"יעקב היה ילד ממתק, עם אושי צחקנו שהוא יהיה המשיח". כך אמרה דבורה פאלי, שבניה יעקב ישראל (5) ואשר מנחם (7) נרצחו בפיגוע בשכונת רמות, כשהיא אוחזת בתמונותיהם. האב אברהם שנפצע עדיין מאושפז בבית חולים ומצבו מוגדר בינוני.
"אני מרגישה שהאסון שקרה לנו זה אסון של כל עם ישראל", אמרה ל-ynet האם, שנמצאת בהיריון מתקדם. "אנחנו מרגישים את השותפות של כולם, את האכפתיות של כולם. ההרגשה היא ששני הילדים האלה שנלקחו הם הילדים של כל העם. זו הרגשה שקצת עוזרת לנו בהתמודדות".
על ילדיה שנרצחו בפיגוע הדריסה בירושלים סיפרה: "זכינו לקבל שתי מתנות מבורא עולם - שני ילדים טובים בעלי מזג נוח וטוב. הם נהרגו בגלל היותם יהודים על ידי מחבל, מתו על קידוש השם. אנחנו רק מקווים שהקורבנות האלה שנלקחו מעם ישראל לא יהיו קורבנות שווא, ואני רוצה קודם כל לנצל את במה האישית להתפלל על האבא של הילדים".
בשיחה, יממה אחרי שאשר בן ה-7 הובא למנוחות, היא סיפרה על הדקות שלפני הפיגוע: "בעלי לקח את הילדים הקטנים שהיו אמורים לנסוע באוטובוס, כאשר חלק מהמשפחה נוסעת ברכב. הבן הגדול שהיה אמור ללוות את היותר קטנים נשאר ברכב. בעלי יצא עם הילדים ואז הרכב נכנס בהם. הבן התקשר לספר שקרה משהו. זה היה ממש פה, קרוב לבית. הגענו לשם לזירה, והבן שהיה בחיים אמר לי - 'אני לא יודע מה קורה, איפה האבא, איפה הילדים'".
לדבורה ואברהם תשעה ילדים, ושניים מהם נרצחו על ידי המחבל חוסיין קראקע. על בניה שנרצחו אמרה האם: "יעקב, בן 5, היה ילד ממתק. ילד שכולו היה נתינה, רצון טוב לשמח. הוא תמיד היה אומר תודה. הוא אמר - 'אני לא רוצה לנסוע באוטובוס, אבל אם אמא רוצה אז אני אסע'. אותו דבר גם אושי. הוא נולד בתשעה באב, קראנו לו אשר מנחם, על שם המשיח. צחקנו איתו הרבה פעמים שאולי הוא יהיה המשיח. הם ילדים שאהבו לעשות מצוות, ללמוד, היו הולכים עם אבא לבית הכנסת. עכשיו הם למעלה ביחד, בחייהם ובמותם לא נפרדו".
כשנשאלה מאיפה הכוחות להתמודד עם אסון שכזה, ענתה: "מאיפה הכוחות? קודם כל ברוך השם שזכיתי. יש לי משפחה מיוחדת, חינכו אותנו לאמונה בבורא עולם, אמונה שהשם גוזר ומקיים. אנחנו לא במקום של לחפש נקמה".