סיעות הכנסת קיבלו הלוואות מאוצר המדינה בגובה של כ-200 מיליון שקלים. כך עולה מביקורת שערך מבקר המדינה בנוגע למימון מפלגות לכנסת ה-23 ולתקופה השוטפת של הכנסת ה-22.
בדו"ח שהתפרסם בצהריים (ראשון), כתב המבקר מתניהו אנגלמן כי "נראה שהסיעות רואות בהלוואות מקור הכנסה נוסף, ומשעבדות את תקציבן השוטף להחזר הלוואות, ובכך אינן מקיימות את מטרת החוק – קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות". המבקר העיר כי "על הסיעות לפעול ביעילות ובתקינות להחזר ההלוואות לאוצר המדינה". הוא גם קרא למחוקק "לבחון את נושא שימוש הסיעות בכספי המימון הממלכתי לטובת כיסוי גירעונות שיצרו במהלך הבחירות הקודמות".
מהדו"ח, המתבסס על נתוני חשבות הכנסת, עולה כי יתרת ההלוואה של הליכוד – נכון לסוף מרץ 2020 - עומדת על 77,900,000 שקלים, כמעט פי 2 מיתרת ההלוואה בסוף ספטמבר 2019. יתרת ההלוואה של יש עתיד היא כ-18.3 מיליון שקלים, של חוסן לישראל כ-18 מיליון שקלים, יתרת ההלוואה של העבודה היא כ-10.6 מיליון שקלים ושל ש"ס כ-9.8 מיליון שקלים. יתרת קרן ההלוואה הנמוכה ביותר היא של רע"מ – פחות ממיליון שקלים.
על פי דו"ח המבקר – ברשימת נוטלי ההלוואות גם סיעות שאינן מיוצגות כעת בכנסת. ביניהן, תלם עם יתרת קרן הלוואה של כ-4.8 מיליון שקלים נכון למרץ 2020, עצמאות עם קרוב ל-4 מיליון שקלים, והתנועה הירוקה עם כ-3.8 מיליון שקלים.
בפרק העוסק בבחירות לכנסת ה-23, שנערכו במרץ 2020, מצא המבקר ליקויים בחשבונות של ארבע סיעות. בסיעת אח"י, שהתמודדה באותן בחירות ביחד עם ימינה – מצא מבקר המדינה כי נרשמו הוצאות שאינן תקינות בגין תשלום שכר למועמדת הסיעה ללא תיעוד מספק ושלא לפי החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. יש לציין כי מבקר המדינה אינו מזכיר שמות מבוקרים. אך כיוון שהסיעה לא הייתה זכאית למימון – לא הוטלה עליה סנקציה.
המבקר שלל מימון בגובה של 50 אלף שקל מהליכוד על הבחירות הקודמות, בשל היעדר אסמכתאות מספקות להוצאות עבור שירותי יעוץ מחברה בחו"ל. ממרצ נשלל מימון בגובה 15 אלף שקל בגין חריגה מתקרת ההוצאות בשיעור של כאחוז אחד. ש"ס קיבלה אזרה בגין הוצאות שלא לפי הוראות חוק דרכי תעמולה.
לגבי הבחירות לכנסת ה-22, שנערכו בספטמבר 2019, שלל המבקר מימון משתי סיעות. מבל"ד נשללו 100 אלף שקל. המבקר כתב כי המימון נשלל בשל הוצאות בגין ייצוג משפטי של עובדים ובעלי זיקה לסיעה בהליכים פליליים ללא אסדרה וללא יישום מנגנוני השבה. גם בבחירות לכנסת ה-22 נשלל מימון מהליכוד – והפעם בגובה של 200 אלף שקל. המימון נשלל בשל הוצאות בגין ייצוג משפטי של עובדים ויועצים בהליכים פליליים ללא אסדרה וללא מנגנוני השבה. בנוסף נשלל המימון בשל הוצאות שאינן תקינות בגין תשלום שכר למועמדי הסיעה בתקופת הבחירות שלא לפי החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית וגם בשל עצם קיומו של אירוע הלאומיאדה בתקופת בחירות לכנסת, כיוון שמדובר בתרומה אסורה לסיעה.
לקראת סוף הדו"ח התייחס המבקר אנגלמן לפעילות של סיעות ורשימות ברשתות החברתיות במערכות הבחירות לכנסת. ממחקר שנערך עלה כי לקראת הבחירות לכנסת ה-23 התקיימה פעילות תעמולתית ברשתות החברתיות עבור הסיעות והרשימות האלו: הליכוד, הרשימה המשותפת, ימינה, ישראל ביתנו, כחול לבן והעבודה-גשר-מרצ.
במחקר הועלו אינדיקציות לכך שבוצעה פעילות תעמולתית ממומנת עבור סיעות ורשימות באמצעות רכישת חשבונות פייסבוק וטוויטר וכן באמצעות הפעלת חשבונות הנחזים להיות פיקטיביים. זאת בין היתר בהתבסס על איתור חשבונות עוקבים במדינות שונות; על הגדלת מספר העוקבים אחר חשבונות של חברי כנסת מכהנים; ועל פעילות של חשבונות רבים לקידום ולהדהוד של מסרי תעמולה דומים או זהים.
עיקרי הממצאים שהועלו במחקר, כתב מבקר המדינה, הובאו לידיעת הסיעות והרשימות האמורות, והן התבקשו למסור הבהרות והסברים בעניינם. בתגובתן טענו כל הסיעות והרשימות כי במסגרת דיווחיהן למשרדי הן מסרו את מלוא המידע על פעילותן ברשתות החברתיות לקראת הבחירות. כל הסיעות והרשימות טענו כי לא רכשו חשבונות מקדמי מפלגה ולא הפעילו תמורת תשלום פרופילים שלפי פעילותם נחזים להיות פיקטיביים.
בנושא זה כתב המבקר אנגלמן: "נוכח החשיבות של אמון הציבור בהליך הדמוקרטי ונוכח הרצון להבטיח זרימה חופשית של מידע ורעיונות בתקופת הבחירות במרחבי המרשתת ולמנוע מניפולציות והטעיה של הבוחרים, מוצע כי המחוקק יפעל להסדרה של הכללים והמגבלות החלים על פרסומי תעמולה במרשתת וברשתות החברתיות ולקביעת דרכי אכיפה בעניין, לרבות באמצעות הטלת סנקציות על מפרי הוראות החוק בנושא".
