תיווך להסכם בצפון - בצל ההסלמה: העיתון הלבנוני "אל-אחבאר", המזוהה עם חיזבאללה, פרסם היום (רביעי) מאמר העוסק במגעים המתנהלים מאחורי הקלעים בניסיון להגיע להסכם שימנע את התרחבות המלחמה. את המאמצים מוביל השליח האמריקני ללבנון עמוס הוכשטיין, יועצו הבכיר של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, יחד עם צרפת וגורמים מערביים נוספים. המאמר "מדלג" על דרישת ישראל ולפיה חיזבאללה יסולק מדרום לבנון אל מעבר לנהר הליטני, ודן בארבע נקודות מחלוקת מרכזיות.
לפי גורמים המעורים בפרטי הדיונים, נקודת המחלוקת הראשונה היא הדרישה הלבנונית לבעלות על נקודה "B1", שנמצאת בא-נאקורה (ראש הנקרה), ונחשבת לנקודת מוצא לתיחום הגבולות היבשתיים בין המדינות. הנקודה השנייה שבה עוסקים בדיונים היא ניסיון להגיע לפשרה על "13 הנקודות" בגבול בין המדינות, המכונות "הקו הכחול", שלגביהן לבנון מסתייגת ולא מוכנה לקבל את המצב הנוכחי.
הנקודה השלישית היא דרישת לבנון לנסיגה של ישראל מ"כפר המריבה" רג'ר שבמורדות הגולן. הכפר היווה נקודת מחלוקת בתקופה שלפני 7 באוקטובר, ודובר לא אחת על האפשרות שדווקא הוא יוביל לפתיחת מלחמה בגבול הצפון. במוקד המאבק של חיזבאללה, עומדת הטענה להשתלטות ישראל על השטח הצפוני של הכפר העלאווי. הנקודה הרביעית שעולה בדיונים היא דרישה לבנונית לנסיגה ישראלית מאזור הר דב, והעברתו לכוחות בינלאומיים.
הכותרת
האם באמת אפשר להרחיק את חיזבאללה מהגבול?
29:33
לנקודה B1 חשיבות גיאוגרפית וצבאית עבור שני הצדדים, שכן היא נמצאת בשטח גבוה המשקיף על שטחים נרחבים, במיוחד בצד הישראלי, וניתן לראות ממנה את חיפה. לדברי לבנון, ירושלים לא רוצה לוותר על השטח לאור מיקומו הרגיש וחשיבותו הגיאוגרפית. יש לציין כי B1 מסמלת את נקודת הגבול האחרונה בחיבור היבשתי בין המדינות, בגזרה המערבית של הים התיכון. לטענת ביירות, הנקודה שייכת לשטחה עוד מחלוקה שנקבעה ב-1923 בהסכם ניוקומב-פולה, הידוע גם כהסכם הגבול הפרנקו-בריטי, והיא דורשת ריבונות עליה. כמו כן, מנקודה זו יוצא הגבול הימי בין המדינות, כאשר המחלוקת בקביעתו הייתה לגבי הזווית שממנה יצא הקו מנקודה B1 לתוך השטח הימי.
היועץ הוכשטיין סבור כי השלמת התיחום הימי יחד עם תיחום יבשתי יהיה "הפתרון הריאלי שעונה על כל הדרישות ליישוב הסכסוך". דרכו של הוכשטיין, מפי מקורות, היא אחד הפתרונות הדיפלומטיים שעליהם מדברים גם בכירים ישראלים - במנותק מהעמדה הלבנונית הרשמית או עמדת חיזבאללה.
יצוין, כי הדרך להסכם פוטנציאלי מורכבת ביותר, על רקע מצב שברירי מתמיד בלבנון, המתפקדת ללא נשיא כבר יותר משנה, ולמעשה ללא הנהגה פוליטית, שכן הממשלה הנוכחית ובראשה נג'יב מיקאתי - מהווים מינויים זמניים. לכך יש להוסיף את העובדה כי המדינה מתמודדת עם משבר כלכלי בהיקף חסר תקדים ועם אובדן אמון של האזרחים בשלטון; עם שחיתות בכל הדרגים; ועם כמות עצומה של פליטים סורים שנמלטו ממלחמת האזרחים. בנוסף, מפקד הצבא אמור לסיים בקרוב את תפקידו - ונעשים מאמצים להאריך את כהונתו על מנת "לא להשאיר ואקום" בתחום קריטי נוסף.
בהקשר זה, יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי אמר אתמול כי "אין שלב בהיסטוריה שלבנון עברה בו משהו שדומה לשלב המסוכן שבו היא נמצאת כיום, ביותר ממישור אחד: הוואקום בנשיאות הרפובליקה, המשבר הכלכלי, החמרת משבר העקורים הסורים, התקיפות הישראליות ברצועת עזה ובדרום לבנון, והפגיעה באזרחים ואנשי תקשורת". בנוסף, הוא הזכיר את התקיפות הישראליות האחרונות ואמר כי "המצב מחייב את כולם לשאת באחריות לאומית, ולמהר לבחור נשיא".
בשל סיבות אלה, בין היתר, כמה מדינות מערביות ובראשן צרפת וארה"ב, מתערבות באופן עמוק בנעשה במדינה בעת האחרונה, בניסיון למנוע את קריסתה שעלולה להוביל בין היתר לפתיחת מלחמה.
כאמור, העובדה שהמחלוקות הנידונות "מדלגות" על הדרישה הישראלית לסילוק ארגון הטרור אל מעבר לליטני, מרמזת על כך שגם יישוב המחלוקות שהוזכרו - אינו מבטיח את מניעת המשך ההסלמה. קושי נוסף, כך לפי המאמר, הוא שחיזבאללה לא יסכים לדבר על פתרון בנפרד ממה שמתרחש בעזה, ומבחינת הארגון לא תהיה הפסקת אש בדרום לבנון עד "הפסקת התוקפנות בעזה". על כן, למרות לחץ המתווכים, בשלב זה נראה כי אין באמת היתכנות להוציא לפועל את השיחות ולהתקדם להסכם.
