשיבות מערכת החינוך ותלמידי ישראל בעיני הדרג הפוליטי. בושה וחרפה".
לקראת הדיון שנערך אמש (יום חמישי) בנושא, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ובהשתתפות שרי הביטחון, הבריאות, החינוך והמל"ל, התעוררה תקווה בקרב הורים וילדים רבים, אך היא נגוזה לאחר שההחלטה נדחתה בשלב זה לאור התנגדותם העזה של שר הבריאות אדלשטיין והפרויקטור פרופ' אש.
שר החינוך יואב גלנט הציע בדיון לפתוח את כל מערכת החינוך בערים ירוקות וצהובות כולל כיתות ז'-י', שלא כלולים במתווה היציאה שאושר בקבינט, שמספרם הוא כ-300 אלף בערים הללו. "לא הגיוני שבמקום ללכת לבית הספר, תלמידים חוצים את הכביש לצד השני והולכים לקניון", אמר גלנט, "זה לא שהם בבית, הם הרי לא בסגר. הכול פתוח חוץ מהכיתות שלהם".
שר הבריאות הודה בדיון שהייתה זו טעות להעדיף את הקניונים על פני החינוך. "כאיש חינוך לשעבר, אני מבין את חשיבות החינוך", הוא אמר, "טעינו שהעדפנו את המסחר ולא את החינוך. מבחינתי היה אפשר לתת את הקדימות לחינוך, אבל אי אפשר גם וגם וגם וגם".
שר הביטחון בני גנץ הציע פשרה: לשקול פתיחה של חצאי כיתות או קפסולות בכיתות הללו. הוא ציין את העלייה במספר הערים הירוקות והצהובות בשל הירידה בתחלואה.
ראש הממשלה ציין כי הוא מבין את המאבק של גלנט ואף מעריך אותו, אולם לא רצה להכריע בנושא ושלח את אנשי משרד הבריאות לקיים עבודה מטה נוספת בעניין. הוא ביקש למשל לבדוק מדוע בבריטניה הוחלט על סגירת כלל מערכת החינוך עד אפריל.
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתום הדיון כי "לאור הפתיחה הרחבה יחסית של המשק שעלולה להביא לעלייה בתחלואה, ולנוכח החששות באשר להשפעת המוטציה הבריטית והדבקה מוגברת של ילדים ונוער שאינם מחוסנים, הוחלט בשלב הזה לאמץ גישה זהירה ולהיצמד לתוכנית היציאה של משרד הבריאות".
התלמידים, ההורים והמורים קיוו עוד שלשום שקבינט הקורונה ישנה את החלטתו ויודיע על חזרתם לכיתות של תלמידי ז'-י' כבר ביום ראשון הקרוב, והתאכזבו מתוצאות הדיון.
בשלב זה, בדומה לכל הסגרים שהוטלו עד כה, גם הפעם תלמידי כיתות ז'-י' יאלצו לחכות לחזרה ללמידה פרונטלית בבתי הספר ובינתיים - ימשיכו בלמידה מקוונת בזום. לפי החלטת קבינט הקורונה שהתקבלה לפני כשבועיים, הם יחכו לפחות עד 7 במרץ. 11 ימים לאחר מכן כבר צפויה להתחיל חופשת חג הפסח.
"החלטה פחדנית, סדר עדיפויות מעוות"
יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מנשה לוי, כינה את ההחלטה "פחדנית". לדבריו, "אי-החזרת תלמידי כיתות ז'-י' לבתי הספר מבטאת סדר עדיפויות מעוות".
לוי הוסיף לתקוף: "פתיחת קניונים ומסחר לפני מערכת החינוך מסמלת את חשיבות מערכת החינוך ותלמידי ישראל בעיני הדרג הפוליטי. בושה וחרפה. אני מקווה שממשלת ישראל תתעשת, תתכנס ותקבל את ההחלטה הנכונה - להחזיר את תלמידי ז'-י' לאלתר עם מגבלות קורונה של למידה בקפסולות".
ראש העיר בית שמש, עליזה בלוך, ציינה את החששות מפני "קורונה נפשית" בקרב הילדים. "אני חוששת מהקורונה החברתית-הנפשית של תלמידי כיתה ז'-י', לא פחות מהחשש מפני הקורונה הבריאותית", היא אמרה, "ההחלטה שלא לאפשר מתכונת לימודים עבור כיתות ז'-י' היא לא ההחלטה החינוכית הנכונה שצריכה הייתה להתקבל.
"נכון היה לייצר איזון בין למידה במרחב, מפגש על בסיס קפסולה בבית הספר, ולהשלים באמצעות הזום. שכבות הגיל הללו בעצם אינן לומדות מתחילת השנה, התלמידים חשים שהם הופקרו וחשוב היה להביא שיקול זה בקבלת ההחלטה".
גל קסל, מורה בתיכון אמית י' באשדוד, טענה כי השארת התלמידים בבית מחמירה את המצב. "בלמידה מרחוק יש תלמידים שכמעט נעלמים, יש תחושה מעיקה של תלמידים שנוזלים מבין האצבעות, נמוגים אל תוך הריבוע השחור והמעיק של הזום", אמרה, "הם כלואים בחדר ללא חיכוך חברתי, על הטוב ועל הרע שבו. גם פותחי המצלמות לרגע נראים מיואשים, כבויים, נחבאים אל תמונת פרופיל המגלה טפח ומכסה טפחיים.
"מה עובר עליהם? מה קורה בפנים הנפש? כמה מהם צמאים לטפיחה הגונה על השכם? כמה גדול הצמא לצחוק קולני בהפסקה? למריבת חברים טובה?", היא הוסיפה בתסכול.
ורד פלמנבאום, מנהלת בתיכון דרכא זינמן בדימונה, אמרה כי בכל שנות עבודתה בהוראה ובניהול היא לא חוותה תקופה מאתגרת כזאת, כלשונה. "הרשת, המורים והתלמידים עשו מאמצים אדירים לצלוח את התקופה הזאת, וכשכבר חשבנו שהיא מאחורינו - התאכזבנו לגלות שהתלמידים שלנו נותרו מאחור.
"אנחנו ערים למצוקה ולאכזבה של התלמידים לנוכח ההחלטות ועושים הכול כדי לתמוך, לעודד, להילחם עבורם ולשמור על מורל גבוה ככל הניתן", היא הוסיפה, "כולנו תקווה שבקרוב מאוד נזכה לפגוש אותם בחצר בית הספר ונשים את התקופה הזאת מאחורינו".
"אנחנו רוצים לחזור לחברת בני אדם"
גם התלמידים מאוכזבים. איתי אלון, הלומד בכיתה י' בישיבת אמית כפר גנים שבפתח תקווה, שיתף: "מיצינו את הלמידה מרחוק. אנחנו רוצים לחזור לחברת בני אדם. המורים שלנו באמת עושים מאמץ שהלימודים מרחוק יהיו רלוונטיים ויכללו למידה עצמאית, אבל זה לא יכול לבוא במקום לימודים עם החברים. הקושי של תלמידי התיכון לא שונה מכל תלמיד אחר, ואם אין ברירה וצריך להשאיר חלק מהתלמידים בישראל בבית - שלא יפילו הכול עלינו".
אוהד פישר, תלמיד כיתה ח' מגבעת שמואל, אמר דברים דומים. "אני מאוד מאוכזב שלא חוזרים לבית הספר, ללמוד מהזום זה ממש קשה ואני כמעט לא מצליח להתרכז. אני מרגיש שלאט לאט אני הולך אחורה בחומר, לא ראיתי את חברים שלי המון זמן ואני מרגיש פחות ופחות קשר איתם".
רוני יצחק, תלמידת כיתה ט' בתיכון דרכא זינמן שבדימונה, ציינה שהיא מרגישה "ברכבת הרים רגשית", והוסיפה: "זאת תקופה לא פשוטה בין הפתיחות והסגרים, בין הלמידה מרחוק לרצון לחזור לשגרה. אני והחברים שלי מתרגשים בכל פעם שמדברים על פתיחת בתי הספר, מכינים את עצמנו לכך שאנחנו סוף סוף הולכים לראות את החברים - ואז שוב מתאכזבים. מה איתנו? אני מיואשת מהמחשבה שאצטרך להמשיך ללמוד מהמסך עד סוף השנה ואולי עוד יותר, לא לפגוש את כל החברים שלי.
"אני חוששת יותר מהבדידות מאשר מהקורונה", היא הוסיפה, "על אף שבבית הספר עוטפים אותנו ותומכים בנו בתוכניות חברתיות מקסימות. זה לא מחליף את המבט בעיניים, את התקשורת הפיזית והתמיכה הפרונטלית שאני רגילה לקבל מהצוות החינוכי ומהחברים לכיתה".
"הממשלה אטומה לזעקת הילדים"
סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אודליה שינדרוף, אמרה לאור המצב: "לא להאמין שביום ראשון רוב המשק בישראל יחזור לנורמליות ולשפיות, ולנו ההורים הייתה ציפייה סבירה שחינוך לפני הכול. הצחקתם אותנו. מדינה נורמלית? קבלת החלטות סבירות? בישראל נכון לפתוח את מרכזי הקניות, להתאמן בחדרי הכושר, לצרוך לתרבות ואפילו ללכת לחוגי הספורט - אך ילדי החטיבות וכיתות י' יישארו בבית, בבדידות".
"ממשלת ישראל פושעת נגד שכבות אלו, היא אטומה לזעקת הילדים, למצוקתם החברתית והרגשית", המשיכה שינדרוף, "מה צריך עוד לקרות כדי שיבינו את גודל הנזק? איזה אסון צריך לקרות כאן? תפנימו - כל יום ללא החלטה הוא נזק מצטבר, הילדים כבר לא איתנו .
"ממשלת ישראל לא פותחת להם שער של תקווה", היא הוסיפה, "חוסר הנכונות להושיט יד ולשלב כוחות עם ארגוני המורים והרשות המקומיות, חוסר היכולת לשחרר את הריכוזיות הוא אסון ופשע נגד הילדים. ההחלטה שלא להחליט היא בריחה מהמציאות שתביא על הילדים רק נזק. אם אתם לא מקשיבים לנו, ההורים, אז תקשיבו לאנשי המקצוע, לראשי הרשויות, לפסיכולוגים - לאלו ששמים את הילד במרכז".
מאיה נוי בר-שלום אימא של תאיר (ט'), אריאל (י') ודניאל (י"א) אמרה כי לדעתה "התנהלות הממשלה בכל הנוגע לילדי החטיבה היא כבר עניין שיטתי, מכוון. הילדים האלה שקופים עבור מי שאמור לדאוג להם - מראש הממשלה, שר הבריאות, שר החינוך מנכ"ל משרד החינוך וכל בר-דעת". לדבריה, "עכשיו פתאום כולם אומרים שאולי זו הייתה טעות לפתוח מקומות לפני החינוך - אז שיתקנו. לפני שיהיה מאוחר מדי, שיתקנו. הילדים האלה שהמדינה כמעט שברה, הם אלה שיצטרכו להציל אותה כשיגדלו".
פורסם לראשונה: 23:05, 18.02.21
